אור ברסלב

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

תשובה לח

תשובה לז

אדמהו אכנהו לפאר ולתהלה כבוד הרב המאוה"ג כו' כ"ש מו"ה שמעריל נ"י ראבד"ק זאבלטוב יע"א.

אחד"ש ושלום תורתו מכתבו היקר השגתי ואשר דרש מאתי בדבר אשה א' שמרדה בבעלה ועזבה אותו זה יותר מארבעה שנים והרחוקה נדוד לא נודע מקומה אי'. וגם כבר הרתה לזנונים בעת היותה בטשערנאוויץ ורצון כ"ת להתיר להבעל ע"י מאה רבנים לישא אשה אחרת ובאופן שיזכה לאשתו גט ע"י אחר ואח"כ יעשה שליח להולכה וגם להשליש ח"כ על הכתובה. וכ' כי כבר הסכימו עמו כמה גדולים ובקש מאתי אשר גם ידי תיכון עמו בכחא דהיתרא:

תשובה. הנה בשאלתו לא ביאר איך נודע שהרתה לזנונים בטשערנאוויץ אם היו עדות ברורה שזנתה ברצון ונאסרה לבעלה. הרי מבואר באה"ע סי' קט"ו ס"ד ברמ"א דיכול לגרש בע"כ בעוברת על דת ואין בזה משום חרגמ"ה. וכן בסי' קט"ו ס"ה כ' הרמ"א דר"ג החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה אם לא שעברה ע"ד מבואר דבכה"ג לא תיקן כלל ר"ג. וגם בסי' א' כ' הרמ"א כשנשתטית או שהוא מה"ד לגרשה וא"ר לקבל גט יש להקל להתיר לו לישא אחרת וכ' הב"ש שם דמדכלל שני הדינים יחד. משמע דבזה"ז א"צ מאה רבנים כמו היכא שמה"ד לגרשה דמבואר בסי' קט"ו דלא תיקן ר"ג וא"צ מאה רבנים. ואף שהביא אח"כ משם הב"ח דקבלה בידו שלא להתיר בלא ק"ר היינו בנשתטית. אבל לא בעוברת ע"ד. דהרי הב"ח כ' שם להשליש סך הכתובה ות"כ ובאופן אחר אין להתיר. וכן האריך בתשו' סי' צ"ג. ואפ"ה כ' בחבורו סי' ע"ח סק"ג דאם שני עדים מעידים שהשבאי לקח אותה לאשה כו' אז ודאי נבעלה ברצון מותר לו לישא אשה אחרת וא"צ לזכות לה גט ולא לייחד לה הכתובה הרי דא"צ היתר מק"ר. וא"צ לזכות לה גט כלל. והרמ"א הביא בסי' א' המנהג בקצת מקומות במומרת לזכות לה גט. אבל עכ"פ אם מזכה לה גט א"צ ק"ר ועיין בתשו' עה"ג סי' ל"ה הביא שהגאון בעל הט"ז ז"ל התיר בק' העלישויא באיש שנשתמדה אשתו ר"ל בלא זיכוי ובלא ק"ר. והצ"צ השיג עליו ומה"ג יישב דבריו דכיון דל"ה שם מנהג לא הצריך ק"ר ולא זיכוי. אך דהרמ"א סס"י ק"מ ס"ה כ' דאשה הנאסרת על בעלה מזכה לה גט ע"י אחר. והביא בשם מהרי"ק דיש מחמירין בזה. והב"ש שם כ' דדעת הרמ"א לחלק בין מומרת לנאסרה. והט"ז שם באמת הקשה על הרמ"א דמחמיר בזה. ועיין בתשו' שבות יעקב ח"א סי' ק"כ כ' באשה שזנתה דאף שהסכימו האחרונים שלא להתיר לישא אחרת בלא ק"ר מ"מ כיון שהוא הוצאה גדולה וטרחא יתירה לכן הדרך הנכון לגרש בע"כ או לזכות לה הגט ע"י אחר דודאי זכות הוא לה כמ"ש הג"א פ"ק דגיטין בשם א"ז וז"ל ואשה שנאסרה על בעלה ימסור הבעל גט ליד מי שירצה ויאמר בלשון זה זכה בגט זה לאשתי פ' והרי היא מגורשת בקבלתו של זה כי זכות הוא לה אף שמהרי"ק בתשו' סי' קמ"א חושש לדעת הרי"ף דלענין התרת האשה ל"מ זכי' עד שיגיע גט לידה וע"כ כ' הרמ"א ויש מחמירין אכן באמת הדבר תמי' על מהרי"ק שחושש לדעת יחיד דהרי רש"י ותוס' והרא"ש ושאר גדולי פוסקים חולקים על הרי"ף ופשטא דסוגיא כוותייהו וזה חומרא דאתי לידי קולא לעגן הבעל עיי"ש שהאריך רק דשם ל"ה אפשר לזכות כיון דהאשה היו בפנינו וצווחת שאינה רוצית לקבל גט ע"כ המציא דרך אחר עיי"ש ואם כי מ"ש בראש דבריו דהאחרונים הסכימו שלא להתיר בלא ק"ר. כבר הבאתי דהב"ח לא הביא רק לענין נשתטית ולא בעוברת ע"ד. והרי הוא הי' עיקר המחמיר. אבל עכ"פ מבואר בדבריו דמותר לזכות לה גט וא"צ ק"ר ולא לחוש לדעת המחמירין וגם בתשו' הישנות סי' קמ"א כ' הב"ח באשה שנשבית ולא נודע מקומה דיש לזכות לה גט וא"צ ק"ר. ובתשו' שב יעקב כ' ליישב דהרמ"א בס' א' דכלל נשתטית עם היכא שמה"ד לגרשה דצריך ק"ר היינו היכא שהיא לא פשעה כגון ברמ"ת או שהה י"ש ולא ילדה. אבל בפשעה כמו עוברת ע"ד. א"צ ק"ר ובתשו' ח"ס אה"ע סי' ג' הסביר הדברים משום דלישא ב' נשים דהתנה ר"ג להתיר ע"י ק"ר ע"כ לא היתיר אפי' במקום מצוה כ"א בק"ר משא"כ לגרש בע"כ לא ניתן רשות להתיר כלל ע"כ התירו במקום מצוה. מ"מ היכא דלא פשעה. טוב יותר להתיר ע"י ק"ר לישא אחרת מלגרש אותה בע"כ משא"כ בפשעה לא נטריח אותו לבקש ק"ר וטוב לגרש בע"כ ובמומרת אם א"א לגרשה נהגו לזכות לה גט דזכות הוא לה ולא יצטרך להטריח בקיר. ומהרי"ק ס"ל דבמקום מצוה כזו לא גזר ר"ג וא"צ לזה ק"ר ולמה לנו לעשות נגד דעת הרי"ף משום תקנת המרשעת הזאת. עיי"ש דמסיק דכאן דנתפשט המנהג כעת שלא להתיר בלא ק"ר. א"כ ודאי טוב יותר לזכות לה הגט ולא לחוש לדעת הרי"ף שהוא יחיד ולהטריח אותו לבקש ק"ר וגם בתשו' פ"מ סי' ד' כ' דגם בנשתטית אלו הי' אפשר לזכות לה גט הי' מותר בלא ק"ר רק דא"א כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר ואם כי הנוב"י קמא סי' צ"ב פקפק קצת דנאסרת ל"ד לפומרת שמא תחזור בה מ"מ נראה שלא החליט הדבר ובתשו' שו"מ ח"ג סי' צ"ז כ' שמצא בהג"א בשם הא"ז דבנאסרה יש לזכות לה ואלו ראה הנוב"י זאת ל"ה מהנדת בדבר ודבריו תמוהים מאד כי מי לא ראה דברי הא"ז הנ"ל כאשר כבר העתקתי דברי השבו"י וגם הת"ה הביאו ועל יסוד זה נשען הדיעה הראשונה של הרמ"א שם. והרי הב"ש והנוב"י כ' לחלק בין מומרת לנאסרת עפ"י הדיעה האחרונה ברמ"א ואינו ענין זל"ז. וגם השו"מ במ"ת סי' ק"כ כ' ג"כ לזכות גט ולא הזכיר מק"ר:

אמנם אם לא הי' שום בירור על זנות רק קול בעלמא ל"ס לזכות לה גט דאיזה זכות יש לה בזה ורק משום דהוא מורדות זה כמה שנים אם כי כבר הארכתי בתשו' (הוא לעיל סי' י"ד) והבאתי ממהר"ק וכמה פוסקים ראשונים ואחרונים שלא להתיר במורדות וגם בטוטו"ד מה"ת על יו"ד סי' קכ"ד כ' דאין דעתו נוחה להתיר במורדות אפי' ע"י ק"ר אך בנ"ד שכבר עבר כמה שנים ובכה"ג כ' בתשו' מהרשד"מ חאה"ע סי' ק"כ להתיר אחר ארבעה שנים – וגם כאן שיצא הקול שהרתה לזנונים בכה"ג ודאי יש להתירו ע"י ק"ר אבל לא לזכות לה גט כיון דאין לה זכות בזה ואי נחמיר לעשות גם זה אולי האמת הוא שזנתה והגט זכות הוא לה אבל ז"א דהא תקנתה קלקלתה דשמא תסמוך ע"ז להנשא בגט זה. ובאמת בכה"ג אינה מתגרשת עד שיגיע גט לידה וגם כפי אשר העיד הגאון רח"כ ז"ל בתשו' סי' ד' בשם הגאון המנוח המגיד מלבוב (שהי' אבי' של הפמ"ג ז"ל שבגליל לביב אין המנהג לזכות לה גט אפי' בנשתמדה א"כ בלא"ה יש לפקפק בגלילותינו על זיכוי הגט אם אנו נגררנו בתר בני אוסטרייך או לגליל לבוב וגם בס' מנהג כ' העה"ג דא"צ לזכות לה גט ע"כ טוב יותר לעשות ע"י שליח להולכה וכמו בנשתטית ואדרבה בכאן ל"ש החשש של המגי' במל"מ מטעם כ"מ דל"מ עביד:

אך אם בנ"ד הי' עכ"פ ע"א על הזנות והבעל מאמין לדבריו או כדומה להשאלה המבואר בברית אברהם סי' פ"ח אז בודאי יש לעשות כפי המבואר שם בסי' פ"ט וסי' צ' לזכות לה מקודם ואח"כ למסור הגט הזה ע"י שליח להולכה הכל כפי המבואר שם גם בענין הכתובה. ואחר אשר כת"ר לא ביאר שאלתו הוכרחתי לבאר כל אופנים בזה וה' יציליני משגיאות ידידו הדו"ש:

שוב מצאתי בתשו' פנים מאירות ח"ב סי' י"ב האריך דהב"ח לא הצריך ק"ר אלא בנשתטית דא"א לזכות לה גט אבל בעוברת ע"ד לא תיקן כלל ר"ג והא"ז דכ' בנאסרת לזכות לה גט היינו כיון דס"ל דזכות הוא לה ודאי יש לעשות כן לכתחילה להפקיע חר"ג אבל היכא דאין לה זכות בזה וא"א לזכות לה גט ודאי ר"ג לא תיקן ויכול לגרש בע"כ ואם תמאן לקבל ותעגן את בעלה יוכל לישא אחרת כי ר"ג לא תיקן בזה עיי"ש הרי כדברינו:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה