אור ברסלב
שות נשאל דוד יורה דעה › סימן ב

שות נשאל דוד· רבי דוד בונאן

יורה דעה · סימן ב

סימן א

עובדא הוה באבל שחל יום ז' שלו בשבת ומנהג עירנו פה תונס יע"א בק"ק פורטוגיזיס הי"ו דכשחל יום שביעי שלו בשבת מתפללין בביתו ואחר התפלה מנחמי' אותו וקמים מאצלו ואח"כ הולך לב"הכ לשמו' קריאת ס"ת בצבו' ושאול ישאלו אם יכול לעלו' לס"ת:

תשובה הנה מרן בש"ע י"ד סי' שצ"ה סעיף א' פסק דכיון שעמדו מנחמי' מאצלו ביום ז' מותר בכל הדברי' שאסו' בתוך ז' דמקצת יום ככולו ע"ש מבואר דבעמדו מנחמי' מאצלו נסתלק ממנו דין אבילות לגמרי ואפי' דברים שבצנעה דנוהג בשבת שחל בתוך ז' בכה"ג דחל ז' שלו בשבת ועמדו מנחמי' מאצלו נסתלק ממנו דין אבילות לגמרי ועיין לה' טורי זהב בא"ח סי' תקנ"ה וא"כ בנדון דידן דכבר התפלל בשחרית בביתו וקמו מנחמי' מאצלו שוב אין דין אבילות עליו כלל דאין הדבר תלוי אלא בעמדו מנחמי' מאצלו:

וראיתי לה' טורי זהב סי' ת"ב ס"ה שהביא דברי הרב יחיאל שכתב שאין שבת עולה לו בתחילת המנין אלא יתחיל למנות ביום א' והו"ל יום ש' שביעי לאבילות ונוהג דברים שבצנעה במקצת היום ולמד מזה ה' ז"ל דאין לנהוג בו איסור בדברים שבצנעה אלא במקצת היום דהיינו בשחרית בהנץ החמה והק' ע"ז מדאמרי' בפ' א"מ דתלוי דוקא בעמידת המנחמי' ולא סגי בהנץ החמה ע"ש ואח"ה לק"מ דה"נ כונת הר' יחיאל דמאי דתלה הדבר במקצת היום דהיינו בעמדו מנחמי' מאצלו וכדאמרי' בפ' אלו מגלחין דף י"ט ע"ב וסבר אבא שאול מקצת יום ככולו ויום א' עולה לכאן ולכאן ובתר הכי קאמר כמאן אזלא הא דאמר רב עמרם כיון שעמדו מנחמי' מאצלו מותר ברחיצה כאבא שאול ע"ש הרי דפי' מקצת יום ככולו דאבא שאול היינו בשעמדו מנחמי' מאצלו וה' יחיאל לישנא קיימא נקט:

ומה שכתב הט"ז לחלק דלא אמרו עד שיעמדו מנחמי' מאצלו אלא כשחל ז' שלו בחול דלא סגי בשוא"ת דצריך להיות בו מאותו ענין שחייב בשאר ימים דהיינו במקום שתלוי האבילות בקום עשה ונתנו גבול זה עד קימת המנחמים מאצלו אבל כשחל ז' בשבת סגי במקצת דהיינו בהנץ החמה אע"ג דאין עושה באותו המקצת דהא ביום השבת כולו לא יעשה שום מעשה את"ד ע"ש ואח"ה דבריו תמוהים דבחול דיכול לנהוג קצת אבילות כשאר ימים אפ"ה אמרי' דמקצת יום ככולו ה"ר עד שיעמדו מנחמי' מאצלו כ"ש בשבת דאינו יכול לנהוג אלא דברים שבצנעה דפשיטא דלפחות בעינן עד שיעמדו מנחמי' מאצלו ואדרבה יש צד לומר דלא סגי ליה אפי' בעמידת מנחמי' אלו דבעינן כל היום כולו וכמ"ש הב"ח שחלק על הרב יחיאל עד שאנו אומרים דסגי ליה בהנץ החמה:

והרב כנה"ג בשיורי י"ד סימן שצ"ה נסתפק בזה ובסוף דבריו העלה דאפי' בשבת אמרינן מקצת יום ככולו כמו בחול מדברי הר' יחיאל הללו ע"ש ותמהני איך נעלם ממנו דברי הב"ח בסי' ת"ב שדחה לדברי הרב יחיאל הללו ע"ש:

באופן העולה מדברי הט"ז והכנה"ג דאפי' בשבת אמרי' מקצת יום ככולו וכן דעת הש"ך בסי' ת"ב ע"ש ולדעת הט"ז דאפי' בשחרית יש היתר לקרות בתורה אלא כיון שבחול ממתין עד לאחר התפלה גם בשבת יעשה כן דלפ"ז לדידן דנהגו להתפלל ביום ז' שחל בשבת בבית האבל אלא שבאים לבה"כ לשמוע קריאת ס"ת הרי כבר המתין עד לאחר התפל' ושפיר יכול לעלו':

ובר מן דין לפי מנהגנו שנוהגין שכל אחד שמת לו מת מעלין אותו כל אותו החדש לקרות בתורה משלים לומר קדיש א"כ זה שחל ז' שלו בשבת ובא לבה"כ אם אין מעלין אותו א"כ ניכר שמפני האבילות הוא והוי פרהסיא והרי זה דומה לההי' דר"ת שפסק מרן סי' ת' שהיו קורין אותו בכל פעם שלישי ואירע בו אבילות ולא קראו החזן ועלה הוא מעצמו ואמר כיון שהורגל לקרות שלישי בכל שבת הרואה שאינו עולה אומ' שבשביל אבילות הוא נמנע והוי דברים של פרהסיא ע"ש וה"נ דכוותה איברא דלפ"ז אם יש שורה בבה"כ של חופה או של מילה שהמנהג הוא שכל העליות של ס"ת הם שלו ומעלה אוהביו וקרוביו לס"ת מעתה אפי' לא עלה זה שחל ז' שלו בשבת אינו נראה שמפני האבילות הוא א"כ אינו עולה לס"ת. מיהו כבר כתבנו דלדידן דנהגו להתפלל בביתו ביום ז' שפיר יכול לעלות בכל זמן ואין מי שיערער אחריו כנ"ל הנלע"ד כתבתי נד"ב ס"ט:

תוכן העניינים

שות נשאל דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה