אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב מלאכת מחתך › איסור מחתך הוא כשחותך מידה שימושית]

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

מלאכת מחתך · איסור מחתך הוא כשחותך מידה שימושית]

מחתך במידה וצריך את המידה]

יד. וחזי הוית לספר בנין שבת (מלאכת מחתך פרקים מב,מג,מה,מו) דעמד על מדוכה זו באורך וברוחב, והיסוד שהוציא ליישב זאת הוא בדומה לנו, שמחתך חייב לא רק כשחותך בהקפדה על החיתוך, אלא שיוצר מידה שעימה ישתמש. ולכן הא דאיתא בשבת (קה ע"א) דעבדיה כי כיסתא הנ"ל, אע"פ שחותך במדוייק, כי אחרת יקלקל את הבגד, מ"מ ע"י החיתוך אינו יוצר מידה, כי מידת הבגד עשויה זה מכבר, רק רצונו לסלק את החלק הבולט בבגד. ולכן גם בשבת (עד סוע"ב) עמדה הגמ', היכן היתה קריעה במשכן, וביארה, שכן יריעה שנפל בה דרנא קורעין בה ותופרין אותה. ופרש"י, דרנא, תולעת. ומנקב בו (ביריעה התולעת נוקבת נקב) נקב קטן ועגול, וצריך לקרוע למטה ולמעלה את הנקב, שלא תהיה התפירה עשויה קמטין קמטין. עכ"ל. ובתוס' ד"ה וכן, כתבו, שבנפל בה דרנא צריך לקורעה מתחילתה ועוד סופה. ע"כ. וביאר שהיה חותך במדוייק, ומדוע לא חייב משום מחתך. ועל פי הנ"ל אתי שפיר, כי לא יוצר מידה בעת החיתוך, ובזה (בפרק מו) ביאר מדוע המסתת את האבן (שבת עה עב) חייב משום מכה בפטיש, ולא משום מחתך. והביא למאירי ולר"ן שם, דביארו כי היינו שמחליק את האבן. וע"פ הנ"ל אין כאן מחתך, כיון שהמידה עשויה זה מכבר. ועוד ביאר (פרק מז) להא דאיתא בשבת (עו ע"ב) האי מאן דעביד חלתא מחייב יא' חטאות. ופרש"י, חתך הקנים לאחר אריזתה, כדי להשוותם, הרי זה מכה בפטיש. כדאמרינן (עה ע"ב) האי מאן דשקיל אקופי דגלימי חייב משום מכה בפטיש. עכ"ל. וא"כ חותך במדוייק, שהרי כתב רש"י שחותך כדי להשוותם. ומדוע לא חייב משום מחתך. וביאר, דכיון שהכוורת עשויה, א"כ בחיתוך אינו יוצר מידה, כי היא כבר עשויה, אלא רק מתקן, וזה לא מחתך. וכן הוא באקופי גלימי הנ"ל.

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה