אור ברסלב

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

תשובה עב

תשובה עא

בין המצרים מהרה יהפוך ה' לשמחה ולשירים כבוד ידידי הרב החריף המופלג ירא ה' מו"ה אלעזר פוטמשעניק נ"י

מכתבו עם שאלתו הגיעני. ואם כי אנכי מוקף חבילי טרדן מכל צד עכ"ז למען כבודו לקחתי לי מועד על שעה חדא להשיבו אך בקצרה.

ע"ד הקירשון שהוחזקו בתולעים ונתייבשו בתנור אם מותר לבשלם וכבודו צידד להתיר כיון דמהני אם שהו וב"ח ה"ה דמהני אם נתייבשו בתנור אך דלא רצה לסמוך ע"ז:

תשובה. לדעתי נראה ג"כ להכשיר ויפה העיר כבודו בזה ותמיהני שלא הביא מדברי התוס' ע"ז ל"ד גבי הנהו דורדייא דארפעי בתר יב"ח שרי וכ' התוס' בשם ר"א דה"ה יבוש בתנור מועיל כמו יב"ח ור"ת השיג עליו דגם יב"ח ל"מ רק אחר שנתמדו וכן בפורצני דמהני יב"ח היינו אחר שנתמדו דאיכא תרי טעמא להתירא שנתבטל הטעם במום וגם יב"ח אבל קודם יב"ח ל"מ יבוש עיי"ש עכ"פ מדברי שניהם נלמוד דהיכא דמהני יב"ח ה"ה יבוש בתנור מהני ומצאתי בס' חכ"א בחלק ב"א סי' ל"ו שהעיר בזה. אמנם בתשו' טוטו"ד מ"ק סי' קכ"ה הק' ע"ז מש"ס חולין ק"י דקאמר במה איתינהו בפורצני ודלמא מיי"נ הויא א"ל לאחר יב"ח הוי ואי נימא דיבוש מהני הרי בשעת צלי' הי' בתנור ול"ל יב"ח ועיי"ש שחולק בזה דדוקא כשנתייבשו תחלה דתנור מהני לר"א אבל בשעת יבוש אסור דחיישינן שמא במקום א' לא נתייבש עדיין ונצלה ביי"נ עיי"ש ואף די"ל בזה דהא עכ"פ לא נצלה רק ממה שכבר שלט בו האש וזה כבר נתייבש אך יש מקום לדבריו עפ"ד המג"א סי' תק"ז סק"ג דאסור להתחמם או ליהנות לאורן בשעת ביעורן אף דהחימום והאור בא אחר שכלה האסור ואף שצידד אח"כ להיתר בחימום אבל ליהנות לאורן ודאי אסור עיי"ש. אך לדעתי בלא"ה לק"מ לדידן דקיי"ל כר"ת דבלא"ה ק' דלמה הוצרך לומר לאחר יב"ח דהא א"ל אח"כ ודלמא דגזל הוי וא"ל דקדחו בי' חולפי ופיררש"י שנרקבו ונעשו עפר וא"כ אפי' תוך יב"ח מותר כמו יבוש בתנור וה"ל להשיב מיד דקדחו בי' חולפי אמנם באמת לפמ"ש הט"ז יו"ד סי' קכ"ג סק"ח לשיטת ר"ת דל"מ יב"ח רק בנתמדו א"כ מה השיב לו תוך יב"ח הוי אכתי מנא ידע דנתמדו במים עיי"ש שדחק בזה. ולדעתי י"ל בפשיטות דהא הא דבעינן לר"ת דוקא נתמדו כדי שיהי' תרי טעמי להיתר וא"כ אחר דקדחו בי' חילפו ונעשו כעפר וגם אחר יב"ח ודאי מהני גם בלא נתמדו. וא"כ מיושב גם קו' הטומו"ד דהוצרך לשינויי לאחר יב"ח הוי דיבוש בתנור לחוד ל"מ לר"ת בלא נתמדו וגם יב"ח ל"מ לחוד רק בצירוף שני הטעמים שנעשו כעפר ע"י היבוש או ע"י רקבון וגם יב"ח זה מהני ודו"ק. אמנם בגוף הדין נסתפק שם בטוטו"ד דל"ד לדורדייא דשם הטעם דמהני יב"ח משום דבטל טעמו וה"ה יבוש בתנור משא"כ כאן בתולעים דהאסור מצד תערובות גופן ובעינן שיהי' כעפרא מנ"ל דיבוש בתנור מהני להיות כעפרא עיי"ש ותמיהני על שני הגאונים האלה החכ"א והטוטו"ד שלא הביאו דברי הפוסקים המתירין בפירוש בזה והוא מבואר בלחם הפנים סי' פ"ד סקכ"ד בשם מ"כ במאלץ שהתליע ואח"כ נתייבש ונשרפו התולעים ופ' דכיון דאין בהתולעים שום לחלוחית עוד הוי כעפרא בעלמא. וגם בס' בית לחם יהודא הביא כן בשם כ"פ ואין לחלק בין מאלץ דהתולעים מבחוץ וכאן הם בתוך הפרי דמה בכך דהא עכ"פ אנו רואים שכל הפרי עם התולע שבתוכו נתיבש ואין בהם שום לחלוחית ואף שהט"ז יו"ד סי' פ"ד סקי"ז בנדון מולבין בקמח שעשו מהם לחמים חשיב זאת רק לספק שמא נימוחו בתוך התנור היינו כיון שהם בתוך הפת והפת ודאי אינו מתיבש באמצע וגם בזה מה דמספקא לי' להט"ז פשיטא לי' להב"ח בתשו' החדשות כ' דודאי מתמוח בשעת אפי' וגם בס' כנפי יונה סי' פ"ד כתב להדיא דע"י התנור נעשו כעפרא בעלמא והוא מתיר לכתחילה לייבשם בתנור לענין מולבים וגם בכו"פ כ"כ. וגם בס' עיקרי הד"ט סי' ט' אות ט"ז כ"כ לענין תולעים גדולים הנמצאים בשבלים שבכוסמין אף שהם בתוך הבקעים ולא נתייבשו בתוכו מותר דאמרינן נתייבשו ונעשו בעפר ע"כ לפענ"ד יש להתיר אם נתייבשו היטב עד שהתולעים שבתוכן נעשו כעפר יש להתיר לבשלם ואם עדיין לא נשרפו היטב יוכל עדיין להשליכם לתנור עוד הפעם עד שישרפו התולעים היטב ואין כאן מבטל אסור לכתחילה כמ"ש הלחה"פ ומשום טעם התולע ג"כ אין תשש דאנו נוהגים להקל גם בפרי קטנה כמ"ש הט"ז בסי' פ"ד סקט"ו וכמ"ש הפמ"ג. את כ"ז כתבתי בנחיצה רבה ידידו:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה