שות נשאל דוד· רבי דוד בונאן
יורה דעה · סימן א
הא דקי"ל דסתם כלי אינו בן יומו.
כתב מרן הב"י בי"ד סימן קכ"ב קי"ל דאפי' בכלי ישראל אמרי' הכי וכתב ה' באר שבע בתשו' סי' ל' דה"ד כשאין בעל הכלי לפנינו לשאול את פיו אם הכלי ב"י או לא כדאמרי' בפ"ק דפסחים למנ"מ לישיילי' דליתיה וכו' הא איתיה קמן אפי' חזקתו בדוק אפילו בדיקת חמץ דרבנן וס' אם יש חמץ או לא אין סומכי' אחזקה כיון דאפשר לברר ע"ש וכבר מרן הב"י א"ח סי' תל"ז הק' מ"ש מבהמה דאין בודקין כל הטרפיו' וסומכי' אחזקה אע"ג דאיתיה קמן ותי' דשאני בהמה שהיא בחזקת כשרות משנולדה אבל בית כל השנה בחזק' שאינו בדוק ע"ש והב"ח תי' דשאני בהמה דחזק' דממילא היא אבל חזקת בית תלויה במעשה שיבדוק ואפש' דאיתרמי ולא בדק ע"ש וא"כ הכלים ממילא מותרים כשעבר עליהם מע"ל א"כ סתם כלי דהוי ס' אם נשתמש בו היום או אם נשתמש בו דבר הפוגם סומכים על ס"ס אפי' יכולי' לברר דשאני בית בחזק' שאינו בדוק וגם צריך מעשה לבדוק לכך אין סומכי' לחזקת בדוק להוציאו מחזק' איסור אם יכול לברר. והב"ח דחה תי' מרן הב"י דבהמה לאו בחזק' כשרה נולדה דדילמא נולדה טריפה כדמוכח בפ"ק דחולין ואפי' חיתה יב"ח דודאי נולדה כשרה דטריפה אינה חיה כבר כתבו התוס' שם דכל חזקה שלא נתבררה שעה אחת לא מקרי חזקה אלא העיקר דהא דאין בודקי' כל הטריפות משום דאזלינן בתר רובא דרוב בהמות כשרים הם וסמכינן ארובא ולא סמכי' אחזקה משום דרובא וחזקה רובא עדיף ע"ש וא"כ ס"ס לא גרע מרובא כמ"ש הרא"ש בתשו' כלל כ"ו דס"ס הוי כרוב דאזלי' בתריה בכל דבר שהרי יש בכאן ב' צדדי' של היתר וכו' ע"ש והרשב"א בתשו' סי' ת"א כת' דס"ס עדיף מרובא ע"ש וא"כ כמו דאזלי' בתר רובא אפי' יכולי' לברר בבהמה דאין בודקי' כל הטריפות ה"נ סתם כלי דמותר מכח ס"ס ספק אם נשתמש בו היום או אם נשתמש בו דבר הפוגם אפי' יכולי' לברר סמכי' אס"ס דהוי כרובא:
מיהו כבר כתב בס' ערך השולחן חא"ח שם דבית בחזק' בדוק חזקה אלימתא היא ועדיפ' מרובא דבפסחי' דף ט' פרכי' ואין ס' מוציא מידי ודאי והתניא חבר וכו':