אור ברסלב
שות עבודת הכהן הכהן פרט ה

שות עבודת הכהן· רבי הילל דוד הכהן טריווש

הכהן פרט ה

הכהן פרט ד

גם מ"ש פר"מ ני' דעיקר פסול שלכ"ס הוא משום דנתקלקל קריאת התיבה ע"י האות המקולקל. אבל היכא דלא נתקלקל קריאת התיבה בשביל האות המקולקל לא מיפסל משום שלכ"ס. הא ודאי ליתא. דהא כבר מובא לעיל (פ"ב) מה שהביא ב"י דעת האגור דלר"ת דקוצו של יו"ד השמאלי מעכב משו"ה אם מתקנו אח"כ פסול משום שלכ"ס. והשתא אמאי פסול והא ודאי בשביל שאין להיו"ד עוקץ השמאלי לא נשתנה קריאת התיבה מחמת זה ושפיר נקראת התיבה כהלכתה גם קודם התיקון א"ו דלאו משום הכי הוא. אלא דעיקר שלכ"ס דפסול הוא היכא דקודם התיקון אין לו שם וצורת אותו אות ותיקונו מחזירו לצורתו ושמו. ומשו"ה גם ביו"ד שאין לו עוקץ השמאלי לפי מה דס"ל לאגור דאין עליו שם וצורת יו"ד בלא עוקץ השמאלי וכמו"ש בשו"ת חב"י המובא לעיל (פ"ב) משו"ה אין לתקנו אח"כ דהרי היו"ד כתוב שלכ"ס. ומינה דבצד"י נמי באין הפירוד נראה להדיא דאע"ג דאין הקריאה נשתנה בשביל הפירוד מ"מ כיון דע"כ כל שאין מחובר אין זה צד"י רק יו"ד נו"ן ומשו"ה כשמחברו אח"כ ועושהו צד"י הרי כתב הצד"י שלכ"ס. ועפי"ז נסתר נמי קו' פר"מ שהק' על ראי' שהביא הרי"א שבב"י (סי' ל"ב) על עיקר דין פירוד הצד"י מק"ו מדיבוק הקו"ף שכ' הרא"ש דאין: לתקן אח"כ משום שלכ"ס אע"ג דלא נדמה לאות אחרת כ"ש צד"י שנדמה לאות אחרת. והק' פר"מ דק"ו זה איכא למיפרך דמה לקלקול הקו"ף שכן נראה להדיא תאמר בפירוד הצד"י דלא נראה להדיא. ומזה הוכיח פר"מ דעכצ"ל דהא דמייתי לפסול פירוד הצד"י לתקן אח"כ הוא דוקא על נראה להדיא כגונא דקו"ף עכ"ד. אמנם כ"ז כתב פר"מ לפי מה שטעה לחשוב דפסול שלכ"ס תלוי בשינוי קריאת התיבה א"כ ודאי אין נדון ק"ו מנראה להדיא ללא נראה להדיא. דודאי יש צד חומר בנראה להדיא משום קלקול קריאת התיבה אך לפי מה שנתבאר דעיקר פסול שלכ"ס לא תליא בקריאת התיבה כלל. רק בשינוי צורת האות מכמו שניתן בסיני אע"ג דהקריאה נכונה כמו ביו"ד שחסר לה קוץ השמאלי ולפיכך אין בזה צד חומר כלל במה שנראה להדיא השינוי צורה. וכמו שיבואר: ש:

הנה הב"י ביו"ד (סי' רע"ו) הביא בשם הר"י אסכנדרי בה"א של השם שנדבק הרגל לגגה וכו"ע קרו לי' חי"ת מותר למחוק הרגל ולתקנה ואין זה כמוחק את השם דכיון שהוא חי"ת אין בו קדושה אבל אם לא נדבק אלא כחוט השערה וכו"ע קרו לה ה"א זהו נקרא שם ואסור למוחקו יעוי"ש. ולכאורה קשה דאי נימא דלא מקרי שינוי צורה אלא בנראה השינוי להדיא ונימא דזהו טעמא דאסור למחוק הה"א של השם אם הדיבוק כחוה"ש וכו"ע קרו לי' ה"א. א"כ קשה דאמאי לא נגרור לי' להך דיבוק כחוה"ש דאי משום חק תוכות לא שייך הכא. דהא לא שייך ח"ת אלא היכא דע"י החקיקה נעשה צורת אות כגון מ"ם פתוחה שנדבקה וכה"ג דחשיב בשו"ע או"ח (סי' ל"ב) וכן בדיבוק רגל הה"א לגגו בדיבוק עב דכו"ע קרו ליה חי"ת והחקיקה משנהו לה"א. בזה שייך ח"ת אבל בנידו"ד דגם קודם החקיקה הוא צורת ה"א משום דכו"ע קרו לי' ה"א ולא נדבק אלא כחוה"ש דמי לאותיות הדבוקים דשרי להפרידם וליכא משום ח"ת כמו"ש הב"י שם (סי' ל"ב) בשם הרא"ש ועוד פוסקים והטעם מבואר שם דגם קודם החקיקה שם וצורת אותו אות עליו. וז"ל ב"י שם וטעמא דלא מהני הפרדה כשרגלי הה"א והקו"ף נוגעים כי היכי דמהני הפרדה בנגיעה אות לאות משום דהתם אין הפיסול בגוף האות וצורתו. וגבי רגלי הה"א והקו"ף הפיסול הוא בגוף האות וצורתו ע"כ. ואפילו באותיות השם שנדבקו שרי להפריד כמבואר בטויו"ד ושו"ע (סי' ער"ו) יעוי"ש: אלא ע"כ ש"מ דס"ל להרי"א דגם בדיבוק דק שאינו נראה להדיא יש כאן שינוי צורה דאין לו צורת ה"א אלא חי"ת. ומשו"ה לא מהני להפריד הדיבוק כמו בדיבוק עב משום ח"ת. והא דאסור למחוק רגל הה"א ולא שרי כמו דשרי בדיבוק עב עכצ"ל דטעמי' כמו"ש הט"ז והש"ך ביו"ד (סי' רע"ו) דכיון דכו"ע קרו לי' ה"א מיחזי כמוחק את השם והיינו כדנמצא בכ"מ בש"ס וכן בפוסקים שאסרו משום דמיחזי שעושה איסור. ה"נ חששו שמא יבואו להתיר מחיקת השם הנורא ח"ו. או אפ"ל דס"ל להרי"א דמחיקת השם מה"ת אסור אפילו בנפסל האות עפ"י דין רק שאינו ניכר וכו"ע קרו לי' שם ג"כ אסור מה"ת. דמ"מ הוא בזיון למי שנקרא בשם זה שוב ראיתי בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סימן תקצ"ו) שחולק באמת בפשיטות על הרי"א בזה וס"ל דאין חילוק בין דק לעב וגם בדק שרי לגרור הרגל ולתקנו:

ומבואר מזה דהרי"א ס"ל דלענין שינוי צורה אין נפ"מ אם נראה השינוי להדיא או לא. וה"נ לענין צד"י דצורתו תלוי בחיבור ופירוד היו"ד מהנו"ן. דאע"ג דפירודו אין נראה להדיא וכו"ע קרו צד"י. מ"מ הא ע"כ אנן ידעינן שיש כאן שינוי צורה. דהא ודאי אין נפ"מ בין פירוד דלא נראה להדיא לדיבוק דלא נראה להדיא כיון דהכא והכא לא נשתנה קריאת התיבה מחמת הקלקול. ומשו"ה אין התחלה לקו' פר"מ שהק' למיפרך מה לקלקול הקוף שכן נראה הקלקול להדיא. דהא להרי"א לענין שינוי צורה אין בזה צד חומר כלל מה שבקלקול הקו"ף נראה להדיא. וא"צ אלא למילף דבשינוי צורה אין לתקן אח"כ משום שלכ"ס. וזה שפיר יליף ק"ו מקו"ף דאע"ג דלא נדמה לאות אחרת פסול לתקן אח"כ כ"ש צד"י שנדמה לאות אחר וז"ב:

ומ"ש פר"מ בריש דבריו דבמחכ"ת של הפרמ"ג תמוה מאד ראייתו שהביא מהמ"כ שבב"י ליודי"ן שבאלפי"ן שנפרדו שיהא אסור לתקן אח"כ בנפרדו להדיא משום דהתם בחוטרא דחי"ת יש על כל אחד שם וצורת אות בפ"ע משא"כ ביודי"ן שבאלפי"ן כו' עכ"ד הנה בזה עשה לרבינו הפרמ"ג כאילו אינו מבין בספר שמעיין בו ולפענד"נ לבאר ולהוכיח דעין הפרמ"ג שפיר חזי וראייתו מוכרחת מהמ"כ וכדי להבין ראיה זו צריך אני להעתיק ד' המ"כ וממילא רוחא שמעתתא וכמו שיבואר:

תוכן העניינים

שות עבודת הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה