סימן ב - סדר השתלשלות קבלת הוראות מרן · כשנחלקו הרמב"ם והרא"ש כמאן נקטינן]
ב. כשיחלקו הרמב"ם והרא"ש כמאן נקטינן, האם ניזיל בתר הרמב"ם דאיהו מרא דאתרא כאן בא"י, או אחרי שמרן קבע דאזלינן בתר ג׳ עמודים, וא"כ מאחר שקיבלנו כלל זה, שוב הרא"ש שהוא אחד מהעמודים, יש להשוותו להרמב"ם. וחזינן לרבותינו דמן קמאי דס"ל כי העיקר כהרא"ש. דהנה בשו"ת מהרשד"ם (חו"מ סימן תן) במח׳ הרמב"ם והרא"ש, תפס כרא"ש, כיון דסברת הרמב"ם כל הפוסקים דחוהו וחלקו עליו. (ברם יש לחלק ממקום שלא דחוהו). וע"ע אליו בחיו"ד (סימן קצג) דתפס כרא"ש במח׳ עם הרמב"ם. ולך ראה בספר יוחסין לגאון ר׳ אברהם זכות (דף ק ע"ב) דכתב, ואנו נסמכים על דבריו (של הרא"ש) יותר מדברי הרמב"ם ז"ל, לפי שהרמב"ם כתב כדברי נבואה בלא ראיה. כן שמעתי מגדולי קשטיליה. ע"כ. וע"ע בברכ"י (חו"מ סימן כה אות כט) שמצא קונטרס ישן נושן מהרב משה ן׳ דנון ממלכות פורטוגל, תלמיד הגאון מהר"י אבוהב, וכתוב שם וז"ל, תשובת שאלה מרבינו ברכיה הלוי. עוד שאלת אם נדון ע"פ הרא"ש ויתר החכמים המסכימים לדעתו, או אם נחוש לפסק הרי"ף והרמב"ם במקום שחולקים עליו. תשובה אני לא ידעתי מהו הדבר שהגיעך לספק זה, רואה אני כל הארץ שהיתה נוהגת על פי הרא"ש, ומפסקיו לא יטו ימין ושמאל. וכ"ש שראוי לסמוך עליו בפס׳ שיש לו חברים רבים. ע"כ. וע"ע בשו"ת מהר"ם אלשי"ך (סימן צו), ובשו"ת בית דוד דשאלוניקי (חחו"מ סימן יג). וראה לרב החבי"ב בספרו דינא דחיי (ח"א לאוין פא עמ׳ עט) דתפס כהרא"ש כשחלק עם הרמב"ם. וכן עביד בשו"ת המהרש"ך (ח"א סימן קלד דף קמח ע"א), וע"ע בשו"ת כרך של רומי (סימן יד דף נב ע"ד) דתפסינן כרא"ש, וכדמוכח מהב"י (חאו"ח סימן י) דתפס כרמב"ם כנגד הרא"ש רק מפני דמסתבר טעמיה, הא לאו הכי תפסינן כהרא"ש.