סימן ב - סדר השתלשלות קבלת הוראות מרן · לדעת מרן במח׳ הרמב"ם והרא"ש]
ו. ברם דעת מרן שקיבלנו הוראותיו אינה כן, והיא לו מבוארת בהקדמת הב"י, שבמקום שיחלקו שני עמודי הוראה, יכריע על פי רוח הפסיקה שבאותו מקום, לפי הפוסקים המפורסמים. וחזינן דהיכא שיחלקו הרא"ש והרמב"ם, לא יכריע מרן כהרמב"ם מכיון שהוא מרא דאתרא, ודלא ככל המכתב הכתוב לעיל משם כל הני אשלי רברבי. ועוד עיין בדברי הגאון ר׳ שמואל ן׳ וירגא (הובא בשו"ת אבקת רוכל סימן פח) דכתב גבי מח׳ הרמב"ם והרא"ש, אנו אין לנו אלא דברי הרמב"ם מארי דאתרין. ומרן שם (סימן פט) השיבו, ואף אם הרמב"ם מאריה דאתרין, במקום אפוקי ממונא, ובמקום כל הני רבוותא, אין בנו כח. וכ"כ הב"י יו"ד (סימן כד ס"ח ד"ה החליד), גבי מח׳ הרמב"ם והרא"ש וז"ל, וכן הלכה, דהא קמאי ובתראי כולהו פליגי אהרמב"ם, ומיהו לכתחילה נכון לחוש לדבריו. ע"כ. וכן מבואר בב"י (או"ח סימן י ד"ה ולענין), וז"ל, ולענין הלכה נראה, דאע"ג דהרא"ש מפרש כפרש"י, כיון דרש"י מפרש הוא ולא פסקן, ה"ל הרמב"ם והרא"ש ז"ל חד לגבי חד, והלכה כהרמב"ם ז"ל, דמסתבר טעמיה. וע"ע בב"י (סימן רעט ס"ז) דתפס כרא"ש נגד הרמב"ם, ונראה משום שכן פשטות הגמרא, וכמש"כ בב"י ע"ש. ומאידך ראה באה"ע (סימן ע ס"ב) דתפס כרמב"ם שרשאי בעל להשרות אשתו ע"י שליש בלא הסכמתה, בזמן שהרא"ש ורוב הראשונים סוברים שלא בלא רשותה. וכן בב"י (חו"מ סימן עז ד"ה כתב), פסק במח׳ הרא"ש והרמב"ן כרמב"ן, כיון שהרמב"ם קאי כוותיה (דהרמב"ן), ועוד דפשט המנהג לפסוק כהרמב"ם בדיני ממונות. ע"כ. וחזינן מכל הני, כי שיטת מרן במח׳ הרמב"ם והרא"ש להכריע על פי רוח הפסיקה, לפי רוב פוסקים, או לפי שכן נראה מן הגמ׳ וכדו׳, וכמפורש לו בהקדמת הב"י. ועל כן כן עיקר לדידן שקיבלנו הוראותיו.