שות נשאל דוד· רבי דוד בונאן
אורח חיים · סימן ג
לענין זימון.
כתב הטור א"ח סי' קצ"ה שתי חבורות שאוכלים בבית א' או בשני בתים אם מקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון וכתב מרן הב"י בשם הר' יונה שאם רשות הרבים מפסקת ביניהם נראה שאינ' מצטרפי' בשום ענין ע"ש וה' הלכות קטנות ח"ב סימן קמ"ח תמה ע"ז שהרי קי"ל במכות שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה לענין עדות דמצטרפי' והצ"ע ע"ש ולי נראה דלק"מ דשאני עדות דבראיה תליא מלתא דכתיב ביה או ראה או ידע וכו' ומש"ה כל זמן שרואין העדות אפי' רשו' הרבי' מפסקת ביניהם הרי אלו מצטרפי' משא"כ לענין זימון דבעי' שיצטרפו יחד וכל שרה"ר מפסקת ביניהם אין כאן צירוף יחד כנ"ל ברור:
ומה שכתב הטור אפי' בב' בתים כן הוא בירושלמי והביאו הרא"ש ז"ל וז"ל א"ר אבא בר זמינא בשם ר' זירא לשני בתים נצרכה ע"ש ותמהני מהרמב"ם ז"ל כפ"ה מה' ברכות שלא כתב דין זה רק בשני חבורות שאוכלות בבית א' והשמיט כל דברי הירוש' שהביא מרן. גם מ"ש עוד הטור וז"ל אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן והוא מדברי הירושלמי שהביא מרן שם ומיירי בשאין רואין זה את זה שאם היו רואין זא"ז א"כ אפי' הם בשני בתים מצטרפי' כמ"ש הטור קודם זה וקמ"ל דאפי' אין שמש ביניהם אפ"ה אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן וכת' מרן דמ"ש רי"ו (ני"ו חלק ז') דאפי' ב' בבית א' צריך שיעמוד המברך במקום אמצעי כדי שישמעו כולם נראה שהוא מפרש כן הא דאמרי' בירוש' ר' ברכיה מוקי אמורא אתרעא מיצעא והוא מזמין אלין על אלין ע"ש ואח"ה פי' זה לא יתכן בירוש' דא"כ לא הו"ל למימ' והוא מזמין אלין על אלין אלא כדי שישמעו הו"ל למימ' ומה ענין זימון לכאן כיון דמיירי ברואין זא"ז או שהשמש ביניהם וכמ"ש רי"ו ע"ש ועוד דכוליה סוגיא דירוש' לא איירי אלא לענין זימון כי ע"כ נראה שהדין זה של רי"ו הוא ממה שנתבאר בס"פ ג"ש גבי ההיא דאמר רבא כי אכל ריפתא בבי ריש גלותא וכמ"ש מרן שם ע"ש:
עוד כתב הטור וז"ל וכגון שנכנסו מתחילה ע"ד להצטרף וכתב מרן ז"ל דלפי מסקנת הרא"ש שכתב רבי' בסי' קצ"ג שאע"פ שלא ברכו ברכת המוציא ביחד נקבעו לזימון בב' חבורות נמי לא בעי' שיכנסו מתחילה ע"מ להצטרף יחד דא"כ לא הו"ל לרבי' לכתו' סתם וכגון שנכנסו מתחי' להצטרף יחד ואפשר שהוא סובר שיש לחלק בין צירוף דחבורה א' לצירוף דב' חבורו' ע"ש ונראה שכונתו בזה דשאני התם בצירוף חבורה א' דאע"פ שלא ברכו המוציא ביחד מ"מ נקבעו אח"כ באכילה ביחד ולכך נקבעו לזימון משא"כ הכא שלא נקבעו יחד לא בברכת המוציא ולא אח"כ אה"נ דבעי' שנכנסו מתחי' ע"ד להצטרף ושו"ר לה' בית חדש ז"ל שדחה למרן בחילוק זה ע"ש ולע"ד נראה פשוט שלזה החילוק כיון מרן. ומ"ש הב"ח שם שכן משמע בירוש' ע"ש אח"ה ליתא דאדרבא מדברי הירוש' אין נראה כן שהרי מתחי' קאמ' לב' בתים נצרכה ומסיים עלה אר"י והן שנכנסו משעה הא' על מנת כן משמ' דקאי אב' בתים נצרכה דקאמ' וכמ"ש הב"י ע"ש וכ"כ ה' שדה יהושע דנ"ב ע"ד ע"ש:
עוד כתב הטור שם בשם הרא"ש דבני החופה אפי' אם אכלו בבתים וכו' אפי' אין השמש מצרפן וכו' כולן חשובין לברך ברכת חתנים וכתב מרן שם שהגה"מ כתבו שריצב"א הודה לברך ברכת חתנים ע"י צירוף שמש ואע"פ שאין החבורות יכולות לראות ולשמוע ע"ש וכ"כ התוס' בפ' ג"ש שם וז"ל וכן בבית חתנים כשאוכלים בחופה בב' בתים ובני אדם משמשין מזו לזו מצטרפי' אלא שסיימו וכתבו ובלבד שישמעו ברכ' המזון מפי המברך ע"ש וזהו דלא כריצב"א שכ' אע"פ שאין החבורות יכולי' לראות ולשמוע ותמהני מהב"י שלא זכר לדברי התוספות הללו:
ודע דמ"ש בירוש' אלא בית נשיא' מה את עבדת להון כבית א' או כשני בתים נאמ' אם דרכן לעבור אלו לאלו מזמנין ע"כ ופי' ה' שדה יהושע וז"ל דה"ק דבני ר"ג להיותן רבים לא היו אוכלין בבית מוקף מחיצו' אלא בר"ה וכיוצא והיו רואין אלו לאלו ומשתמשין ע"י עצמם ולהכי בעי מה את עביד לון כבית א' או כשני בתים שיש רה"ר מפסקת ביניהם שכתב רבי' יונה דאין מצטרפי' אפי' שרואין אלו את אלו ואפי' שמש א' משמשם וכאן נמי ר"ה איכא ומשני דכל שעוברים המסובין אלו על אלו ודרכן כן מצטרפין ולא דמי לשני בתים שיש ר"ה ביניהם דהתם אין דרכם לעבור אלו על אלו ע"כ ומן האמור יש לתמוה על הטור שהביא כל דברי הירושלמי ולא הביא הך דינא דבי נשיא' והתימה שהרא"ש העתיק כל דברי הירוש'. אך ראיתי לה' מהר"ר אליהו ז"ל שפי' דברי הירוש' באופן אחר וז"ל אלין של בית נשיא' שדרכן שסועדות אצלן חבורות הרבה בבתים הרבה אם נאמר דהו"ל כבית א' דאזלי' בתר בע"ה הנשיא ונחשבי' כא' או אינו לא כב' בתים שהרי החבורה הזאת אינה רואה לזאת דסתם בית א' רואות אלו לאלו וסתם ב' בתים אינם רואין אלו לאלו ומשני כיון שדרכן של אלו לעבור לאלו ומשמשי' להם כא' נחשבים והוי כמו שמש שמשמשן שיצטרפו יחד א"ד ומעתה י"ל שכן מפ' הטור לדברי הירוש' הללו וכיון שפסק דאם אינם רואות זא"ז אפי' בב' בתים אם יש שמש ביניהם מצרפן ממילא נשמע הך דשל בית נשיא' דאפי' הם בב' בתים ואינם רואות זא"ז שהשמש מצרפן:
ולע"ד נראה לפ' דהירוש' קאי אמאי דקאמ' קודם זה אר"י והוא שנכנסו משעה א' ע"מ כן ומשמע ליה דלא קאי ר"י אלא אשני בתים אמנם אם הם שתי חבורות בבית א' אע"פ שלא נכנסו מתחי' ע"ד להצטרף יחד מצטרפי' וכמ"ש מרן הב"י ע"ש והשתא קבעי אלין דבית נשיא' מה את עביד לון כבית א' וממילא לא בעינן שיכנסו מתחי' ע"ד להצטרף יחד ואפי' הם בב' בתים מ"מ כיון שדרכן שסועדות אצלן חבורות הרבה והכל יודעין שנכנסים שם חבורות הרבה א"כ הוי כמו שנכנסו מתחי' ע"ד להצטרף יחד או"ד כב' בתים עבדת לון וצריכי' ליכנס מתחי' ע"ד להצטרף ומשני דאפי' חשבת להו כדין ב' בתים שצריכי' ליכנס מתחי' ע"ד להצטרף הכא אינו צריך כיון שדרכן לעבור אלו על אלו ור"ל כיון דכולם יודעי' מתחי' שיכנסו חבורו' הרבה אלו על אלו הו"ל כמו שנכנסו מתחי' ע"ד להצטרף יחד ולפי הגי' שגורסי' בירושלמי לעבוד בדל"ת שהביא מהר"ר אליהו ז"ל י"ל דה"פ כיון שכל החבורות יודעין שדרכן לעבוד אלו לאלו ומשמשי' להם הרי אלו מצטרפין ואין צריכי' שיכנסו מתחי' ע"ד להצטרף יחד וזה עדיף משמש אחד שישמשם דבעי' עד שיכנסו מתחילה ע"ד להצטרף יחד כנ"ל אלא שהטור ע"כ דאינו מפרש כן מדהשמיט האי דינא: