אור ברסלב
שות עונג יום טוב הקדמת הגאון המחבר זצ"ל › לא

שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

הקדמת הגאון המחבר זצ"ל · לא

ל

ובזה יבואר הכתובים בנחמי' כי ענין מצות סוכה יורה על שהוציאנו מממשלת צבא השמים ונתונים נתונים אנחנו להשגחת ה' והנהגתו בלי שום אמצעי ולא ככל הגוים בית יהודא החוסים בצל צבא השמים אשר חלק להם. ולזה נצטוינו לעשות צל סוכה ודרשו חז"ל חג הסכות לה' שבעת ימים מה חג לד' אף סוכה לד' [ויתירה מצות סוכה על שאר מצות כי בשאר מצות אין בהם קדושה ואינם אסורים ליהנות מהם מן התורה רק מדרבנן משום איתקצאי למצותה אבל בסוכה אסור מן התורה מהאי קרא כמבואר בסוכה (דף ט') ובביצה (דף ל"ב) ובתוס' שם] ובעת שאנו מקריבים פרי החג על שבעים האומות לקיום העולם באותו זמן ממש נצטוינו לקיים מצות סוכה כדי להראות שאף שהם עובדים לצבא השמים אבל אנחנו חוסים בצל כנפי ה' והנהגתו ועל כן ייחס להתפלל לבטל יצרא דע"ז לחג הסכות ודרשו על פסוק ויעשו בני ישראל חג הסכות היינו דבעו רחמי איצרא דע"ז דליבטל כי מצות סוכה מורה ע"ז. ואמר כי לא נעשה כחג הזה מימות ישוע בן נון וכתיב חסר באשר כי התרעם על יהושע על אשר לא עשה כחג הסכות הזה בימיו להתפלל על ביטול יצרא דע"ז ולא התרעם על משה מפני שלא היה יכול להתפלל ע"ז שלא היה לו זכותא דא"י וזכותא דא"י מהני להתפלל איצרא דע"ז וכמו שבארנו בשם הרמב"ן ז"ל שכל הארצות נמסרו להנהגות מערכות השמים וא"י נשארה אך ורק להנהגת ה' לבדו דכתיב עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה ויהושע שהי' לו זכותא דא"י היה יכול לעשות הסכות ולהתפלל על יצרא דע"ז ולא עשה כן ובימי עזרא נעשה החג הזה ככתוב הוא הדבר אשר דיבר הרמב"ן ז"ל באמצעות קבלות התורה עליהם ועל זרעם וקנינם קנין אמתי בארץ הקדושה מקושרים אנחנו בפרטי התורה בקשר אמיץ אשר לא ינתק לאחוזת עולם כי הוא משפט אלקי הארץ:

תוכן העניינים

שות עונג יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה