אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב איסור סותר › דעת מרן בטעם היתר חותלות]

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

איסור סותר · דעת מרן בטעם היתר חותלות]

חד פעמי העשוי מחומר טוב]

ו. וא"כ נמצא עד כה, כי רובם של הפוסקים ס"ל דתלוי האם הוא כלי גמור או לאו, ואינו תלוי בבישול. ואף בדברי המ"א שתלה זאת בבישול, רבים ביארו שכוונתו לומר דלכן אין הוא כלי גמור (כדלעיל אות ה). מה גם שדברי המ"א נדחה קרו לה, וכדמוכח מדין גרוגרות (וכדלעיל אות ג). ואף בלומדים במ"א כפשוטו, כתב בספר תהל"ד דיודו בכלים חד פעמים דשרו. ועל כן בענין שקית חלב שאינה כלי גמור, אע"פ שאינה משמשת לצורך בישול החלב, מ"מ שרי. ואף למ"א וסיעתיה, רבים רבים למדו בו דס"ל להקל, אף כשאינו מבשל.

ועוד יש לבא מצד חדש והוא העיקר, משום שכן ס"ל למרן, שהרי טעמו שכתב להתיר דדמי לקליפי אגוזים, צריך ביאור. ואשר נראה לבארו הוא ע"פ המאירי עירובין (לב ע"ב ד"ה אעפ"י שבחבית), דהקשה מדוע הנותן עירוב במגדל אסור לשוברו, ואילו חבית מלאה גרוגרות מבואר בשבת (קמו) דשרי לשוברה מפני אוכלין שבתוכה. [דאיהו ס"ל דשרי לשבור חבית ליקח הגרוגרות, אפי' שאינה מוסתקי, וכדביאר שם (דף לב ע"א ד"ה מה שביארנו והלאה).] ותירץ וז"ל, טעם הדבר, מפני שהחבית טפלה למה שבתוכה, ונדונית כקליפי אוכלין. ע"כ. וא"כ מבואר כי ההיתר של כקלפי אגוזים משום שהקליפה בטלה לאוכל, וממילא אין עליה שם כלי, ושוב אין בה דיני סתירה. ואולם מרן פסק בסי' שיד (ס"ח) דשרי לשבור חבית רק במוסתקי. ומ"מ ננקוט מיהא את סברת המאירי בנידו"ד בענין חותלות של תמרים, שמרן ג"כ נקט דהוא מטעם דדמי לקליפי אגוזים, וא"כ הוא מהטעם, שבטל לאוכל. ואולם ס"ל למרן דבכלי שלם לא אמרינן שהוא בטל, והוא מחמת חשיבותו, וכמבואר בשו"ע (ר"ס שיד), שאסר לשבור חבית שלימה. ובמוסתקי א"צ להגיע לסברא הנ"ל משום שטפל לאוכל, כדי להתירו, כי מותר לשוברו מטעם אחר, מצד שהוא בעצם אינו כלי, ושוב אין בו שבירה. ואולם בחותלות דהוי כלי, מ"מ כיון שהוא כלי גרוע, טפל הוא לאוכל, שהרי כל יעודו לצורך האוכל בלבד, ואין עליו שם כלי. ונמצא איפוא, כי מרן כלל לא ס"ל כטעמו של המ"א מטעם שהתמרים מתבשלים בחותלות, (ללומדים בו שמותר רק אם מתבשלים בו, הא לאו הכי, אף כלי גרוע אין את היתר חותלות). שהרי המאירי כתב את הסברא שהוא כשובר אגוז לגבי חבית, ושם אין היין או שאר הדברים שבתוכה מתבשלים בה, ועל כרחך דהיינו טעמא שכאן החותלות בטלים לאוכל שבתוכם, כמו שכתבו כל הפוסקים הנזכ"ל משום שהם כלים גרועים.

ויוצא מבואר כי בנידו"ד לענין פתיחת שקית חלב דמי לחותלות לדעת מרן, כי אינו תלוי האם מתבשל בתוכו או לאו. והנה ראיתי שכבר קדמני בזאת בספר בני ציון (סימן שיד ס"ק יד) וכתב, ואף שהתוס' פליגי אמאירי בדין חבית דבעינן מוסתקי, אבל בחותלות דמתחלה לא נעשו אלא כדי להחזיק בהם התמרים, וה"נ חותלות של גרוגרות, הרי הם בטלים לגבי הפירות, והו"ל כקליפי אגוזים או שקדים. ע"כ. ועוד הביא שכ"כ בחידושי הר"ן בשבת (דף קמו ע"א) אמתניתין דשובר אדם את החבית. פי', והו"ל חבית כקלפי אגוזים ורימונים. ע"כ. וכן ראיתי דהכי ס"ל למו"ר שליט"א בספרו הבהיר הליכות עולם (ח"ד ויקהל אות ו) דמהאי טעמא התיר לפתוח קופסאות סרדינים ע"פ המאירי. והוסיף מו"ר וה"נ פתיחת הסרדינים הוי כהפקעת החותלות שמותרת בשבת, שגם קופסאות הסרדינים נעשו בתחלה לשם כך, ושכ"כ בשו"ת חלקת יעקב (ח"ג סימן ח), וגם הוא הביא לר"ן בחידושיו (קמו ע"א) דכתב והויא לה החבית כקליפי אגוזים ורימונים. ע"כ. ושכ"כ בשו"ת אג"מ (או"ח סימן קכב עמ' רא,רב). ועוד הביא אחרונים רבים דנקטו להקל מהאי טעמא, דדמי לחותלות. ע"ש. ועוד צירף מו"ר שליט"א להני ראשונים דס"ל דשרי לשבור חבית שלימה, וסיים וקרוב לומר שגם מרן השו"ע אילו ראה דברי הפוסקים הנ"ל היה פוסק להקל אפי' שלא במוסתקי. ע"ש. ועל כן התיר פתיחת קופסאות הסרדינים, וה"ה קופסאות שימורים, כל שנזרקים אחר השימוש. ועע"ש. וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פכ"ז אות ז), וכ"כ בספר בנין שבת (ח"א פל"ג), ושכ"כ כמה וכמה פוסקים, לך ראה שם. וזה יש עוד להוסיף, כי אף אם פותח את הקופסא ומשאיר בתוכה את האוכל, ורק כשמסיים לאכול את תוכנה, משליכה. וזה יכול להמשך שבוע או יותר, ג"כ שרי. דכל כה"ג דמי לחותלות של תמרים, שגם הם דרכם להתבשל ראשון ראשון קודם, ונוטלים המתבשל תחילה, ובינתים נשארים שאר התמרים בחותלות. וכ"כ בספר בנין שבת (ח"א פל"ג אות ב) להוכיח הכי, ושכ"כ כמה פוסקים. ע"ש. שוב אחר מופלג הראני ידידי וחביבי הרה"ג אריאל טוויל שליט"א לרבנו אברהם מן ההר בחדושיו לסוכה (דף לג ע"ב) דפירש אחרת דהיינו טעמא דשרי להפקיע ולחתוך חותלות, כיון דהוו אוכלי בהמה, ובאוכלי בהמה אין קושר ומתיר. ע"כ. ולפי"ז יש לאסור בנידו"ד בשקית חלב שאינה מאכל בהמה. מ"מ מרן בודאי דלא למד כוותיה, שהרי כתב בהיתר חותלות (סעיף ח) שכל זה כמו ששיבר אגוזים או שקדים כדי ליטול האוכל שבהם. וא"כ ס"ל שאין היתרם משום אוכלי בהמה, וכאמור.

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה