אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב סימן א - הטס לחלל האם חלים עליו מצוות שהזמן גרמא › אודות השימוש בספר אוצר ישראל]

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

סימן א - הטס לחלל האם חלים עליו מצוות שהזמן גרמא · אודות השימוש בספר אוצר ישראל]

סימן א - הטס לחלל האם חלים עליו מצוות שהזמן גרמא

והנה רואים כי פוסקים רבים משתמשים בספר אוצר ישראל (הלא היא אנציקלופדיה עשרה כרכים בעניני היהדות, והתכונה, והמדעים. וערכוה וכתבוה עשרות אנשים, וכאשר מצויין בכל כרך, וביניהם רבנים, אך גם אנשי מדע, כנראה ללא זיקה רבה לדת). דכן הביאו בספר שערים המצויינים בהלכה (ריש פרק עב אות א), וכך היא דרכו של הגאון יוסף משאש זצ"ל בשו"ת מים חיים להשתמש רבות בספר אוצר ישראל, וכאשר יראה כל משתמש בספרו, וגם כאן בנידו"ד (ח"א סימן קיא) הביאו. וע"ע בשו"ת חלקת יעקב (חיו"ד סימן קצ אות ה) דהביאו, וגם עוד (בחיו"ד סימן רג אות ד). וכן הביא את ספר אוצר ישראל בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סימן ח אותיות ח,ט), וגם מו"ר בשו"ת יבי"א (ח"ג חיו"ד סימן ט אות א) הביא ממנו סיוע לענין כתיבת תאריך לועזי. ועוד בזה הענין הזכירו בח"ז (חיו"ד סימן לב אות א). ברם בחלק ח (אה"ע סימן יא אות ג) לענין עדת הפלשים, השיג שם מו"ר על הצי"א הנ"ל, בזה"ל, ונוראות נפלאתי שהסתמך על ספר זה [ה"ה, אוצר ישראל] ( שיש בו כמה דברי מינות ), נגד עדות גאוני ישראל. עכ"ל. וחזינן כי דברי מינות נמצאים בספר זה. וראיתי בשו"ת שבט מיהודה הנד"מ לרה"ג ר' יהודה לביא בן דוד (סימן כח), שעורר כי כמה ספרים שלנו הוכנסו בהם דברי מינות ואפיקורסות, לך ראה שם. ובאות ה כתב, כי באוצר ישראל, וכן בשאר ספריו אוצר דינים ומנהגים, ואוצר מדרשים, מצטט הוא גם מספרי מינים ואפיקורסים ועובדי עבודה זרה ממש. ושבהסכמת הגאון רי"ח סופר נר"ו לספר בנין אפרים (עמ' ז) כתב וז"ל, ספר אוצר ישראל אין לי, וגם איני רוצה שיהיה לי, וד"ל. עכ"ל. ועוד הביא שרבים השיגו על ספר אוצר דינים ומנהגים, דע' בשו"ת אג"מ (או"ח ח"ג ס"ס טו), ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סימן פד אות ב), ובספר בירור הלכה (חיו"ד מהדו' תנינא עמ' כו). ובהדפסה שהדפיסו מחדש את אוצר המדרשים, בהוצאת מישור בסוף כרך ב, הביאו את הגהותיו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שציין עשרות מקומות שיש למחוק מן הספר. והוסיף הרב שבט מיהודה ששאל את הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם כוונתו היתה שיש למחוק מן הספר, את כל הני. והשיבו שכן הוא הנכון. עכת"ד. אם לשם יקחך ליבך. ומאן דקא עבר ומדלג עליו, מחליף הוא יום, ונמצא שיכול להפטר משמירת שבת ויו"כ וכיוצ"ב, ע"י שיעבור את הקו בבין השמשות של כניסת שבת ויו"כ, וכמש"כ בשו"ת ארץ צבי פרומר (סימן מד ד"ה אשר). (רק שאסר לעשות כן משום דמפקיע עצמו ממצוות. אך חזינן דמושג זה שייך במציאות ההלכתית, ואין כל חדש תחת השמש). וע"ע בזה כאן בהערה

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה