סימן א - הטס לחלל האם חלים עליו מצוות שהזמן גרמא · ארבעים יום במרום]
ועוד הוכיח הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מדכתיב ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. וא"כ קראתו התורה יום. ובמדרש שוחר טוב בתהלים (מזמור יט) על הפסוק יום ליום יביע אומר, איתא, ומנין היה יודע משה מתי יום ומתי לילה, שהוא אומר ארבעים יום וארבעים לילה. אלא בשעה שהקב"ה מלמדו תורה, יודע שהוא יום. ובשעה שהוא מלמדו משנה, יודע שהוא לילה וכו', וע"ש עוד סימני היכר ליום ולילה. וכן הוא במדרש תנחומא (פ' כי תשא לו). נמצא דאע"פ שמשה רבנו היה במרום, ולא היה רואה מדת יום ומדת לילה, מ"מ היו אצלו ימים ולילות. וכן מפורש במדרש תנחומא הנ"ל, לפי שהיום והלילה שוים לפני הקב"ה. לא היה נחשב לו כל אותו זמן ליום אחד, כדי לקיים מצות שבת וק"ש וכדו'. ומעתה א"כ ה"ה ליושבי הצירים, אע"פ שרואים כמה חודשים אור, או חושך, אין נחשב יום אחד, אלא צריכים לחלק כל כד' שעות ללילה ויום. ע"כ. וכ"כ מדנפשיה להוכיח הכי בשו"ת דברי מנחם (ח"ב סימן ג אות ד). וכ"כ להוכיח בספר פסקי תשובות (הראשון ס"ס רנג). וכן תפס את שתי הראיות הנזכרות בספר הזמנים בהלכה (פרק ח אותיות ח,יא). ושכן הוכיח בספר בין השמשות (עמ' נד). ברם גם ראייה זו האחרונה יש להשיבה לכאורה שאינה מוכרחת, דמנין לנו שהוצרך משה לדעת מתי לילה ויום בשביל קיום המצוות, ואולי לענין אחר, ואה"נ היה פטור מקיום מצות התלויות בזמן. ומש"כ ארבעים יום, יש לפרש לפי זמן הארץ, ולא לפי המרום.