ניצוצות · לגזור גזירות חדשות]
כח. והן אמת כי המעיין בדברינו לעיל יראה, כי בעצם דברינו יוצא כי אין שום איסור בשימוש בחשמל, למעט בכה"ג שמדליק מנורת ליבון, או מכשיר חשמלי שיש בו גוף חימום, דבהם עושה הבערה. או בעת שמכבה מנורה או גוף חימום, שעושה כיבוי. אך בכל סגירת מעגל חשמלי או פתיחתו, ואין בו מנורת ליבון, או גוף חימום, אין בו שום איסור. ואין לדחות זאת מצד דאם נבוא להתיר בזה, א"כ המכשול קרוב, כי אנשים לא יחלקו בין מוצרי החשמל למינהם, ויבואו להדליק ולכבות אף מוצרי חשמל שיש בהם מנורות ליבון. דאי מהא לא איריא, דהלא כלל פשוט הוא ומפורסם, כי אין לנו לגזור גזירות מדעתנו לאחר חתימת התלמוד, וכדכתב הרא"ש (שבת פ"ב סימן טו), והמגיד משנה (פרק ה מהלכות חמץ ומצה הל' כ), והריב"ש (סימן רעא), וכדהבאנו להם בשו"ת נחלת לוי (ח"א חיו"ד סימן כ אות ו) ועע"ש באורך מפי ספרים וסופרים, שכתבו כלל זה במוסכם. וכן ראיתי עוד לשו"ת קול מבשר (חלק א סימן יג אות א) דעמד על כך באריכות, אודות כמה רבנים אשר אחר השואה רצו לגזור גזירה שאין להכנס לגרמניה. וכתב על כך, כי אע"פ שהוא מילתא בטעמא, מ"מ להטיל בזה איסור א"א, דהרי אין לנו לגזור גזירות מדעתינו, והביא להנ"ל, ועוד הוסיף להוכיח כן מדברי הרמב"ם (בהקדמה לספרו היד החזקה) וז"ל, נמצא רבינא ורב אשי וחבריהם, סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה, ושגזרו גזירות, והתקינו תקנות. ע"כ. ועע"ש. עכת"ד הרב קול מבשר. וכ"כ בשו"ת מהרש"ל (סימן לז) אמצע ד"ה ראשית הדברים. וכ"כ בשו"ת שאלת יעב"ץ (ח"א סימן קנא) וכפי שדחו הט"ז והש"ך יו"ד (סימן פו) לרמ"א שם, והרב שאלת יעב"ץ שם ג"כ ס"ל הכי, ורק כתב לישב את דברי הרמ"א בדרך אחרת. וכ"כ בשו"ת מכתם לדוד פארדו (או"ח סימן א) סוף ד"ה נהגו, לענין שימוש במטריה בשבת שאין לגזור מדעתנו ע"ש.
וכ"כ בשו"ת פנים מאירות (ח"א סימן פד ד"ה אך אי קשיא). וכ"כ הגאון ר' אברהם מסלוניקי בספר יוקח נא (סימן שב סוף אות ה), ושב והניף את ידו (סימן שיז ס"ק ב ד"ה אם) ושם חילק בין גזירה שממש היא כגזרת חז"ל, דשפיר גזרינן, לבין גזירה חדשה ע"ש. וכ"כ בספר תורת שבת (סימן שב ס"ק ב), וכ"כ בשו"ת אורח משפט (או"ח סימן פט) אמצע ד"ה ובודאי דברים. וכ"כ בשו"ת באר יצחק (אה"ע סימן יב סוף ד"ה ענף ד). וכ"כ בשו"ת רב פעלים (ח"א או"ח סימן נה ד"ה ודע), לענין שימוש באופנים בשבת, שאין לאוסרם אטו קרון, דהוי גזירה חדשה. וכ"כ בשו"ת שארית יוסף (ידיד ח"ד רס"א), וכ"כ בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ג סימן מו) לענין כתם אשר ודאי בא מגופה דשרי, ושאין לגזור גזירות חדשות. וכ"כ בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן ט בסוף התשובה לענין מקרופון ד"ה וזאת למודעי), וכ"כ עוד (בסימן יא סוף אות ג ד"ה קיצורו). והן עתה ראיתי עוד שכתב כן במאמר לגרא"י הרצוג, שהקים ועדה מיוחדת לדון בשאלות החשמל לפני קום המדינה, והובאו הדברים בספר מערכי לב (זאב פרק רביעי אות ה) וזת"ד, לענין שימוש במנורת ניאון בשבת, שאין החוט שבה לוהט. לענ"ד דאפשר דהגזירה היתה רק על הולדת אש, ולא על הולדת אור. וכיון דשפשוף במתכת עד שתאדים ודאי אסור משום מוליד, אפ"ה מותר להדליק גפרור בגחלת של מתכת (אם אינו צריך לחכך), ולא אסרינן משום טעם דמוליד עכ"פ אור. ומוכח קצת מזה דרך הולדה הוא דאסרי רבנן, ולא הולדת אור וכו'. כן אמנם מצד הסברא איכא למיחש טובא דדילמא אתי לחלופי מנורה זו בשאר מנורות, ויאמרו מדהא שרי הא נמי שרי, ויבואו לידי איסור תורה של מבעיר אש בשבת, מ"מ אנו אין בכחנו לחדש גזירות וכו'. מ"מ מוצא אני חובה להודיע שאין אני כותב דבר זה כי אם לחכמי תורה בלבד, שיתנו אל ליבם לברר אם כנים הדברים שכתבנו, ויהא אפשר להקל בשעת הדחק. אע"פ שלדעתי חייבים להודיע שאין לברך במוצ"ש על אור זה שאיננו בכלל אש. עכ"ל. וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (ח"י ס"ס כא) שאין לגזור גזירות חדשות מדעתינו. וכ"כ מו"ר בספריו בדוכתי טובא, וכגון בשו"ת יבי"א (ח"א ר"ס טז), ובח"ב (או"ח סימן כ אות יט) לענין צביעה באוכלין. ובשו"ת יחו"ד (ח"א סימן ב) לענין ברכת האילנות בשבת, ועוד בח"ב (סימן מט) לענין ענידת שעון אלקטרוני בשבת, דאין לחוש שמא ילחץ על הכפתור. ועוד בח"ה (סימן כח) לענין שמיכה חשמלית ע"ש באורך, גדרים בכלל זה. וע"ע בספר ילקו"י (שביעית והלכותיה עמ' רמג).