אור ברסלב

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

תשובה צה

תשובה צד

להרב הנ"ל.

יקרתו קבלתי. ויפה העיר בראי' אשר הביא לדברי דאל"כ יוקשה על הסמ"ע סי' שט"ו מש"ס עירוכין למד מכרה לראשון במנה מבואר דמועיל מכירה בזמן היובל. וע"כ כמ"ש דל"ד למוכר לפירות. אך מ"ש דמהג"מ שהביא הקצוה"ח דקאמר דנחית אדעתא דגופא מבואר דמותר להרוס ולבנות דלא כהירושלמי באמת אין כאן שום השגה דהרי ביררתי דגם להירושלמי מותר להרוס כ"ז שהוא בידו והוי נחית אדעתא דגופא. משא"כ במוכר לפירות רק דהירושלמי מביא מקרא דושב לאחוזתו דצריך להשלים אח"כ כמו שהי' מקודם:

וע"ד שאלתו במקומות ביהכנ"ס של נשים אם דינו כנתן לה מתנה דאינו מנכה מכתובתה הדין פשוט דדומה לשאר קרקעות שקנה הבעל המבואר בחו"מ סי' ס"ב דאין להאשה חלק בהם והוא מבואר בתשו' הרשב"א בחלק הנקרא תולדות אדם סי' רכ"ו ברחל שקנתה מקום בביהכנ"ס משני אחים והאח השלישי הוציא שטר מתנה מאמו שנתנה לו המקום והאחים טוענים שהמקום הי' של אביהם ולא של אמם. והשיב וז"ל גם ראובן זה כ"ז שלא בירר שהי' מקום זה לאמו אין נזקקים לטענתו ואם יברר שהיתה אמו יושבת בביהכנ"ס ג"ז אינו בירור כי כל הנכסים שהיא משתמשת בהם בחיי בעלה בחזקתו הם עד שתביא ראי' שנפלו לה מבית אבי' שאין האשה עם בעלה אלא כבן בית ואפי' הי' אונות ושטרות יוצאות ע"ש ונו"נ בתוך הבית ה"ה בחזקת הבעל ויורשי' כו' עיי"ש שהאריך בזה הרי להדיא דאין חילוק בין מקום ביהכנ"כ לשאר קרקעות. וגם בתשו' מהרי"ט חו"מ סי' פ"ט. מבואר דאף אם י"ל פס"ד שנכתב בו שהמקום שייך לאלמנה אין ראי' די"ל דנכתב כן נגד המערער. אבל באמת שייך להיורשים והדבר פשוט.

ואשר הקשה כ' על הפמ"ג סי' נ"ח במ"ז סקי"ב בקפצה מדעתה דא"צ בדיקה מ"ש ממסוכנת דבעי פרכוס לא ידעתי מהו ענין בדיקת נפולה שא"צ לבדוק אם נתרסקו איבריו אבל ודעי בעי פרכוס וז"פ:

וע"ד ש"ס חולין וכ"ת משום איבוד נשמה דהאי ננולי' שדחקו בזה בנוב"י וה"מ הנכון בזה כמ"ש בטוטו"ד מ"ק סי' מ"ב דבכל הנהו לימודים דאזלינן ב"ר באמת י"ל דהוא מחמת ס' רק דהקו' הוא למה כתבה תורה בלשון ודאי. וכן ברוצח יכולים ג"כ להרגו מס' רק דק' למה כתבה התורה לשון ודאי. וע"ז אמר וכ"ת דבדקינן לי'. ואי נמצא דאינו טרפה אז הוי ודאי הא קא מינויל. וכ"ת משום איבוד נשמה דהאי נינולי'. דהא אי לא שרינן לבדקו יהרג מס' עיי"ש. ומחמת השמועות לא טובות בעוה"ר פג טעמא דסופר וטעמא דמגילה לקצר אני צריך וה' ישמור אותנו מכל רע ושוד ושבר לא ישמע בגבולינו ואני תפלה אשר יזכיר ה' אותו לחיים ברחמים בימים האדירים הקדושים הבאים האלה וירים קרנו ומזלו אשר יוכל ללמוד תורה בהרחבה כנפשו ונפש ידידו:

שוב עלה בדעתי לפרש דברי הש"ס וכ"ת דבדקינן לי' היינו וכ"ת דגם עכשיו דאזלינן ב"ר מ"מ היכא דאפשר לברר לא סמכינן ארובא כמבואר ביו"ד סי' א' ובכמה דוכתי. וא"כ גם אחר דאזלינן ב"ר צריך לבודקו וא"כ איני מוכח כלל דאזלינן ב"ר. ובאמת ז"א דהא קמינוול וא"כ הוי כא"א לברורי. וע"ז שפיר קאמר וכ"ת משום איבוד נשמה דהאי רוצח דלא לימות אף דאזלינן ב"ר ניבדקי' ונינוולי' ואכתי לא מוכח דאזלינן ב"ר. וז"א דלמא במקום סייף נקב הוא וע"כ צריך לסמוך ארובא וזה נכון:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה