שות מר ואהלות· רבי אברהם ענתיבי
אבן העזר · שאלה א
ראובן ושמעון שותפים במשא ומתן ואוכלים :
. על שלחן אחד אמנם ראובן גדול הבית במשא ומתן והוא העקר ושמעון נלב"ע וחלי"ש והניח אשתו מעוברת וראובן הנז' אלמון ושמעון הנז' עשיר הוא וגם אלמנתו עשירה שהכניסה לו בנדונייא סך עצום שראוי לקנות כמה שפחות ובא ראובן וטען אם אפשר כשתלד האלמנה תתן בנה למניקה ולא תניק אותו כלל ועי"ז יהיה מותר לישא אותה תוך כ"ד חודש לפי שרוצה לישא אותה ויש תקנה לשניהם בזיווג. זה וזיוונם עולה יפה משא"ך אם לא ישא אותה יהיה ח"ו חרבן הבית לשניהם ואם ימתין עד כ"ד חודש תקיף יצרא דעבירה וחס ושלום יבא לידי מכשול באופן שמכל הצדדין קשיא דא"א לו ליקח אחרת שהדבר תקנה לשניהם לו ולה וא"א להמתין כ"ד חדש אלא זיווגם עולה מיד אחר שתלד גם האלמנה הנז' כשהיה בעלה קיים היה מביא לה מניקה קבועה שתניק והמניקה עקר והיא טפילה לה אם יכול בכה"ג . לישא אותה ושכמ"ה:
תשובה עייננו בדין זה אני וחבירי בכל . הפוסקים ז"ל ראשונים ואחרונים בפלפול וסברא ובמתון רב וראינו לז' קני מנורה גדולי הפוס' מסכימין בשריותא דהאי אתתא דכיון דהיא עשירה ובעלה עשיר דאינה מחוייב' להניק בנה אפי' בשכר והוי דינא כגרושה שלא התחיל' להניק דלס' הרשב"א ז"ל והר"ש הזקן ז"ל שיכולה לינשא אפי' בתוך כ"ד חודש ואלו הם כת המתירים הר'. אמונת שמואל והר"ש לוסאטו בסי' ג' וד' וכן יוצא מתוך דברי הר' חלקת מחוקק סי' י"ג ע"ש בדין האלמנה ובדין הגרוש' לס' הרשב"א שהוא מתיר וכן יוצא מדברי. הראנ"ח בתשו' סי' פ"ה וכן קצת מהמורים שהביא הרא"ם ז"ל בתשו' שפסקו להאי דינא גם הר' שבות יעקב וה' מקום שמואל שהמה בתראי הביאו דברי האוסרים ודחו אותם מהלכה והסכימו לדעת המתירים והאוסרים הר' בית שמואל סי' י"ג והר' כנסת יחזקאל בסי' יו"ד ומהר"א ברודו הובא בתשו' שבות יעקב והר' ט"ז הביא אותו הר' ב"ש דלכתחלה אוסר והר' בית יעקב והר' גבורת אנשים באופן שהרוב מסכימין בדעת הרשב"א להיתרא דכמו שמתיר בגרוש' שלא הניקה כלל לינשא תוך כ"ד חודש ה"ה באלמנה עשירה וילפינן לה בק"ו ומה גרושה כשהית' נשואה היתה מחוייבת להניק כיון שלאחר גרושיה פקע שעבודה דאינה מחוייבת להניק יכולה לינשא מיד אחר תשלום ג' חודשים אלמנה עשירה שלא נתחייבה מעולם אפי' בחיי בעלה לכ"ש שיכולה לינשא תוך כ"ד חודש ואפי' דלית ליה לולד אב למסמס ליה ביעי בחלבא לא חיישינן להכי מתרי טעמי חדא משום דאין אנו צריכין לה"ט אלא כשהיא משועבדת להניק מן הדין אבל כשאינה משועבדת מן הדין להניק לא משגחינן בהאי טעמא ואפילו אלמנה דלית ליה אב וכו' יכולה להנשא ועוד משום שפי' ר"ת דלא אמרינן האי טעמא דאב ממסמס וכו' אלא כשהוא עם אשתו ונתעברה אבל גרוש' כיון שאמרו בגמ' דבושה אלמנה לבא לב"ד ולתבוע מן היורשי' וכו' כ"ש גרוש' שבושה לבא לב"ד ולתבוע ממנו וכמ"ש הגהות אשרי בשם ר"ת עי"ע באופן שאין טעם זה מציל בגרושה לס' ר"ת ואם כן הרשב"א שפסק במכירה כר"ת לית ליה כהר"ש הזקן דאפי' מכירה יכולה להנשא משום ה"ט דהאב קיים וממסמס ליה וכו' אלא דוקא באינו מכירה ומשו' טעמא דלא משעבדא להניק דוקא ה"ט דאב אינו מועיל לסברת הרשב"א ור"ת כיון דבושה יותר מהאלמנה לבא לב"ד לתבוע לבעלה:
עוד יראה לו' דאפי' לס' הרא"ש ז"ל שכתב בפסקיו דאפי' לס' הר"ש הזקן ז"ל מודה באלמנה כיון דלית ליה אב עשו חכמים תקנה להניקו כ"ד חדש ולא תנשא אפי' היכא שאינה מחוייבת להניקו לא תידון מנה באלמנה עשירה דכבר פי' הפוס' ז"ל כוונת הרא"ש ז"ל היינו היכא דהאלמנה אינה נזונת ואינה עושה דאפ' דאינה מחוייבת עכשיו להניק עשו חז"ל תקנה וא"כ י"ל דדוקא באלמנה עניה דכשמת בעלה היה עליה שם מנקת חבירו ומחויי' מן הדין להניק עד סוף כ"ד חדש תקנו דאפ' כשתאמר איני נזונת דמחוייבת להניק כ"ד חדש ולא תנשא משא"כ באלמנה עשירה דמעולם אפי' בחיי בעלה לא חל עליה שעבוד הנקה ואינה נקראת מנקת חבירו מוד' הרא"ש ז"ל דלא עבוד בה רבנן תקנתא אלא יכולה לינשא תוך כ"ד חדש:
ומעתה כיון שרוב הפוסקים סוברים כדעת הרשב"א ז"ל דאף באלמנה עשירה ס"ל הדין כך דיכולה לינשא תוך כ"ד חדש בתר רובא אזלינן שכך היא ס' הרשב"א ז"ל ואם כן כיון שמרן לא הכריע בשה"ט בגרושה ואזלינן לקולא בד בדרבנן וכמו שפי' בבית יוסף להדיא וכמ"ש הרבנים המתירים גבי אלמנה עשירה נמי אזלינן לקולא ויכולה לינשא תוך כ"ד חדש ולכאו' היה נראה אף אם היה המחלוקת שקול בדעת הרשב"א אזלינן לקולא במידי דרבנן אמנם אחר העיון יראה דיש לדוחה לדחות אבל עכשיו דאיכא רוב בדעת הרשב"א דגם אלמנה עשירה יכולה לינשא בתר רובא אזלינן וכמ"ש:
עוד איכא טעמא אחרינא אע"ג דליכא רוב בדעת הרשב"א אלא אדרבא איכא רוב דאינה יכולה לינשא אפ"ה אנו פוסקים דיכולה לינשא כיון שהרב שבות יעקב והרב מקום שמואל בתראי נינהו שהביאו דברי האוסרים ודחו אותם והסכימו עם המתירים בודאי כוותייהו נקטי' דהלכתא כבתראי באופן דאנן ב"ד דח"ל עלתה הסכמתנו לענין דינא דשריא האי אתתא להתנסבא בתוך כ"ד חדש אך בתנאי אם לא תניק הולד כלל אלא תמסור אותו למנקת וזיווגם עולה יפה ואם עושים חזוק עם המנקת שלא תחזור בה מה טוב ומה נעים:
ודע שאחר שחתמו והסכימו עמי רבני הישיבה ראה ראיתי שמה שאמרתי מסברא בדעת הרשב"א כיון דאית ליה כדעת ר"ת במכיר' משמע דלית ליה ה"ט דממסמס וכו' גרושה משום דבושה יותר מהאלמנה שוב ראיתי להר"ן ז"ל בפ' אעפ"י שהביא בתחילה ס' הר"ש הזקן גבי גרושה דיכולה לינשא מהאי טעמא דאב ממסמס וכו' ואחר כך הביא דברי ר"ת שהקשה עליו דאף גבי גרוש' אינה יכולה לתבוע ממנו והוי דינא כאלמנה שבושה ומסיים וכת' הרשב"א ובגרושה וה"ד במכיר' אבל אינו מכירה לא דאי בעיא לא תניק ליה אפי' בשכר ותלי"ת שכוונתי בדעת הרשב"א כפי מה שהעיד משמו הר"ן ז"ל דלית טעמא דאב גבי גרושה כמו גבי אלמנה ועוד דמוכח הדבר דהרשב"א לית ליה ה"ט דאב גבי גרושה דאי אית ליה הו"ל להתיר אפי' במכירה וכס' הר"ש הזקן שהרי בפר' החולץ הקשו גבי אלמנ' אף שהיא משועבדת להניק ותתבע ליורשים למסמס וכו' ותי' בושה האלמנה לבא לב"ד הרי להדיא דאי לאו טעמא דבושה היתה יכולה לינשא אף שהיא משועבדת להניק בשכר. ומעתה גם דברי הר' המגיד שדרכו לקצר דעתו כדעת הר"ן ז"ל שהיו חברים דהרשב"א לית ליה טעמא דאב מועיל גבי גרושה נמי וכס' ר"ת ואף שהרשב"א כת' בתשו' שהביא הבית יוסף שלא נאמרו דברים הללו אלא בגרושה וכו' אבל אלמנה לעולם עד כ"ד וכו' ע"ש מוכרחים אנו לומר דלשיטת הר"ש הזקן קאמר דלא התיר בגרושה אלא משום שיש לו אב אבל באלמנה אפי' בלא מכירה אסור כיון דליכא אב וכו' אבל הרשב"א גופיה ככר גילה סברתו כפי מה שהעיד הר"ן ז"ל משמו דלית ליה כר"ת דגם גבי גרושה בושה כמו האלמנה אלא עיקר הטעם הוא בין היכא דמשעבדא ליה כשהוא מכירה ובין היכא דליכא משעבדא ליה כשאינו מכירה וא"כ לפ"ז בודאי יוצא הדין באלמנ' עשירה דאף בחייו לא חל עליה שעבוד הנקה מק"ו שיכולה לינשא תוך כ"ד חדש דאי לא אמרינן הכי בדעת הרשב"א הוו דבריו סותרים אהדדי והגם שנאמ' אין מקרא יוצא מידי פשוטו בדברי הרשב"א בתשו' כבר ידוע מ"ש הפוסקים על דברי הרא"ש כשהוא סותר בפסקיו לתשובה הפסקים עיקר כ"ש הכא בתשו' דלאו על דין גרושה נשאל דאזלי' בתר פסקיו שהעיד הר"ן ז"ל משמו דאית ליה כר"ת דגם גרושה בושה כמו אלמנה והוי כלית ליה אב:
ומעתה דברי הראנ"ח שרירים וקיימי' בדעת הרשב"א ז"ל דלית ליה טעם האב כמ"ש הרא"ש בס' הר"ש הזקן ז"ל אלא הטעם משו' דלא משעבדא ליה דוקא ודלא כהר' מחנה אפרים בהגהו' שדחה דבריו מדברי הרשב"א בתשו' דליתא דעקר חיליה דהראנ"ח מדברי הר"ן בפ' אע"פ שהבאנו והר' המגיד ז"ל דהרשב"א לית ליה ה"ט ובודאי לדברי הראנ"ח ז"ל שהוא שר וגדול שומעים שבודאי ראה להאי דהרשב"א בתשו' ולא חש לה מטעם דכתיבנא גם נמי נדחו דברי הר' כנסת יחזקאל שדחה דברי הרבנים מתשובה זו של הרשב"א וכדכתיבנא:
עוד יראה לע"ד דאף דהריב"ש שהוא מחמיר גבי אלמנה עשירה לאו מה"ט דלית ליה אב ויש' סכנה לולד שהמעיין שם בדבריו יראה דלית ליה ה"ט וכסברת ר"ת אלא קא יהיב טעמ' משום דהו"ל לתלמודא לבאר בהדיא דלא אמרו אלא בעניה אבל לא בעשירה ומדלא בארו ש"מ דלא פלוג דאף היכא דאינה משועבדת ואינה מחוייבת עכ"ז לא פלוג רבנן וכן גבי גרושה אפי' שלא התחילה להניק ואית ליה אב לא פלוג ולא מטע' דלית ליה אב אסר הריב"ש ז"ל באופן דגם הריב"ש ז"ל אלו היה ס"ל כהרשב"א בגרושה שאינו מכירה כיון דלא משעבדא ליה יכולה לינשא ואמרינן פלוג גם באלמנ' עשיר' היה פוסק דיכולה לינשא וכמ"ש הרבנים דהריב"ש לשיטתיה קא אזיל אבל אנן אזלינן בתר המכריע הרשב"א ז"ל ולס' הר"ש אפי' הר"ש הזקן לא אמר האי דינא דלא משעבדא ליה בגרושה ויכול' לינשא אלא באינו מכירה ואף שדבריו תמוהים בזה וכבר תמהו עליו שהר"ש הזקן ז"ל אמרה אף במכירה יע"ש מ"מ לענין דינא לא נ"מ בזה. ומעתה גם תלמידי הר"י שהביא בשיטה מקובצת דאית ליה דאפי' באלמנה עשירה אינה יכולה לינשא תוך כ"ד חדש י"ל דס"ל כהריב"ש דלא פלוג או משום דס"ל כדעת הרא"ש בדעת הר"ש הזקן ז"ל דגרוש' אית ליה אב ולא כן באלמנה אבל אנן על דעת הרשב"א סמכינן דלית ליה ה"ט דאב בגרוש' משום דגרושה כמו אלמנה ואף שהר' שבות יעקב כת' דלענין מעשה האי דינא באלמנה עשירה צ"ע לדינא משום דקצת דבריו של הר"ש אינם מוכרחים היינו משום דהר"ש עיקר יסודו שהכריע כהר"ש הזקן משום דלא משעבדא ליה דפלוג ולא כר"ת דאית ליה דלא פלוג בגרושה ומש"ה כת' אין דבריו מוכרחין ויש לחוש לס' ר"ת דאית ליה דלא פלוג וא"ך גם באלמנה עשיר' לא פלוג וכמ"ש הריב"ש אבל איהו מודה דלס' הרשב"א הכריע דאלמנה עשירה יכולה לינשא יע"ש שלא הקשה על הרבנים בהאי היקשה אלא אדרבא יישב מה שהק' האוסר עליהם דכשאינה משועבדת אין אנו צריכין לטעמא דאב והמעיין גם כן בדברי מהר"א כרודו שלא אסר אלא משום שהכריע כר"ת דאין לחלק בין מכירה לשאינו מכירה אף שאינה משועבדת אם כן ה"ה באלמנה עשירה אפי' לס' הר"ש הזקן וגם משום דבגרושה אית ליה אב אמנם לס' הרשב"א המכריע וגם נתבאר דלית ליה טעמא דאב דגם גרוש' בושה כמו אלמנה מודה האוסר דגם אלמנ' עשיר' יכולה לינשא ואנכי הרואה דגם הט"ז שאסר לכתחי' והתיר בדיעבד היינו משום שחשש לס' ר"ת אבל בדיעבד סומך על הרשב"א והר"ש הזקן באופן שגם הט"ז ומהר"א ברודו תנא דמסייעא לן דאנן דסמכינן על הרשב"א ז"ל אין לחלק בין גרושה לאלמנה עשירה וא"כ נוספו על שבע' פוסקים שהבאנו לעיל גם הט"ז ומהר"א ברודו ז"ל דלס' הרשב"א ז"ל דאנן סמכינן עליה דלית ליה טעמא דאב בגרוש' דגם היא בושה כמו אלמנ' וכמו שהעיד הר"ן בפ' אעפ"י גם הם מודים דגרוש' ואלמנ' עשיר' שוים בשעוריהן דגם אלמנ' עשיר' יכול' לינשא באינו מכיר' והו"ל ט' פוס' דמסכימין להיתרא לדעת הרשב"א ואף הר' מ"א אלו היה רואה דברי הר"ן ז"ל בפ' אעפ"י לא היה דוחה דברי הראנ"ח ז"ל ולא הוה חש להאי תשו' דהרשב"א ולא נשאר כי אם ארבע' פוסקים שהם אוסרים והרואה יראה שדבריהם תמוהים ואין להם על מה שיסמוכו וגם דעת חכמי הישיבה מודים דרבנן אחר שהכרחנו מדברי הר"ן דהרשב"א לית ליה טעמא גרו' דבוש' כמו אלמנה עושים הכרע' להתרא ותו דאיכא טעם מספיק ואין ראוי לעלותו בכת' ומצוה קא עבידנא שלא להמתין כ"ד חדש ולהשען על ס' הרשב"א דאפי' בעשיר' יכול' לינשא ותו לא מידי והוה י"א לחו' אדר ב' שנת התקנ"א ליצירה ושלום ע"כ דייני ישראל:
:
נאום הצעיר יצחק בכ"ר שבתי ענתיבי ס"ט