אור ברסלב

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

תשובה ו

תשובה ה

יצו ה' את הברכה לאהובי חתני הרב החריף המופלג בנש"ק משולש ביוחסין מו"ה יעקב שמשון שפירא נכד הרה"ג הצדיק משפיטיווקא זצ"ל.

מכתבך השגתי וע"ד שאלתך אודות הביהכנ"ס הגדולה במחניכם עיר שאטץ אשר היא קטנה מהכיל רוב העם המתפללים בתוכה. כי נתרבו יושבי העיר תה"ל וההכרח להרחיב הבנין וא"א בענין אחר כ"א להכניס גם העזרה עם הביהמ"ד קטן העומד שם לתוך בנין הביהכנ"ס ולבנות מאדש בחצר ביהכנ"ס עזרה אחרת גם לבנות ביהמ"ד אחר סמוך לביהכנ"ס הגדולה וכבר הכינו כל הכסף הצריך לבנין. וגם יש מקום אחר להתפלל במשך זמן הבנין. אם רשאים עפ"י הד"ת לשנות מביהמ"ד לביהכנ"ס כי אם לא יעשו עתה ויומשך הדבר מי יודע אם לעת כזאת תהי' הממשלה תחת ידכם ואולי יהי' אח"כ תח"י פריצי עמינו וירצו לבנות טעמפעל. ורצונכם לשמוע דעתי לדינא בזה:

תשובה הנה כבר ראו עיניך פסק הלכה בש"ע או"ח סי' קנ"ג כריב"ל דאסר לעשות מביהמ"ד ביהכנ"ס. ואשר הקשה ע"ז הרב מו"ה שמואל מו"צ דמחניכם דלפי"ז אמאי לא חשיב במשנה מכרו ביהכנ"ס לוקחין בדמיו ביהמ"ד זה ודאי קושיא הוא על ריב"ל וכן הקשה הפמ"ג בספרו ראש יוסף ר"פ בני העיר האומנם כ' הפוסקים דבשביל קושיא לא נשתנה הדין כי כל קו' יש לה תירוץ:

ונלפענ"ד לתרץ בדרך נכון דבלא"ה חקר הפמ"ג רס"י קנ"ג גם בס' ראש יוסף שם איך הדין במכרו ביהמ"ד אם לוקחין בדמיו תיבה דבטור וכן ברמב"ם לא זכרו הדרגות רק בביהכנ"ס ולא בביהמ"ד והניח בצ"ע ובאמר דבר תימה הוא דאח"כ מיד לענין גבו מעות הזכירו הרמב"ם והטור ביהכנ"ס או ביהמ"ד וכאן לענין הדרגות השמיטו ביהמ"ד והלא דבר הוא. והנראה בזה עפמ"ש הב"י סי' קנ"ג בשם תשו' הרא"ש כלל י"ג סי' י"ד דכיון שמוכרים ביהכנ"ס לקנות ספרים כ"ש שמוכרים אותה ללמוד תורה כי מה תועלת יש בקנית ספרים ותורות אם לא ללמוד בהם. ויתירה מעלת הלומד ממעלת ס"ת ותו כו' אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה עיי"ש:

ומעתה י"ל דבזה פליגי ריב"ל ור"י. ריב"ל ס"ל דלבנות ביהמ"ד הוי בכלל ללמוד תורה וזה עדיף אפי' מס"ת. ע"כ ס"ל דשרי לעשות מבי כנישתא בי רבנן ולא להיפוך. ור"י ס"ל דביהמ"ד לא הוי בכלל ללמוד תורה כיון דאפשר ללמוד בביתו. ובית שמגדלין בו תפלה עדיף לכך ס"ל דמותר לעשות מביהמ"ד ביהכנ"ס ולא מביהכנ"ס ביהמ"ד ואנן קיי"ל כריב"ל. וכיון דלריב"ל הוי בכלל ללמוד תורה. א"כ במכרו ביהמ"ד אסור לקנות בדמיו מטפחת דהא ביהמ"ד עדיף אפי' מס"ת. ולכך לא מנו הטור והרמב"ם הדרגות בביהמ"ד דבאמת אסור לקנות בדמיו תיבה ומטפחת. וגם דלא יתכן לומר לשון דיעבד מכרו ביהכנ"ס יקחו ביהמ"ד דמשמע לכתחילה לא. כמו שדייק ב"י מלשון דהא גם לכתחילה שרי לעשות מביהכנ"ס ביהמ"ד לריב"ל. ומיושב קו' הראש יוסף הנ"ל וז"ב ודו"ק:

ובזה אמרתי בדרך חידוד ליישב סוגיית הש"ס פ"ק דברכות א"ל רבא לרפרם ב"פ לימא לן מר מהני מילי מעליתא דאמרת משמי' דר"ח במילי דבי כנישתא. א"ל הכי אר"ח מ"ד אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה מכל ב"כ וב"מ. ותמהו כולם דהא הוא רצה לשמוע מילי מעלייתא מביהכנ"ס והוא שבח שערים המצויינים בהלכה. ועיין במהרש"א בח"א הקשה ג"כ דהא דקאמר גם מכל ב"מ והיינו שערים המצויינים בהלכה ותי' דשערים המצויינים בהלכה היינו מקום שקובע לו ת"ח לעצמו לגרסתו ביחוד שמשם יוצא הלכה פסוקה. משא"כ ביהמ"ד יש לומדים מקרא ויש משנה ואינו יוצא משם הלכה פסוקה עיי"ש. אבל עדיין אינו מיושב מה ענין זה למילי מעלייתא דביהכנ"ס ועוד צריך להבין מה דחקו לרבא לשמוע שבח ביהכנ"ס וכי לא הי' לו חידושים אחרים לשמוע. ואמרתי בזה דבש"ס מגילה כ"ו אר"פ משמי' דר' מבי כנישתא לבי רבנן מותר מבי רבנן לבי כנישתא אסור (והיינו כריב"ל) ור"פ משמי' דרבא מתני איפכא עיי"ש א"כ רבא ע"כ כר"י ס"ל דביהמ"ד לא הוי בכלל ללמוד תורה. דיכול ללמוד בביתו. [א"כ ממילא מוכח מהמשנה דלא תנו מכרו ביהכנ"ס יקחו ביהמ"ד דאסור לעשות מביהכנ"ס ביהמ"ד] וע"כ רבא לשיטתי רצה לשמוע מילי מעלייתא מבי כנישתא דקדושתו חמורה ומזה יהי' ראי' לדבריו ולזה הגיד לו רפרם מדברי ר"ח דשערים המצויינים בהלכה שלומד הת"ח בביתו עדיף מביהמ"ד. וממילא ביהמ"ד ל"ה בכלל ללמוד תורה. וזה סיוע גדולה לרבא ודו"ק. ואם כי הוא דרך חידוד אבל נכון הוא:

נחזור לענינינו דרוב הפוסקים פסקו כריב"ל דאסור לעשות מביהמ"ד ביהכנ"ס. ועיין בתשו' הג' רע"צ ז"ל סי' ע' דביהמ"ד שבזמנינו כ"ע מודו דחמור מביהכנ"ס דדוקא בזמניהם שהתפלה הי' דוקא בביהכנ"ס וביהמ"ד הי' רק ללמוד וכיון שדרשו קרא דוכל בית גדול שמגדלין בו תפלה ע"כ ס"ל דביהכנ"ס עדיף אבל בזמנינו שמתפללין ג"כ בביהמ"ד בקביעות ואדרבה בימי החורף מתפללים בו יותר מביהכנ"ס ואית בי' תורה ותפלה גם ר"י מודה דאסור לשנות מביהמ"ד לביהכנ"ס עיי"ש שהאריך בזה:

אך ע"י זט"ה במעמד א"ה מבואר בש"ס ובש"ע שם ס"ז דבכפרים יכולים למכור. ועיין בבדה"ב בשם תשו' הרא"ש דגם ביהמ"ד יכולים הקהל להשכיר, אף החמור מיהכנ"ס. אבל בכרכים א"י למכור. והמג"א שם סקל"ז הביא בשם המ"ב דהאידנא יכולים זט"ה למכור אפי' בכרכים וכ"כ הב"י בשם מרדכי ישן אך דמסיק ע"ז דדוקא בבנאוהו משלהם. ובתשו' פ"י ח"א סי' ז' כ' להתיר משני טעמים א' דכרך לא נקרא רק עיר גדולה שבגדולות והשני דבזה"ז שיש ראשים בכל קהלה ואם נתרבו הקהל הרשות בידם למחות לזרים מליכנס לביהכנ"ס גם מוכרים מקומות בביהכנ"ס וכ"א מקומי ידוע אין לך אדעתא דדהו אתו גדול מזה ואדרבה גם דעת אנשי העיר א"צ דהם כראשי גליות ואין ח"ו מאנשי העיר מכנים ראשו בעסקיהם גם בכרכים מהני:

הן אמת שהגאון מהרש"ק ז"ל בס' ק"ס וגם בס' סת"מ נלחם במלחמות תנופה נגד הרב מלבוב לאסור בביהכנ"ס מזאלישטשיק. היינו דוקא בביהכנ"ס אבל בביהמ"ד כ' בהדיא להתיר בספרו שנות חיים סי' שמ"ה בתשו' ליארמוטה דביהמ"ד ודאי אין לו דין כרך דדוקא ביהכנ"ס שהיא גדולה ומחזקת הרבים יש לחוש שמא בנאוהו ע"ד רבים או רבים נתנו נדבות לזה. משא"כ ביהמ"ד שדרך הוא להיות קטנה א"כ לא גרע מביהכנ"ס של טרסיים שהי' בירושלים דאמרינן בש"ס כיון דזוטא היא ואינהו עבדינהו ה"ל דין כפר אף דירושלים ודאי הוי כרך. כן ה"נ בבתי מדרשות שלנו. ובזה מיושב לשון הש"ס דזוטא היא ואינהו עבדינהו דמשמע דשני טעמים הם והי' די בטעם א' דאינהו עבדינהו וע"כ כאן דיש שני חששות בכרך א' משום דרבים נתנו נדבה. והב' משום דשמא הקדישים לכל העולם. וע"ז אמר כיון דזוטא הוא ודאי אינהו עבדינהו ולא אקדשיה. וסיים שם לסמוך ע"ד הא"ר סי' קנ"ג סקט"ו דבזמן הזה יש להקל גם בכרכים ול"ב תלו בדעת יחיד והוא פוסק אחרון מפורסם וכדאי לסמוך עליו בזה וכ"ז לענין למכור – אמנם אם רוצים זט"ה לשנות בלא מכירה יש עוד חשש לפמ"ש הר"ן בפ' ב"ה דהא דיכולין זט"ה למכור היינו משום דחלה קדושת ביהכנ"ס על המעות ומעות קלישא קדושתן ויכולין להוציאן לחולין אבל בלא מכירה א"א להפקיע קדושתו בכדי – אך במג"א שם סקכ"ח הביא בשם המ"ב דאם בנו אחרת חל הקדושה על החדשה ויכולין להוציא הישנה גם לדבר הרשות. וכ"כ המג"א סי' קנ"ב סק"ב דבזה יש היתר גם לכרכים כיון דכל העולם מרוצים לזה כיון שיש ביהכנ"ס אחרת עיי"ש:

העולה מכל מ"ש דבנידון שלנו שרוצים הקהל לבנות ביהמ"ד אחר סמוך לביהכנ"ס וכבר מוכן הכל. וגם יש ביהמ"ד אחר ללמוד בו במשך הזמן הבנין כפי המבואר בסי' קנ"ב בודאי אין בזה שום חשש והרשות ביד זט"ה להכניס הביהמ"ד בתוך הביהכנ"ס גם מחמת החשש שכתבת שמא ירצו אח"כ לבנות טעמפיל בודאי כל העולים ניחא להו וכמ"ש כעין זה בתשו' הר"מ לובלין לענין הביהכנ"ס דק' לוקאוו הובא במג"א סקל"ז:

שוב ראיתי בפחד יצחק אות הביא בשם תשו' דבר שמואל סי' שמ"ו להתיר להכניס הביהמ"ד שאצל ביהכנ"ס לביהכנ"ס בשעה"ד עיי"ש וכדאי הוא לסמוך עליו ובזה הנני חותנך אוהבך:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה