מה עדיף אונקלוס או פרש"י · שיטות הראשונים]
ח. וכן יוצא מבואר שאין צורך לקרא דוקא תרגום בטענה שזו התקנה, אלא יש לבחור את העדיף, ממח' הראשונים גבי האם עדיף לקרא אונקלוס או פרש"י, דלא מבעי לסוברים דעדיף פרש"י, וחזינן שאף שהתקנה היתה לקרא תרגום כיון דס"ל שפרש"י יותר טוב כן יש לעשות. והעומדים בשיטה זו המה הרא"ש (שם סימן ח), והטור בקיצור פסקי הרא"ש (שם), וכן פסק בטור (סעיף ב), וכ"כ הסמ"ג (עשין יט דף קג ע"ג) ושהסכימו עמו רבותיו. וכ"כ המרדכי (ברכות סימן יט), והוא בשם ספר או"ז, בשם ספר מ"ג, ושהסכימו עמו רבותיו. וכ"כ הנמוק"י (ברכות ח ע"א ד"ה ואחד תרגום) בשם תוספות (ואינו נמצא לפנינו), שפירוש הפסוק מועיל יותר מהתרגום. ע"כ. וכן הוא באגור (ס"ס שצח).
אלא אף לחולקים וסוברים דהתרגום עדיף על רש"י, היינו עדיפות ולא לעיכובא, דהנה כתב בלקט יושר (עמ' 54) בשם רבו בעל תרוהד"ש שאמר, תרגום עיקר להעביר (דהיינו לקרא) התרגום יותר מפרש"י. וכן מצא בהקדמת הסמ"ק, ובארחות חיים (סימן רצב) וז"ל, ואם לימד הפרשה בפרש"י חשוב כמו תרגום וכו', משמע תרגום עדיף, כיון שאמר כמו תרגום. עכ"ל. ומבואר דס"ל דתרגום עדיף עדיפות על פרש"י, אך אם יקרא פרש"י, שפיר דמי לצאת יד"ח. והנה ז"ל הסמ"ק בהקדמתו, גם בכל שבוע יסדר הפרשה שקורין בבית הכנסת, כאשר צוו חכמים שנים מקרא ואחד תרגום. ומי שאינו יודע לתרגם, יקרא הפירושים. ואם אינו יודע, ישאל למי שגדול ממנו. עכ"ל. וחזינן הכא תרי, ראשונה דשפיר דמי לצאת בפרש"י. וזאת שנית, דכל שאינו מבין תרגום יקרא דוקא פרש"י, והוא כדברינו וככל האמור ב"ה. וק"ו לפי דעת התשב"ץ (סימן קפד), והארחות חיים (דין שנים מקרא אות ד) דס"ל כי מדינא יצא יד"ח אפי' בג' פעמים מקרא, רק שאינו מועיל כ"כ כמו ב' מקרא וא' תרגום, וא"כ בודאי שהתרגום אינו מעכב.
והנה הב"י (ס"ב) הביא שכתבו הסמ"ג וההגהות, דאין נראה לרבינו יצחק ורב עמרם ורב נטרונאי שכתבו שהתרגום זכה מפני שניתן בסיני. ע"כ. והלשון "זכה" משמע שאינו לעיכובא. ברם המעיין בל' הסמ"ג משמע דהוי לעיכובא. וממילא בנידו"ד שאינו מבין תרגום יש להעדיף את פרש"י שמבינו. וכן בהגהות שכתבו דוקא התרגום וכו', וכן משמע במקורם הוא רב עמרם גאון בסידורו (עמ' כט) והובא לעיל. ושמא שינה בכוונה הב"י לפי שהסמ"ג וההגהות דיברו גבי קריאה בלע"ז, וע"ז כתבו דוקא, ואילו הב"י הבין דלטעמייהו עדיף אונקלוס על פרש"י, אך בכה"ג כבר לא יהיה לעיכובא, ועל כן השמיט את המילה דוקא. ובזה תוסר השגת הביה"ל (סעיף ג ד"ה תרגום) על הב"י, היכן ראה דלרב נטרונאי ודעימיה תרגום עדיף על פרש"י, והמה הלא מיירו גבי תרגום ביחס ללע"ז, (וע"ע לקמן אות ט). ושוב בינותי דגם הביה"ל כתב בסוגרים לבאר כן את הב"י, וע"פ דברינו מתחזק פירוש זה. ברם כמה מן הדוחק יש בכך, דכל כה"ג הו"ל לב"י לפירושי, והלא כתב שהסמ"ג וההגהות כתבו דאין נראה לר"י וכו'. וגם דבראותינו את דברי רב עמרם על כרחך דס"ל לאסור אף פרש"י, דניזל בתר טעמא. ועל כן נראה יותר דמש"כ הב"י בשמם שהתרגום זכה וכו' ודייקנו דזכה ואינו לעיכובא, זה אינו, וכוונתו לעיכובא, וא"כ הדרנא בי. ואולם אליבא דהילכתא פסק מרן בשו"ע (ס"ב) דשרי לקרא לכתחילה פרש"י, ודלא כוותיייהו. ועוד ראה בזה לעיל (אות ד). וא"כ להלכה קי"ל דלאו דוקא בעינן תרגום, אלא כל שעדיף עדיף. וא"כ בימינו יצא דעדיף פרש"י מתרגום, לרוב רובו של העולם.
ישוב הב"י]
ט. ואעיקרא דדינא י"ל, כי כל דברינו עד כה נמשכו אחר הב"י והבנתו, ויצוא יצא לנו כי בימנו כמעט לכל העולם עדיף פרש"י מאונקלוס. והנה הביה"ל (סעיף ג ד"ה תרגום) השיג על הב"י השגה אלימתא, כי הב"י כתב דר' נטרונאי ודעימיה ס"ל שהתרגום עדיף על פירוש רש"י, והרואה יראה בהגהות מיימוניות (הל' תפילה פ' יג אות ש) שהעתיק את הסמ"ג והוסיף בו מעט, ויוצא שדברי ר' נטרונאי ודעימיה קאי גבי עדיפות תרגום או לע"ז, ולא גבי רש"י, וא"כ פרש"י שעדיף מבלע"ז יתכן שיודו דעדיף מן התרגום, ולא מצינו שכתבו כן להדיא להיפך, וא"כ אדרבה יש לנו להשוותם יחד עם הרא"ש ודעימיה דרש"י עדיף, כי בהגהות כתבו ויש מפרשים דה"ה ללע"ז ולא נראה לר"י וכו', וא"כ פליג גבי לע"ז ולא אדלעיל מינה גבי פרש"י. ובסמ"ג כתב הביה"ל כי ניכר להדיא להמעיין שחסר שם איזה תיבות וקאי רק אלשון לע"ז לחוד, ומכאן תמה תמיה גדולה על מרן שהלא הב"י בעצמו הביא את ההגהות מיימוניות, ואמאי כתב הב"י בשם ההגהות דאין נראה לר"י, הלא ר"י לא קאי רק אלשון לע"ז. עכת"ד. וכן משמע גם באגור (סימן תצח) דלרב נטרונאי אסור בלע"ז, אך יודה דפרש"י שפיר דמי, ע"ש.
אולם שוב אחר ראותינו את גוף דברי רב עמרם גאון, נראה דדבריו קאי גם גבי פרש"י. דאומנם דיבר גבי תרגום אך ניזיל בתר טעמא דס"ל דכיון דאסמכוה אקרא את התרגום, א"כ המתרגם בלע"ז לא יצא יד"ח, וה"ה י"ל גבי פרש"י, וכדברי הב"י. ושוב ראיתי בשו"ת הרמ"א (סימן קכט) להגאון שמואל יהודה קצאילבונין דפירש כן באופן חלקי, כי גם בהגהות מיימוניות מש"כ את דברי הגאונים, אינו רק לענין מאי דמסיים גבי בלע"ז, אלא גם ארישא גבי פרש"י, דלא יאמר אלא תרגום לפי שניתן בסיני, וכדמוכח בסמ"ג שכתבו גבי פרש"י את הני ראשונים, והכל מטעם אחד, לפי שהתרגום ניתן בסיני היינו פירושו מילה במילה, ויש לו עדיפות על כל פירוש או תרגום אחר, וזהו שהב"י (סימן רפה) כתב כי לדעת הגאונים רב עמרם ורב נטרונאי יקרא תרגום ולא פרש"י, ומקורו מהסמ"ג וההגהות מיימוניות. עכת"ד. ברם הרמ"א שם (סימנים קכח,קל) כתב דההגהות הביא את הגאונים לדחות לשון לע"ז ולא את רש"י. ואולם גם איהו לא הכריח כן, וכדכתב בסימן קל ע"ש. וע"ע בספר מטה משה (סימן תסה) דמבואר בו כב"י, דהגאונים ס"ל דיקרא תרגום ולא פרש"י. וכן מפורש בשו"ת מהר"ם מינ"ץ (סימן פז אות ז) דלדעת הגאונים דוקא תרגום שניתן בסיני, ולא פירוש ולא בלע"ז.
נהדר אנפין לנידו"ד, כי אף דלגאונים תרגום עדיף מפירוש רש"י, מ"מ לענין דינא פסק מרן בשו"ע ששוים המה, וכאשר פתחנו בריש אמיר. ועל כן לענייננו מי שאינו בקי היטב בלשון ארמית, עדיף שיקרא פירוש רש"י. ויתר על כן ס"ל לים של שלמה (קידושין פ"ב סימן יד) דפרש"י עדיף שכן דעת רוב המפרשים ע"ש.
וכל זה שלא כהוראת הגר"ח קנייבסקי שליט"א והיא לו נדפסה בספר דרך שיחה, והוא מקבץ תשובות הגר"ח על התורה. ובפתיחה שם נשאל בנידו"ד כשאינו מבין כ"כ התרגום, בעוד שמבין יותר פרש"י וא"א לו שניהם, אם לימוד רש"י אצלו עדיף. והשיב על כך וז"ל, תרגום עדיף, כי זו תקנת חכמים שיגיד תרגום. ע"כ. ועל פי האמור יש להשיב על כך.