אור ברסלב
שות עונג יום טוב הקדמת הגאון המחבר זצ"ל › ב

שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

הקדמת הגאון המחבר זצ"ל · ב

א

ובזה יתפרש היטב מ"ש חז"ל (שבת ל"א) אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד והכוונה שבאמת העולם השפל הזה אף שאנו רואים בו חכמת פעולותיו הגדולים והנוראים וכחו הגדול אעפ"כ אין ערוך בה לגדולת מעשיו הנראה בעולם הגלגלים ועולם המלאכים ואין להקב"ה בעוה"ז אלא אוצר של יראת שמים שדבר זה לא נמצא אלא בעולם הזה השפל יען כי ענין יראה לא נופל כי אם באופן שרצונו ויכולתו לעשות דבר ומתיירא מפני דבר המפחידו, אבל אם אין בכחו לעשות באופן אחר אין זה בגדר יראה:

והנה כל ברואי מעלה בעולם הגלגלים ועולם המלאכים אין בכחם להטות ימין ושמאל מרצונו ית"ש כי כולם מרגישים כחו ויכולתו וזהו חיותם ומציאותם ולא ניתן בהם הכח הזה לסור מרצונו לא כן האדם בעולם השפל הזה לו לבדו ניתן הבחירה ונתפתחו מוסרות עבותימו לעשות כרצונו כי על כן אמרו חז"ל (ב"מ דף פ"ג) תשת חושך ויהי לילה זה העוה"ז שדומה ללילה מפני שהעוה"ז נקרא לילה מפני החושך המכסה את הארץ ומעור עיני האדם להיות ביד האדם לילך אחרי התוהו וההבל כאלו אין אלקים לנגד עיניו כאמרם בו תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים שדומים לחיות שביער היינו שמפני החושך אשר הושת עושים הרשעים כל תאות נפשם כחיות שביער ולדעתי מפני זה קרא דהמע"ה יום ר"ה כסה כדכתיב בכסה ליום חגינו (תהלים פ"א) מפני שהאדם נברא בר"ה אשר כל ברואי מעלה החושך לא יחשיך בעדם והולכים באור ד' מיום בריאתם לא ימוש זכרון כחו ויכולתו מקרבם אף רגע אחד ולאדם הזה החושך יכסה אור העולם בעדו. ומפני זה נקרא יום בריאתו כסה אולם אם האדם נותן אל לבו גדולת מעשי ה' ופורש מדרכי ההבל והתוהו זהו בגדר יראת ה' ולהכי קאמר אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של י"ש שאך דבר זה יתרון להקב"ה בעולם השפל מעולמות העליונים שבהם לא נמצא ענין גדר י"ש שמוכרחים הם במעשיהם לטוב לא כן העוה"ז האדם חפשי בבחירתו לעשות מה שירצה וכשבוחר בדרך הטוב מפני יראתו ממנו ית"ש זהו אוצר כלי חמדתו של הקב"ה:

תוכן העניינים

שות עונג יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה