שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל
שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה ח
עוד כ' מעלתו בזה"ל בפסחים ד' ע"ד ע"א בתוס' ד"ה כבכ"פ בפ' כה"ב כו' א"נ הוא יעמיד כגון שמלח מליחה גמורה דאפי' לקדירה מתירו ר"ת ע"י מ"ג כו' ולפי מה שהעלה הש"ך ביו"ד סי' ע"ג אות י"ד מבואר דגם בתירוץ דא"נ קמה וגם נצבה האי סברא דגבי פסח לא רצו להחמיר אך לתירוץ הראשון נחתינן תרי דרגי בפסח אפי' לכתחלה יש לחלק א"כ קשה קושית המהרש"א מאי מייתי מפסח למולייתא דאימא דוקא בפסח לא החמירו וכ"ת כתירוצו דלמא מיירי במליחה גמורה דאז כבדא כבשרא ע"כ.
תשובה מ"ש דמדברי הש"ך מבואר דגם לתרוצו דא"נ כו' זה אינו דליכא כלל משמעות מדברי הש"ך אדרבה פשוט דלדעת ר"ת מותר אף לכתחלה לצלות בשר תפל ע"ג בשר מלוח וא"ש תירוץ השני של התוס' ול"צ כלל האי תירוצא לומר דקילא בפסח יותר משאר צליות ולהמחמירי' לכתחלה לצלות בשר תפל ע"ג בשר מלוח ע"כ הא דמולייתא שרי אפי' לכתחלה מיירי בתפל ע"ג תפל דוקא. ולגבי פסח אף אם נימא כתירוץ השני של התוס' שהי' כתפל ע"ג מלוח לצורך פסח לא החמירו וכיון דבפסח ליכא איסורא אפילו בתפל ע"ג מלוח מסברא דאין להחמיר בבשר חולין כששניהם תפלי' ממש ע"ד שמתרץ המהרש"א כיון דבפסח ליכא איסורא אפי' בכבד כו' ומלבד כ"ז קושי' זו אינה אלא דרך פלפול בעלמא דשפיר אייתי אביי סייעתא לרבה דליכא איסורא ומטעם כבכ"פ ומה"ת להמציא איסור לכתחלה אם לא נשמע שאסרו חכמינו ז"ל וא"ש דינו של רבה האי מולייתא שרי':