אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב סימן א - הטס לחלל האם חלים עליו מצוות שהזמן גרמא › ראיה מסוגיא דפסחים]

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

סימן א - הטס לחלל האם חלים עליו מצוות שהזמן גרמא · ראיה מסוגיא דפסחים]

העובר את קו התאריך האם נפטר משבת]

ב. איתא בפסחים (ב ע"א) ויקרא אלהים לאור יום, הכי קאמר, קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא. ופרש"י, צוהו לשמש ביום וכו', קרא, כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו. ע"כ. וחזינן דלפרש"י היום הוא דבר בפני עצמו, ואין האור והיום דבר אחד, וציוה ה' לאור להאיר בשעת היום. וא"כ אין עצם היום תלוי באור, כי יש לו עצמיות מצד עצמו, ורק שהאור מצווה להאיר בשעת היום. ולפי"ז היום והלילה אינם תלוים בזריחה ושקיעה, כי אם בכד' שעות. ומאידך בתוס' רבנו פרץ (שם) פירש, קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא. נראה דלהכי נקט אמצותא, ולא נקט ופקדיה איממא, לפי שיש מצות הנוהגות ביום ואין נוהגות בלילה, כגון ציצית ותפילין. ונקט נמי אמצותא דלילא דאיכא נמי מצות שאין נוהגות אלא בלילה, כגון ספירת העומר, כדאמרינן במס' מנחות, שבע שבתות תמימות תהיינה, אמתי אתה מונה אותן שלימות, כשאתה מונה אותן מבערב. עכ"ל. וחזינן דפירש שהקב"ה ציוה את האור שיהיה אחראי על מצוות היום, וא"כ יוצא מפירוש זה לאידך גיסא, דמצוות הערב מחוייבות להיות בעת חושך. וכן יש לסייעו מדברי המדרש הגדול (בראשית א,ה) ויקרא אלהים לאור יום, רבנן אמרין, קריא רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא. והיינו דתנן (מגילה כ ע"ב) כל היום כשר וכו', דבר שמצותו ביום כשר כל היום, ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה. ע"כ. ולהדיא דמפרש לה אמצוה. ואחר ראותינו שכן מפורש במדרש, נראה שגם רש"י לא חולק בכך שהיום תלוי באור, ומה גם דכלל גדול בידנו דאפושי פלוגתא לא מפשינן. והלא לעיל מינה בסמוך (פסחים שם) כתבה להדיא הגמ', והא קי"ל דעד צאת הכוכבים יממא הוא. ע"כ. ולהדיא שיום תלוי באור ובחושך. וכן איתא להדיא במגילה (כ רע"ב) דיום הוא מעלות השחר, וכדדרשו התם (מנחמיה ד) ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים. ואומר, והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה. וא"כ היום קראוהו מעלות עד צאת, ועל כרחך א"כ דגם רש"י יודה לענין נידו"ד, ומש"כ שם רש"י הוא לענין המדרש בדרך אגדה ולא הלכה.

ברם בירושלמי ברכות (פ"ח הל' ו) על הפסוק ויבדל אלהים בין האור ובין החושך, משלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו שני איסטרטיגין, זה אומר אני משמש ביום, וזה אומר אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו, פלוני היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו, פלוני הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב, ויקרא וגו', לאור אמר לו היום יהא תחומך, ולחשך אמר לו הלילה יהא תחומך. וכן הוא במדרש רבה (בראשית פרשה ו סימן ז), ובילקוט שמעוני (סימן ה). ועוד בשינוי לשון בילקוט שמעוני ישעיהו (סימן תסא), ובילקוט שמעוני איוב (סימן תתקכד). ואולם מאידך בבראשית רבה לעיל מינה בסמוך (סימן ו) איתא, ויקרא אלהים לאור יום, לא הוא אור לא הוא יום, אתמהה וכו'. ע"ש. וא"כ כאן מפורש כדלעיל, דהיום והאור חד הוא. וצריך ליישב יחדיו את הדברים, ועל כן אי אפשר להכריח מכאן לצד כל שהוא.

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה