שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין
הקדמת הגאון המחבר זצ"ל · כד
ובדברי הרשב"א ז"ל יש לתת טעם בהא דאמרינן בכמה דוכתא בש"ס דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא וקדושה שני' קידשה לע"ל. ועיין ברמב"ם ז"ל (ה' תרומות פ' א') שכתב טעם לזה ולדברי הרשב"א ז"ל הטעם מבואר דכיון דלא קיבלו ברצון אלא ע"מ שיהא א"י שלהם ואחר שיצאו מא"י שבטלה קבלתם בטלה גם קנינם בארץ כדכתיב ויתן להם עמל לאומים בעבור ישמרו חקיו *) וכשבטלה קבלת התורה ע"י מה שיצאו מן הארץ בעבור עוונם נתבטל ירושתם וקנינם. שהי' להם בארץ כמו שאמר הכתוב יחזקאל (ל"ג) בן יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל אומרים לומר אחד הי' אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה לכן אמור אליהם כה אמר ה"א על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גילוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו וכיון שנתבטל קנינם בטל גם קדושת הארץ אבל בחורבן בית שני שכבר קיבלו בימי אחשורוש קבלה גמורה בלי תנאי אף שלא ישבו בארץ יהי' עליהם קבלת התורה לא בטל קנינם מן הארץ והרי היא שלהם אף שאין יושבין עליה וכיון שקנינם לא בטל גם קדושת הארץ לענין תרומות ומעשרות לא בטל וקדשה לע"ל: