אור ברסלב
שות עונג יום טוב הקדמת הגאון המחבר זצ"ל › כו

שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

הקדמת הגאון המחבר זצ"ל · כו

כה

ובארנו בזה מאמר הכתוב בנחמי' (ח' י"ג) וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחודש השביעי ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלים לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סוכות וגו' ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימות ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ע"כ והדקדוקים רבו במקראות קודש האלו, א' מה שאמר שמצאו כתוב בתורת ה' לעשות בני ישראל סוכות אטו נשכח מהם מצות סוכה לגמרי, ב' גם מה שאמר כי לא עשו כן בני ישראל מימות יהושע בן נון. וכי אפשר שבימי יהושע והזקנים והנביאים ומלכי ישראל הצדיקים לא עשו כסוכות הזה ובגמרא דערכין (דף ל"ב) מקשה כן וקאמר נמי והיינו דקפיד קרא עלי' דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע הכא כתיב ישוע בשלמא משה לא בעי רחמי דלא הוי לי' זכותא דא"י אלא יהושע דהוי לי' זכותא דא"י אמאי לא בעי רחמי כדקאמר התם מעיקרא דבעו רחמי על יצרא דעבודת כוכבים ובטלום ואגין עלייהו כי סוכה עכ"ל הגמרא והיינו דעזרא וסייעתו בעו רחמי איצרא דעובדת כוכבים דליבטל וזהו חג הסוכות שעשו דאגין עלייהו כי סוכות ומתרעם הכתוב על יהושע שלא עשה כן ולהבין מה ענין סוכות ליצרא דע"ז ולזכותא דא"י נקדים לבאר הפסוקים בפ' כי תבוא אחר שאמר כל דברי התוכחה וצ"ח קללות אמר אתם ראיתם את כל אשר עשה ה' לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו המסות הגדולות אשר ראו עיניך האותות והמופתים הגדולים ההם ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמותיכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך לחם לא אכלתם וגו' ותבואו אל המקום הזה ויצא סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתינו למלחמה ונכם ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את אשר תעשון והנה המקראות האלה צריכם ביאור א' דמאי שייטא להזכירם נחלת הב' שבטים אחר הצ"ח קללות, ב' מדוע הפסיק בין סיפור הניסים שעשה להם במצרים ובין הניסים והמופתים שעשה להם במדבר בקרא דלא נתן לכם ה' לב לדעת ונראה משום דאמרינן בגמרא בע"ז (דף ה') ת"ר מי יתן והי' לבבם זה להם א"ל משה לישראל כפויי טובה בני כפויי טובה בשעה שאמר הקב"ה לישראל מי יתן והי' וגו' הי' לכם לאמר תן אתה. כפויי טובה דכתיב ונפשינו קצה בלחם הקלוקל בני כפויי טובה דכתיב האשה אשר נתת עמדי היא נתנה אף משרע"ה לא רמזה להן לישראל אלא לאחר ארבעים שנה שנאמר ואולך אתכם במדבר מ' שנה וכתיב ולא נתן וגו' אמר רבה ש"מ לא קאי אינש אדעתי' דרבי' עד ארבעים שנין עיי"ש בפירוש רש"י ותוס' ז"ל ולפ"ז א"ש שהזכיר הך תוכחה דלא נתן לכם לב לדעת אחר הזכרת המופתים שבארץ מצרים וקודם המופתים שבמדבר מפני שמתרעם עליהם על שלא אמרו תן אתה בשעה שאמר מי יתן והי' לבבם זה להם כל הימים וקרא דמי יתן נאמר בשעת מ"ת לכן הזכיר זה אחר מופתים שבארץ מצרים וקודם מופתים שבמדבר שאז הי' זמן תורה:

תוכן העניינים

שות עונג יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה