ניצוצות · תיאור טכני]
כג. לפני בואנו לברר דין זה, תחילה נבאר את פשר הניצוצות החשמליים. בעת הפעלת מוצר חשמלי (למעט דברי אלקטרוניקה שבהם ע"פ רוב אין זה שייך), הן בהפעלה, והן בכיבוי, נגרמים ניצוצות. וסיבת גרימתם היא מפני שמעגל חשמל פתוח אין בו זרם חשמלי, רק מתח חשמלי, (ומתח חשמלי הוא הכח שדוחף את הזרם בשעה שיהיה זרם), וזרם נמצא רק בעת שהמעגל סגור. וסגירת מעגל חשמלי נעשית ע"י לחיצה על מתג חשמלי, או בעת חיבור שקע חשמלי המפעיל מוצר חשמלי וכיוצ"ב. ובעת החיבור או הניתוק נוצרים ניצוצות, כי בעת שאדם מקרב את התקע לשקע, האויר חוצץ (כיון שהוא מוליך חשמל גרוע מאוד), ואין החשמל עובר מהתקע לשקע, אך בעת שהתקע קרוב מאוד לשקע, הזרם פורץ דרך האויר, ועובר לתקע, והתפרצות זו יוצרת ניצוצות חשמליים, גודל הניצוץ תלוי בעוצמת המתח והזרם החשמלי. עצם הניצוצות הם דבר שולי בחשמל, ואין צורך בו, אלא הוא נגרם אגב החיבור או הניתוק. ואדרבה ניצוצות אלו מקלקלים במשך הזמן את מוצרי החשמל, ולכן מנסים אנשי הטכנולוגיה ככל האפשר לבטל ניצוצות אלו. וכמבואר כל זה באנציקלופדיה תלמודית (כרך יח עמ' תרמז), ועוד (בעמ' תשלג), וכן בספר מערכי לב (זאב בהוצאת מוסד הרב קוק פרק א אות ח הערה 2), וכן בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן י אות ז), ובספר מעליות בשבת (הלפרין ריש פרק ד), ועוד לו (פרק ד עמ' נו).
ומעתה אע"ג דהוי פס"ר שיהיו ניצוצות, מ"מ הוי פס"ר דלנח"ל. והוי איסור דרבנן מכמה טעמי, כיון שהוא כלאחר יד, שאין דרך הבערה כן, וכן ראיתי שכתב בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן י אות ז), ועוד הוסיף דהוי דרבנן מעוד טעם כיון דהוי מקלקל, כי במשך הזמן הוא שורף ומקלקל את מקום המגע. ודברים אלו הודפסו גם בספר קובץ מאמרים בעניני חשמל ושבת (עמ' 25). ועוד י"ל דהוי הכא איסור דרבנן ע"פ המבואר בשו"ת יבי"א (ח"א סימן כא אות יא) כיון שאין בהם שיעור הבערה, כיון שאינם ראויים לכלום, וא"כ הוי חצי שיעור, ולדעת החכם צבי וסיעתיה הוי דרבנן, וחזי לצירופי הכא. וע' בזה עוד בשו"ת נחלת לוי (ח"א או"ח סימן כו אות ג) דשפיר איכא לצרופי לחכם צבי וסיעתיה, דס"ל דחצי שיעור איסורו מדרבנן, וע"ע שם (אות ט) בשם שו"ת משנה הלכות (ח"ו סימן סז). וע"ע בפמ"ג (סימן שא ס"ק א), ובדע"ת (סימן שא ס"ק א).