אור ברסלב
שות עונג יום טוב הקדמת הגאון המחבר זצ"ל › ח

שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

הקדמת הגאון המחבר זצ"ל · ח

ז

ובאמת חלילה לחשוב על שאול בחיר ד' שיעשה דבר במזיד נגד חוקי התורה אבל נראה שהענין מבואר בפסוק הנ"ל (בד"ה ס' י') וימת שאול במעלו אשר מעל בד' וגו' אשר לא שמע וגם לשאול באוב לדרוש ויש להבין במה שאמר במעלו אשר מעל בד' וכי מה ענין זה ללשון מעילה אולם יובן הדברים עפ"י לשון הזהב של הרמב"ם ז"ל (בפ"ח מה' מעילה ה"ח) וז"ל ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ד' פן יפרוץ בו ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בא וראה כמה החמירה תורה במעילה. ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג בהם מנהג חול מעל ק"ו למצות שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט אדם בהם מפני שלא ידע טעמן ולא יחפה דברים אשר לא כן על ד' ולא יחשוב בהם מחשבתו בדברי החול. הרי נאמר בתורה ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אמרו חכמים ליתן שמירה ועשי' לחקים כמשפטים והעשי' ידועה והיא שיעשה החקים והשמירה הוא שיזהר בהם ולא ידמה שהם פחותים מן המשפטים והמשפטים הם המצות שטעמם גלוי וטובת עשייתם בעוה"ז ידוע כגון איסור גזל ושפ"ד וכבוד או"א והחוקים הם המצות שאין טעמם ידוע אמרו חכמים חוקים שחקקתי לך אין לך רשות להרהר בהן ויצרו של אדם נוקפו בהן וא"ה משיבין עליהם כגון איסור בשר חזיר ואיסור בשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח וכמה היה דוד המע"ה מצטער מן האפיקורסים ומן העובדי כוכבים שהיו משיבין על החוקים וכ"ז שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך ונאמר כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני וכל הקרבנות כולם מכלל החוקים הם אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד שבעשיית החוקים והמשפטים זוכים הישרים לחיי העוה"ב. והקדימה תורה צווי על החוקים שנאמר ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם עכ"ל הרמב"ם ז"ל. הננו רואים כי דמה הר"מ ז"ל המחשב במצות בשכלו ומחפה עליהם דברים אשר לא כן למועל בקדשי שמים ובא עליו בק"ו מדין מעילה מעצים ואבנים כמבואר בדבריו והנה כי כן אנו אומרים שחלילה לחשוב על שאול בחיר ד' שנאמר עליו בן שנה שאול במלכו שהי' נקי מחטא כבן שנה שיבטל ח"ו מ"ע בידים. רק שבשני הדברים האלה חשב מחשבות לבטל מעליו המצות שלא יתחייב בה והוא כמו שבארנו דבמעשה אגג פרק מעליו עול המלוכה וממילא מתבטל מצות מחיית עמלק כמו שאמר כי יראתי את העם ואשמע בקולם [או כמו שבארנו בהג"ה שזכו בכלל קודם מחיית האדם] ובענין בעלת האוב כתיב ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני לעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאוד ופלשתים נלחמו בי ואלקים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקרא לך להודיעני מה אעשה ע"כ. ונראה שכונתו היה כיון דכתיב בפרשת שופטים תמים תהיה עם ד' אלקיך כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ד' אלהיך נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ד"א אליו תשמעון ע"כ. ותלה הכתוב איסור דרישת המעוננים והקוסמים במה שנתן לנו נביא לדרוש ממנו בעת הצורך. וכיון שהוא דרש בנביאים ולא ענהו ד' חשב שהותר לו לדרוש בבעלת אוב כיון שהוא דבר שהצבור צריך בו וזה הי' התנצלותו אבל באמת לא נתקבל טענתו שאין לדרוש טעמי המצות ולבטלם עי"ז כי דעת האדם קצרה מהבין דעת ד' ומחשבותיו כי עמקו מאד וצריך האדם לכוף אזנו לשמוע בקול מצותיו ולא לבדות דברים מלבו לנתקן מעליו ולזה אמר הכתוב וימת במעלו אשר מעל בד' אשר לא שמע וגם לשאול באוב לדרוש וכוונת הכתוב שכשמחשב בטעמי המצות ומחפה בהם דברים אשר לא כן הוא, הוא כמועל בקדשי שמים. וכדברי הר"מ ז"ל הנ"ל לכן כתיב במעלו אשר מעל בד' לבטל מעליו אלו שתי המצות ע"י דרישת הטעם שבהם:

תוכן העניינים

שות עונג יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה