סימן א - הטס לחלל האם חלים עליו מצוות שהזמן גרמא · העובר את קו התאריך האם נפטר משבת]
וכן כתבו רבים ונכבדים כי אם עובר את קו התאריך, עליו לנהוג את ימי השבוע לפי המקום שאליו הגיע, והוא בין לחומרא דהיינו שיתחייב שוב בשבת, ובין לקולא. דכן פסק בשו"ת שואל ומשיב (מהדו' רביעאה ח"ב סימן קנד) דהעובר את קו התאריך יעשה כמנהג המקום, כדכתיב בכל מושבותיכם. ושכ"כ הפרשת דרכים (דרך עצב דרוש כג). וכן כתב בשו"ת מנחת שלמה (ח"א ר"ס כג), וע"ע בשו"ת בצל החכמה (ח"ה סימן צט), וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"א סימן יד), וכ"כ בשו"ת להורות נתן (חי"א סימן ה אות ג) וע"ש בכל הסימן, וסימנים הבאים. וכ"כ בשו"ת יחל ישראל לאו (ח"א סימן ו ד"ה ובתפארת). וע"ע בספר ישראל והזמנים (ח"ב פרק יג סימן ב, ע"ש לאורכו, ובפרט באותיות ז-ט). וע"ע בספר מדריך הלכתי לנוסע (עמ' 192), ושוב ראיתי באינצקלופדיה תלמודית (כרך כב דף תה הע' 620-622) שכ"כ עוד פוסקים רבים ע"ש.
ברם ע' בשו"ת ארץ צבי פרומר (סימן מד ד"ה אשר העיר), דהעובר ממקום של שבת לשאינו של שבת, מחוייב לסיים כד' שעות של שמירת שבת שלו. וע"ע בשו"ת משפטים ישרים בירדוגו (ח"א סימן עז) דמספקא ליה כל כהא לענין דינא. וע"ע בפסקי תשובות (הראשון סימן רנב) תשובת האדמו"ר מגור גבי מי שסיים יו"כ ופסח, ואח"כ עף בגמלא פרחא למקום שעודנו יום. כיון שכבר קיים מערב עד ערב תשבתו שבתכם, וכן עד יום האחד ועשרים לחודש בערב, א"כ מן התורה אינו חייב יותר. ע"כ. וא"כ יסבור להחמיר בנידו"ד מק"ו. וע"ע בספר שערים מצויינים בהלכה (סימן עב אות א ד"ה ובעוד), בראיותיו להחמיר לסיים שבת לפי מה שהתחיל. וכ"כ להחמיר דבעינן שיושלמו כד' שעות, בשו"ת פסקי עוזיאל (מהו' תניינא או"ח ח"א סימן ל). וע"ע בשו"ת יגדיל תורה (סימן קה עמ' 158) דהסתפק. וע"ע בשו"ת באר משה (ח"ז קונ' אלקטריק סימן קטו,א), וכן בשו"ת בית אבי (ח"ב סימן נח ס"ו) שצריך להשלים קדושת שבת שהתחיל. וע"ע בשו"ת דברי מנחם כשר (ח"ב סימן ג) להחמיר בזה. ואולם בשו"ת חבלים בנעימים (ח"ד סימן ג) השיבו ודחאו שא"צ להשלים שבת לפי שהוא במקום שאין שבת כעת ע"ש. וכן דעת שו"ת בצל החכמה (ח"א סימן לא אות ח) להקל, ועוד עיין לו (ח"ה סימן צט). וכן דעת מו"ר בספרו הנפלא טה"ב (ח"ב עמ' רעז) להקל לענין שבעה נקיים, ושא"צ שיושלמו כד' שעות, ע"ש מפי ספרים וסופרים, כיד ה' הטובה עליו, וכדרכו בקדש. וע"ע בהסכמת הרה"ג שמואל אליעזר שטרן שליט"א לספר מדריך הלכתי לנוסע, ובגוף הספר (עמ' 136 והלאה). ואכ"מ. וכ"כ להקל בספר תאריך ישראל (סימן ה), ובהסכמתו לספר מדריך הלכתי לנוסע הנ"ל. וכן נראה יותר להקל, דראה בשו"ת הרדב"ז (ח"א סימן עו), ובשו"ת רב פעלים (ח"ב סוד ישרים סימן ד ד"ה ולפי"ז), ששניהם הוכיחו מדכתיב בכל מושבותיכם, דלעולם אזלינן בתר המקום. וע"ע בשו"ת פסקי עוזיאל (סימן כא) מפי ספרים, ושכ"כ המהרי"ט בצפנת פענח, ובס' חזון למועד (סימן ת אות ז). ועע"ש. וכן מוכח משבת (קיח ע"ב) יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריה, שנכנסת מוקדם. וממוציאי שבת בציפורי, שיוצאת מאוחר. וע' בשו"ת ר"י מיגאש (סימן מה) דטבריה וציפורי הם תוך תחום א' ובאדם אחד, ומפורש כאמור, דהכל תלוי במקום שנמצא, ולפי זה חלים חיוביו, אף שקודם לכן היה במקום עם זמן אחר. ואף שהגאון רבי צבי פסח פרנק בספרו מקראי קדש (פסח ח"ב סימן סג אות ג) הסתפק בכך ואת הראיה הנ"ל דחה כי יש לומר דלחומרא תפסינן כמקום החדש ומהיכי תיתי דאף לקולא. מ"מ אינו נראה לחלק, דניזיל בתר טעמא, כי לעולם אזלינן בתר המקום ולא האדם. ועל כן נראה יותר להקל. ועוד חזון למועד נקי נדר.
וע"ע בשו"ת שואל ומשיב (מהדו' רביעאה ח"ב סימן קנד) גבי החוצה את קו התאריך, ובשו"ת בצל החכמה (ח"ה סימן צו,צז,צט) בחוצה את הקו לענין ספירת העומר, וכן בתשובות והנהגות (ח"ג סימן פו) בזה. ובשו"ת יגדיל תורה (סימן קה), ובשו"ת באר משה (ח"ז קונ' אלקטריק סימן קטו אות ה) וגם שם (סימן קיח), ובשו"ת מנח"י (ח"ח סימן נ) דכולהו מיירו לענין ספירת העומר. וע"ע בשערים המצויינים בהלכה (ר"ס עב) מפי ספרים. ובספר הזמנים בהלכה (ח"ב פרק יג) מפי ספרים וסופרים באורך רב. ובספר מדריך לנוסע (פרק כט), ובאוצר ישראל (ערך יום). . וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (חי"א סימן עח ד"ה הן), דע"י ניתוח מזכר לנקבה נפטר ממצות עשה שהזמן גרמא, ונהפך הוא לאשה. ועוד הוא לו באורך בח"י (סימן כה קונ' רפואה פרק כו אות ו), ובא לו בשלישית בחלק כב (סימן ב) תשובה להגאון רבי מרדכי אליהו שליט"א, שזכר שהפך עצמו לנקבה דינו כאנדריגונוס או טומטום, ע"ש מפי ספרים. [ואין סתירה בדבריו, כי בחי"א סיים שצריך לדקדק האם באמת ע"י הניתוח יהפך לנקבה, ועל כן סיים בחכ"ב דהוי ספק. ואע"פ שלכאורה לפי שעה שכח את תשובותיו בחלקים י,יא כאשר יראה הרואה בחכ"ב, (וכאשר דימיתי שוב כן ראיתי לו במפתחות בסוף חכ"ב), מ"מ רוח הדברים אחת היא, ומהלך אחד בהן וכאמור.] וע"ע בזה בספר נשמת אברהם סופר (ח"ג אה"ע סימן מ), ובאנציקלופדיה הלכתית רפואית (כרך ג סוף ערך ניתוחים). ושוב אחר מופלג נדפס ספר חדש שמו יקובנו דור תהפוכות, וכל הספר סובב הולך על הענין הנזכר, ושם (עמודים סט-קטו) הביא בזה את דברי הפוסקים מפי ספרים וסופרים, כיד ה' הטובה עליו, לא הניח פינה וזוית, יישר חילה לאורייתא, קחנו משם אם יקחך ליבך. וכן יכול אדם להפטר ממצוות פורים, ע"י שהייתו בעיר המוקפת חומה בי"ד, ואחר עלות השחר ילך למקום פרזות, ולא יחולו עליו כלל מצוות פורים, וע' בספר תורת המועדים לגאון רבי דוד יוסף (הל' פורים סימן ו אותיות ט,י) בזה מפי ספרים וסופרים. וע"ע בזה בשו"ת שערי עזרא טראב (או"ח סימן כה). וכן אפשר לאשכנזי לההפך לספרדי, וה"ה להיפך, ולהחליף את מנהגי עדתם, על ידי שילכו להשתקע במקום שנוהגים כמנהג השני. וה"ה אשה אשכנזיה אשר נשאת לספרדי, ולהיפך, שנגררת אחר מנהגי בעלה, ומשנה את מנהגי אבותיה, שכן העלה מו"ר בשו"ת יבי"א (ח"ה או"ח סימן לז) באורך, וע"ע בשו"ת יחו"ד (ח"ג ס"ס לא), ובספר חזון עובדיה (הלכות מצרכי מזון הכשרים לפסח הלכה ג בנדפ"מ).