אור ברסלב
שות עונג יום טוב חלק יורה דעה › סימן קא

שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

חלק יורה דעה · סימן קא

סימן ק

שאלה העושה שליח לפדיון בתוך למ"ד ואח"כ גילה דעתו שאינו חפץ שיפדהו השליח ורצונו לפדותו בעצמו והשליח לא ידע מזה ופדוהו אי מהני פדיונו או לא:

תשובה קיי"ל בכל דוכתי מילתא דאיהו מצי עביד מצי משווי שליח ומילתא דאיהו לא מצי עביד לא מצי משווי שליח ואיהו אינו יכול לפדות כעת דאם פדה בתוך למ"ד ואמר שיחול הפדיון מעכשיו לא מהני ואין בנו פדוי כדאיתא בבכורות (דף מ"ט) לא מצי משוי שליח מיהו יש להסתפק כיון דאמרינן שם דאם פדה שיחול לאחר למ"ד מהני דהילכתא כרב ואף שאינו יכול לפדות עכשיו מ"מ יכול לפדות שיחול לכשיגיע הזמן ולא מקרי מחוסר מעשה משום דזמן ממילא קאתי ודמי כאילו היה בידו לפדות עכשיו א"כ לענין משוי שליח אפשר נמי לומר דלא מיקרי לא מצי עביד כיון שאינו מחוסר אלא זמן בעלמא ומחוסר זמן מיקרי בידו או אע"ג שהוא בעצמו יכול ליתן הכסף לכהן בתוך למ"ד ע"מ שיחול אחר למ"ד מ"מ לשוויה שליח בתוך למ"ד שיפדה ביום למ"ד לא מצי למשווי דלגבי עצמו אמרינן דמחוסר זמן הוי כדבר שבידו אבל לגבי שליח לא מהני האי טעמא:

וראיתי להאחרונים ז"ל שהביאו בשם ס' דגול מרבבה שאינו יכול לעשות שליח קודם למ"ד רק שכתב שאם עשה שליח בתוך למ"ד מהני מטעם אחר דכיון דגלי דעתיה דניחא ליה מצי השליח לפדותו ביום למ"ד:

ולענ"ד יש להסתפק בזה טובא דלא מהני ארצויי ארצי קמיה אלא גבי קידושין דאמרינן בקידושין (דף מ"ה) ודלמא ארצויי ארצי קמיה וכן פסקינן בשו"ע אה"ע (סימן ל"ה סעיף ד') אבל גבי תרומה ודאי דלא מהני ארצויי ארצי קמיה דאם נימא דמהני מה שגילה דעתו דניחא ליה שיעשה השליח א"כ בחנם נתחבטו התוס' בנזיר (דף י"ב) איך מצי משווי שליח קודם שנתגלגל העיסה נהי דלא מצי לעשות מ"מ הא לא גרע מגילה דעתו דניחא ליה שיתרום כמו ארצויי ארצי קמיה א"ו דלא מהני ארצויי ארצי קמיה אלא היכא שזוכה בשבילו באיזה דבר כגון בקידושין שקידש עבורו אשה אבל בתרומה שתורם משל בעה"ב ולא קא זכי בשבילו שום דבר לא מהני וא"כ ה"ה גבי פדיון הבן שהשליח פודה משל אב נמי לא מהני ארצויי ארצי קמיה רק דבעי שליחות גמורה:

ועוד נ"ל דאפי' אם נימא דמהני ארצויי ארצי קמיה. מ"מ אם גילה דעתו אח"כ שאינו חפץ עוד שיעשה השליח עבורו הקידושין או הפדיון והשליח לא ידע מזה ועשה לא מהני דכיון שלא נעשה שליח גמור רק שגילה דעתו דניחא ליה בגילוי דעתא דלא ניחא ליה סגי לבטולי גילוי דעתא קמא אבל אי מהני השליחות שעשה בתוך למ"ד ונעשה שלוחו לא מהני מה שגילה דעתו דלא ניחא ליה דבשליחות גמור לא מהני גילוי דעתא כמ"ש התוס' בגיטין (דף ל"ב) דהא דלא מהני בגיטא גילוי דעתא לבטולי שליחות לא משום הפקעת הקידושין דאפקעינהו רבנן מיניה אלא מדינא הכי הוי דדברים שבלב אינם דברים ולא מהני אא"כ אמר בפירוש שמבטל השליחות א"כ ה"ה בשאר דינים שבתורה לא מהני גילוי דעתא לבטולי שליחות גמורה וכ"כ הפ"י בקידושין (דף מ"א) דלהכי מייתי שם דיש שליחות בקדשים ממשנה דחבורה שאבד פסחה אם שלו נשחט ראשון הם אוכלים משלו ולא מייתי מדוכתא אחרינא דמבואר בפסחים דאחד שוחט על כל החבורה משום דהתם איכא למימר דלא בעינן שליחות גמורה אלא בגילוי דעתא דניחא לי' סגי אבל בחבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו ואח"כ נמצא שלהם אם איתא דמטעם גילוי דעתא דניחא להו הוי הא מיד שהקדישו בעצמן פסח אחר גלו דעתייהו דלא ניחא להו בשחיטת השליח ובטל גילוי דעתא קמא ואמאי אוכלין משלו אם שלו נשחט ראשון אע"פ שהקדישו בעצמן פסח אחר דזה הוי גילוי דעתא להיפך. א"ו דהוי מדין שליחות שנעשה שלוחם ממש וכיון דנעשה שלוחם לא מהני מה שהקדישו פסח אחר דזה הוי רק גילוי דעתא דלא ניחא להו שישחוט עוד עבורם ובשליחות בעינן ביטול ממש ולא מהני גילוי דעתא לבטוליה וא"כ ה"נ אי נימא דשליחות ממש לא הוי במה שעשאוהו קודם למ"ד משום דכל מילתא דלא מצי עביד השתא לא מצי משווי שליח לעשות אח"כ והוי רק גילוי דעתא דניחא ליה שיפדהו עבורו וזה מתבטל בגילוי דעתא דלא ניחא ליה ולא מהני מה שפדוהו השליח:

אולם ראיתי להתוס' בנזיר (דף י"ב) שכתבו שם בד"ה מ"ט וא"ת דהא מעשים בכל יום שהאשה אומרת לחברתה לושי לי קמח והפרישו לי חלה וגם תלמידים של בית רבן אומרים כן ואיך נעשה שליח בדבר הזה הא בשעה שעושה אותה שליח לא היה יכולה בעצמה להפריש חלה מקמח זה שאין מפרישין חלה מקמח ואור"ת דיש בידה להביא עיסה מגולגלת מן השוק ולומר עיסה זו תהא חלה על קמח לכשיהיה נילוש ודברים שבידה הם קיימין דאין זה דבר שלא בא לעולם כיון שבידה ללוש ולגלגל העיסה קרוי שפיר בא לעולם כיון שבידו לעשותו כדאמר בפ' האומר פירות ערוגה זו תלושין יהא תרומה על פירות ערוגה זו מחוברין דבריו קיימין דכל שבידו לעשות לאו כמחוסר מעשה דמי ובידו לתולשם ומ"מ בהאי טעמא לחוד לא סגי לן למימר דמצי למיעבד שליח כיון שבידו ללוש ולגלגל מדאמר בפ' ר"ג האומר לחבירו כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה ה"ז גט מפני שבידו לגרשה ובעי התם ליבמתו מהו ומאי קא מיבעיא ליה והא בידו לבא עלי' ולגרשה א"ו כיון דהשתא לא מצי לגרשה לא מצי משווי שליח כיון דמחוסר מעשה לבא עליה ה"נ כיון דהשתא לא מצי להפריש אינו קרוי בידו מה שבידו ללוש ולגלגל לענין זה שיכול לעשות שליח כיון דמחוסר לישה וגלגול עכ"ל התוס'. והנה קשה לי במש"כ דלהכי יכול לעשות שליח משום שיכול להביא עיסה מגולגלת מן השוק ולהפריש על הקמח דאכתי האי חלה שהשליח מפריש אחרי הגלגול אין בידו של בעל העיסה לעשות כעת חלה ומאי מהני מה שבידו להביא עיסה מן השוק כיון דהאי עיסה אין בידו לעשות תרומה:

ומצאתי שהגאון בעל דורש לציון עמד ג"כ ע"ז אלא צ"ל דכל היכא דהמשלח מצי למעבד השתא שיחול לאחר זמן מצי למיעבד שליח שיעשה ג"כ הדבר לאחר זמן. ולהכי בתרומה וחלה כיון דיכול המשלח לאמר על קמח שיהא חלה כשיעשה עיסה דעשיית עיסה הוי בידו כמו תלישת הפירות וחלה אמירתו כשיעשה עיסה מצי נמי משווי שליח שהוא יעשה חלה כשיהא עיסה (וראיית התוס' מיבמתו דבעי למימר בפ' ר"ג (דף נ"ב) דאי אמרינן דיבמתו לא דמי לארוסתו וכאשה דעלמא דמיא עדיין לא מהני אם אמר ללבלר כתוב גט ליבמתי לכשאיבמה אגרשנה כמו דלא מהני באשה דעלמא כתוב גט לכשאכנסנה אגרשנה ואע"ג דביבמתו יכול לבוא עליה בע"כ מ"מ לא מצי משווי לסופר שליח כעת לכתוב הגט בארנו במק"א דהתם טעמא אחרינא הוא] ולפי זה פשוט הוא שיכול לעשות שליח בתוך למ"ד שיפדנו כשיגיע הזמן כיון דהוא בעצמו יכול ליתן הכסף לכהן ע"מ שיחול הפדיון ביום למ"ד מצי משווי נמי שליח השתא:

ונראה לכאורה ראיה מסוגיא דנזיר גופא דמוקי התם ברייתא דאמר לאפוטרופוס כל נדרים שתדור אשתי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני דמהני כר"א דבעל עצמו יכול לומר כל נדרים שתדורי עד שאבוא ממקום פלוני מופרין ה"ז מופר דלרבנן דאמרי אינו מופר לא מהני שליח דמילתא דאיהו לא מצי עביד שליח נמי לא מצי עביד וא"כ תקשה לר"א נמי דסובר דבבעל עצמו מופר הא אין ההפרה חלה עכשיו אלא אחר הנדר ואיך מצי משווי שליח עכשיו א"ו דכיון דמצי לומר עכשיו וחלו דבריו אחר הנדר מיקרי מצי עביד:

וה"ה בכל דוכתי דכל מה שאדם יכול לומר עכשיו שיחולו דבריו לאחר זמן מצי משווי שליח שיעשה השליח שליחותו לאחר זמן:

מיהו זה יש לדחות דהתם היינו טעמא דלא איכפת לן במה שאין הבעל יכול להפר עכשיו ממש משום דעכשיו ליכא נדר עדיין ולא שייכה הפרה להכי חייל השליחות אע"ג דאינו יכול להפר עכשיו ואף אם נימא דבחלה לא מצי משוי שליח כשהוא קמח מחמת שאינו יכול להפריש כעת אף דגם התם עדיין לא שייכא גבי קמח כלל התם שאני דכיון דהוא רוצה לעשות חלה וכעת ליכא שייכות דהרמה כלל הרי תכונת הקמח שהוא כעת אינו על מצב שיעשה עליו שליח להפרשה וסותר את עשיית השליחות להפרשה דהוא עשה השליח להפרשה והקמח עדיין לאו בר הפרשה הוא אבל גבי הפרה מה שלא נדרה עדיין אין זה סתירה להפרה דמאי איכפת לן מהא דלא שייך בה הפרה עכשיו כיון דגם הוא רוצה שלא יהא עלי' נדר וגם עכשיו אין עלי' נדר להכי יכול לעשות שליח עכשיו אע"ג דאינו מיפר עכשיו ממש ותדע דהא בדבר שאינו בידו ודאי דלא מצי משווי שליח והכא הרי אין ביד הבעל שתדור אשתו ואיך מצי משווי שליח וכן הוא עצמו איך יכול להפר לר"א קודם נדרה הא בדבר שאין בידו לא מהני דבריו שיחול אחר זמן לכ"ע א"ו דמה שמחוסר נדר לא איכפת לן כיון שאין זה סותר רצונו דהא הוא רוצה בהפרתה שלא יהא נדר וגם עכשיו אין כאן נדר ולהכי נמי מצי משווי שליח לר"א שיפר אח"כ אע"ג דהוא בעצמו אינו יכול להפר עכשיו ממש:

מ"מ יש להביא ראיה מסוגיא דנדרים ע"ג) דמוקי התם הא דאומר אדם לאפטרופוס דאמר שיחול לכי שמענא משום דבעינן ושמע דוקא וא"כ בזה שפיר תקשה אם נימא דלא מצי משוי שליח אלא בדבר שיכול עכשיו ממש א"כ אמאי משוי השליח שיחול הפרת השליח אחר שמיעתו של בעל הא הוא בעצמו אינו יכול להפר קודם שמיעה דנהי דמה שמחוסר עשיית הנדר לא מעכב עשיית השליח משום שאינו סותר לההפרה וכמש"כ מ"מ חסרון השמיעה מילתא אחריתא היא ואמאי מצי משוי שליח א"ו דמצי משוי שליח אף אם אין בידו לעשות המעשה בעצמו כעת ממש וכיון דהוא יכול להפר לר"א שיחול אחר השמיעה [דמחוסר שמיעה לא לאו בידו הוא דרגילות הוא שישמע הבעל] ה"נ מצי משווי שליח עכשיו שיחול אחר השמיעה ולא איכפת לן במה שאינו יכול להפר בעצמו קודם השמיעה כיון שיכול לאמר שיחול אחר שמיעתו:

וה"ה בתרומה או בפדיון הבן כיון שיכול לעשות הדבר ע"מ שיחול לאחר זמן יכול לעשות עכשיו שליח ג"כ וכיון דהוי שליחות גמור יכול השליח לפדות ולא מהני גילוי דעת בעלמא לבטל השליחות דכל היכא דחל השליחות אינה מתבטלת בגילוי דעתא עד שיבטל השליחות בפירוש:

תוכן העניינים

שות עונג יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה