אור ברסלב

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

תשובה עג

תשובה עב

שלום לכבוד האברך המופלג חריף ושנין מו"ה דוד נ"י:

מכתבך השגתי ואם כי אני נאחז בסבך הטרדות אך לאשר על התשובה מראש הבטחתי לאביך הרב נ"י הנני להשיבך:

ע"ד קושייתך על השו"ע סי' פ"ב ביו"ד שאין לאכול שום עוף אלא במסורת. והלא עופות טהורים רובא נינהו ונימא כל דפריש מרובא פריש וכאשר ראיתי כן תמהתי דהרי מבואר בתוס' חולין ס"ג ד"ה ודילמא דעוף טמא נינהו דהקשו גם לענין בצים ניזול בת"ר. ותי' דאף לפירש"י דלא מרבינן אלא מין נשר מ"מ הא אמרינן מאה עופות טמאים יש במזרח וכולן מין א' הם הלכך אפשר דיש בטמאים מינים הרבה וה"ה לענין עופות י"ל כן. והנה לפמ"ש החו"ד סי' ק"י לענין ט' חניות דאף אם נמצא בחנות א' בשר יותר מכל הט' חניות לא אזלינן בתר רוב בשר רק בתר חניות המוכרין ומתוס' הנ"ל מבואר להיפוך:

אמנם מתשו' בית אפרים חיו"ד סי' מ' הוכיח מדברי תשו' הר"ן לחלק בין הא שפירש ע"י תפיסת יד אדם שלקח ממק"א אז לא אזלינן בתר רוב פרטים דהא היד שולטת בחלק המועט כמו במרובה משא"כ בפי' מעצמו כגון בע"ח שהפרישה הוא ע"י תנועת הבע"ח עצמם אז אזלינן בתר רוב הפרטים שמהם נעשה תנועה זו עיי"ש דבריו הנעימים וא"כ כאן נמי כיון שהבצים או העופות הנולדים הם ע"י תנועת הבע"ח עצמם י"ל דאזלינן בתר רוב הפרטים ול"ד להא דט' חניות אך לאשר כתבת שכן הקשה גם הרב בס' ד"מ עיינתי שם וראיתי בסי' ג' שם הרגיש בדברי התוס' הנ"ל וכ' דזה דוקא לענין בצים דאנו דנין על הביצה והיכן נולדה אמרינן כיון שיש בכל מין טמא הרבה הוי טמאים מרובין אבל בעופות ל"ש זה דהא אנו דנין על העוף מאיזה מין הוא מה מועיל מה שפרטי העופות מרובין כיון שעכ"פ בכל המינים הטהורים מרובין על הטמאין ניזול בת"ר עכ"ד והם סתומים מאוד ומרפסין איגרא דמה חילוק יש דהא גם בעופות י"ל דבאו מרוב פרטי העופות וצ"ל בכוונת קושייתו דדוקא בבצים דאינו ניכר כלל והוי כאלו כולם מעורבין ואין אנו דנין רק על ביצה זו שפירשה לפנינו משא"כ בעופות שאנו מסופקים בהם דהם ניכרים בפ"ע שאינם דומים לשאר עופות השכיחים והוא ממין בפ"ע והמין הזה אינו מעורב בין שאר המינים רק שאני מסופקים על כלל המין אם הוא ממין הטהורים וכיון שהס' על תחילת מולדת המין הזה שפיר אזלינן בתר המינים ולא בתר הפרטים דהא או עדיין לא נתרבו הפרטים והטהורים הי' רוב וזה ודאי קו' הוא. ואם כי כפי הנראה מדברי הרמב"ן פ' נח דכל הפרטים אף שכולן מין אי' הם מ"מ כ"א הוי מין בפ"ע דהא אין דומים זל"ז וע"כ הוכרח נח להכניס מכל מין בתיבה א"כ גם בשעת התולדה י"ל דכולן נבראו ושוב ליכא רובא דטהורים אכתי קשיא כיין דבשעת המבול הכניס נח מעופות הטהורים שבעה שבעה ומעופות הטמאין שנים א"כ הוי טהורים רובא. ועל התוס' ל"ק לפמ"ש המהרמ"ש שם בכונת התוס' דשמא מין אחד רב ועצום מאוד בפרטיו. וע"כ כונתו ליישב דברי התוס' דמה בכך דיש כמה מיני אי' מ"מ הרי מבואר בגמרא דטהורים מרובין לכך פירש די"ל דאחר כך נתרבה ואם כן שפיר כתב התוס' לענין בצים כיון דאנו דנין על הביצה שפירשה לפנינו ז"ל דאחר המבול נתרבו אח"כ ממינים הטמאים יותר. משא"כ לענין עופות דאנו באין לדון על התחלת התולדה והרי אז ודאי הי' רוב טהורים:

אמנם באמת מזה אין שום קו' לפמ"ש בתשובת בית אפרים חאה"ע סי' ה' דלא אמרינן כל דפריש מרובא פריש רק אם אנו דנין על אותו דבר שפירש משא"כ אם אנו דנין על מה שנשאר בתוך הקבועות ל"א כל דפריש וכ"כ הנה"מ סי' רצ"ב. וגם הסברא נותנות כן דאם אנו דנין רק על אותה חתיכה שפי' אז ל"ש ליתן מעלה לצד הקביעות נגד הרוב דהא יצאה מהקבועות ומהראוי לילך בתר רוב משא"כ אם אנו דנין על מה שנשאר עדיין בקביעות אז אמרינן כמחצה ע"מ דמי. וא"כ כאן נמי ממ"נ ל"ש כאן למיזל ב"ר דאם תדין על אותו עוף הבא לפנינו כמו שהוא עכשיו י"ל שמא נתרבו פרטי הטמאים כמו בבצים. וע"כ אתה צריך לדין על תחילת התולדה והרי אז הי' עדיין כל הקביעות במקומו ול"ש לומר בזה כל דפריש ולק"מ ובלא"ה אין כאן שום קו' לפמ"ש הריב"ש סי' קצ"א דבעופות טמאים ל"ש כלל למיזל' בתר רובא כיון שהתורה צותה לבדוק בסימנים שלא יהא מכ"ד עופות הטמאים ע"כ בפירוש הזהירה התורה לחוש למיעוט בזה ולא לילך אחר הרוב. ואין מקום לקו' זו כלל ודו"ק אך מ"ש הרב ד"מ ליישב זאת עפ"ד הר"ן חולין גבי לוקחין ביצים מן הגוים דכיון דאיכא מיעוט דטמאים ומיעוט דנו"ט ל"א בתר רובא. וה"ה כאן איכא ג"כ מיעוט דלמא במקום נקב קשחיט והוי תרי מיעוטא. ע"ז יפה כתבת לדחות דבריו דהא בעוף יש תקנה לשחוט הקנה ולבדוק אח"כ הוושט. ובאמת ס' זו כ' הפלתי סי' ט"ו ליישב הא דהצריכו להמתין ח' ימים שיצא מכלל ס' נפל ול"א ב"ר משום דסמוך מיעוט דנפלים למיעוט דמקום נקב קשחוט ושם יש מקום לזה דבבהמה צריך שני סימנים. וגם ע"ז תמה בתשו' ראש אפרים סי' ב' דאף דגם בהא דהר"ן יש רוב נגד כל מיעוט רוב טהורים ורוב כשרים [דלא כמ"ש בחי' השני' דהרי גם בהא דהר"ן כן הוא והרב עצמו הרגיש בזה על הר"ן] אך דברא"פ שם תמה דל"ד להא דהר"ן דשם שני המיעוטים מסתלקים מהרוב דיש מיעוט טמאים וגם מהרוב טהורים אין כולם כשרים לאכילה דיש מיעוט מהם שנמצא נבו"ט בבירור משא"כ כאן דהס' הזה דלמא במקום נקב קשחיט כבר התירה התורה ולעולם לא יתברר הס' הזה להטרוף ואין לצרפו למיעוט נפלים עיי"ש וא"כ ה"ה כאן ל"ד להא דהר"ן. אבל באמת אין כאן שום קו' כלל כאשר כתבתי למעלה את זאת ראיתי להשיבך למען כבוד אביך נ"י ולמען לימודך חזק ואמץ בתורה כנפשך ונפש הדו"ש:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה