שות מר ואהלות· רבי אברהם ענתיבי
חשן משפט · שאלה כט
בכור ופשוט שהניח להם אביהם מטלטלין ובתים שמשכירים אותם וקודם שחלקו המעות והמטלטלין נשאו ונתנו בהם והרויחו אם הבכור נוטל פי שנים בריוח ובשכירות הבתים או הוי ראוי:
תשובה הנה לענין ריוח השותפות האודאי אליבא דהרי"ף והרמב"ם דס"ל דחולקין לפי המעות ופסק מרן דכוותייהו וא"כ בנ"ד שהם שותפין במעות הללו ועדיין לא חלקו והרויחו דודאי דהריוח לפי המעות והבכור נוטל פי שנים במה שהרויחו ובמה שמרויחים בעתיד אע"ג דהריוח לא היה בעולם והתור' אמר' בכל אשר ימצא לו וזה לא היה נמצא והוי ראוי מ"מ ריוח מעותיו הוא נוטל. ולכאור' היה נראה דדבר זה שנוי בפלוגתא דרבוות' כי הנה מהרשד"ם ח"מ סי' שע"ה כת' שהאחים כל עוד שלא חלקו שותפין נינהו וכו' וכת' הריב"ה שנים שנשתתפו ונתן זה ק' וזה ר' השכר לאמצע ולא לפי המעות ע"ש וא"כ. לדעת מהרשד"ם אין הבכור נוטל פי שנים בריוח:
ולכאורה יש לתמוה עליו דהיכי פסיק ותני הכא דהשכר לאמצע ולא לפי המעות והא איהו גופיה כתב בסימן קע"ג בענין שותפות בסתם נתחבטו הפוסקים וכבר הביא ריב"ה בסי' קפ"ו שבשותפות פירות או סחורות או מעות שלדעת ר"י והרא"ש דהשכר לאמצע אבל הרי"ף והרמב"ם ובעל העטור ס"ל דחולקין לפי המעות ועל כן היה נראה לפסוק הלכ' כהרי"ף והרמב"ם שהם עמודי ההוראה עכ"ל וא"כ היכי פסק הכא בפשי' כר"י והרא"ש הפך מ"ש שם וי"ל בפשיטות עפ"י מה שהעל' הרב כנה"ג והר' פני משה ח"ג דף קי"ו דהיכא דהוי ממונא בחזקת שניהם הבכור והפשוט הפשוט מקרי מוחזק לגבי הבכור ויוכל לו' קי"ל כמבואר שם באורך ויחסו סברא זו למהרשד"ם ומהר"י אדרבי ז"ל וא"כ שפיר פסק הכא בתשו' דסימן שע"ה כהר"י והרא"ש לזכות הפשוט שהוא המוחזק לגבי הבכור ויכול לומ' קי"ל כהר"י והרא"ש ז"ל דחולקין בשוה אבל בשאר שותפין דעלמא שאין לאחד חזקה יותר על חבירו פסק כהרי"ף והרמב"ם דחולקין לפי המעות:
אמנם בתשו' מהר"י אדרבי סי' ר"ח פסק הפך מהרשד"ם וס"ל בפשיטו' דנוטל הבכור פי שנים ואפי' בדבר שאינו עומד ליחלק דלכ"ע דהשכר בשוה מ"מ בבכור ופשוט חולקין לפי המעות ונוטל פי שנים ע"ש שהביא ראיות חזקות מדברי הראשונים ז"ל:
והנה הכא בנ"ד לענין הריוח לא נ"מ בהאי פלוגתא לגבי דידן דקבלנו הוראת מרן ז"ל שהוא הכריע דחולקין לפי המעות כהרי"ף והרמב"ם ז"ל וא"כ ודאי בין בקרן בין בריוח הבכור נוטל פי שנים דהא נוטל לפי מעותיו:
אמנם פש גבן לברר דין שכירו' הבתים אי מקרו . ראוי או דילמא דהריוח של השכירות הוא שכל אחד יטול לפי חלקו וכיון דיש לו בבתים שני חלקים גם בשכירות יקח שני חלקים דהוי לפי מעותיו ואליבא דמהר"י אדרבי לא תיבעי לן פסק בפשיטות אפי' בדבר שאינו ראוי ליחלק לגבי בכורה הבכור נוטל פי שנים בריוח וא"כ כ"ש שכירות בתים דחלקו הוא שמרויח וראוי לחלק אבל מה שעומד לנגדי הוא מה שראיתי בתשוב' כ"י למהר"ם ן' חביב שכת' וז"ל דנהי דלגבי כתובת אשה ומזונות שגוב' משכירות הבתים מ"מ אין נוטל בהם פי שנים דלגבי הבכור שכירות הבתים ראוי מקרי עכ"ל. אבל באמת שדבריו תמוהים מאד לע"ד חדא דהא ודאי הבתים ראויים ליחלק מקרו ד"מ שהיה בחצר ג' או ארבעה בתים וזה הבכור עולה לחלקו ב' או ג' בתים כפי הקראריט ויוכל לברור חלקו וא"כ שכר חלקו הוא נוטל כדין ב' שהטילו לכיס זה מאה וזה מאתים דנוטל כל א' לפי מעותיו וכדפסק מרן ז"ל ואפי' את"ל דהבתים אינם ראוים ליחלק מקרו מ"מ הרי כתב מהר"י אדרבי להדיא משם המרדכי וז"ל ולא דמי לשור לחרישה משום דהתם אדעתא דהכי נשתתפו אבל לגבי בכור דליכא ה"ט כל א' נוטל כפי חלקו וגם במרדכי בפרק מי שהיה נשוי תירץ שאני בכור דמן השמים הקנו לו ויש לדמותו להא דאמרינן לקח זה בשלו וזה בשלו ונתערבו זה נוטל לפי מעותיו וכו' לפי שלא נשתתפו מתחלה לרצונם הרי לך אפי' שור לחריש' דקי"ל בעלמא דחולקין בשוה מ"מ בבכור ופשוט אמרינן דכל אחד נוטל לפי מעותיו עכ"ל עש"ב. וא"כ קש' מה יענה מהר"ם ן' חביב בדברי המרדכי הללו וגם מזה קש' על מהרשד"ם שהשוה דין בכור ופשוט לדין שותפין דעלמא ולא ראה דברי המרדכי הללו שנתן עדיפות בבכור ופשוט משותפין דעלמא. ולע"ד אלו ראה מהר"ם בן חביב תשוב' זו של מהר"י אדרבי בשם המרדכי לא היה פוסק דשכירות הבתים ראוי מקרו ובכה"ג אין הפשוט יוכל לו' קי"ל כמהר"ם ן' חביב ז"ל כנלע"ד ברור:
נאום אבי"ע ס"ט