שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מפתחות
דבר להמעיין כי בכמה מקומות מהחיבור נחסרו כמה תיבות ונלקה בחסר ויתר וא"א לפורטם כי רבים המה.
או"ח
ד) בדין מי שהזכיר בתפלת שחרית דשבת נוסח תחלת מוסף ונזכר באמצע המבואר בס' דה"ח בשם המג"א דל"מ אם יחזור לישמח משה. ולא נמצא כן במג"א. מבאר דברי המג"א בסי' רס"ח התמוהים. העלה שיסיים התפלה לצאת ידי מוסף ולצאת ידי שחרית חוזר לראש התפלה:
ו) אם מותר להכניס בנין ביהמ"ד להרחיב בנין ביהכנ"ס ולבנות ביהמ"ד אחר אצל הביהכנ"ס. ישוב לקו' הפמ"ג בספרו ראש יוסף. מיישב סוגיית הש"ס דפ"ק דברכות. העלה דבנ"ד שכבר מוכן הכל לבנות ביהמ"ד אחר הרשות ביד הזט"ה להכניס הביהמ"ד בתוך הביהכנ"ס:
י) אודת הכשר חביתין מיין של כל השנה אם להגעילם לתת בהם יין של פסח כי בזמנינו כמעט רוב יינות של חמץ מערבין בו יי"ש. ואיך יהי' אופן ההגעלה. מפלפל בארוכה והעלה לנקר היטב ע"י נקב הברזא ולעיין ע"י נר אם הוא נקי ואח"כ ימלאם מים שיעמדו ב' או ג"י ולשפוך המים ולעבם ולהגעילם ויוכל ליתן בהם יין לפסח:
יא) בא' שמכר חמצו וכ' בשט"מ שהחמץ שנשכח ממנו הוא נותן במתנה ואח"כ נזכר מכמה מדות יי"ש שהי"ל בפקדון אצל ישראל אחר. מפלפל באריכות בענין מוכר דבר שא"מ והעלה להתיר:
יג) במומר ששלח לישראל ע"י נ"נ חביות אריק קו"פ ולא נתן שום ערבין והישראל מכרו קו"פ בכלל מכירת החמץ שלו ואחה"פ פדאו מהבאן. מפלפל באריכות בטוב טעם והעלה דאין שום חשש בזה. עוד שם פלפול בדברי מהרי"ט שכ' דא"י לומר לשליח צא והקדש עבורי משום דמילי לא ממסרן לשליח:
טו) לענין חמץ שנמצא בבאר. מפלפל בכוונת השי' רש"י המובא בב"י סי' תמ"ז. העלה דאם יש חשש שמא היה פירורין בין המים שנשאבו עבור ישראל בפסח ודאי יש לאסור. שם ישוב לקו' המק"ח על הפר"ח – עוד שם בענין אין מעבירין על המצות – שם בענין אומר מותר:
טז) באחד שנתן החלב בפסח בתוך הכלים שמחזיק בהם החלב כל השנה ויוכל להיות שבמשך השנה הי' בהם איזה בליעה מחמץ. העלה להתיר החלב לאחה"פ:
יז) באחד שמכר חמצו ושכח למכור חביות מאסקאלום. ובע"פ אחר חצות מכרם לישראל אחר שכבר מכר ג"כ חמצו. העלה דמותרים המאסקאלים לאחא"פ ויוכל המוכר לקבל המעות בעדם. – עוד שם בא' שמכר בשט"מ באנבאגיס בעד ב' ר"כ וייחד לו זויות ואח"כ מצא באנבאניס עוד בזויות אחרת שלא מכרם רק הבאנבאניס שמכר אינם שוים שני ר"כ. המלה כיון דאינו אלא ס' וכבר עבר הפסח יש להקל:
יח) באחד שמכר יי"ש לנכרי בע"פ קודם חצות ושלחו לחצרו של נכרי המושכר לישראל והעכו"ם עמד בצד חצרו ולא קבל שום כסף. מפלפל אם חצר דמיא לפועל דמהני גם בעכו"ם. קו' על הקצוה"ח שכ' דכהן הוי כפועל מש"ס גיטין נ"ג. ישוב לקו' זו. העלה להקל אחה"פ:
לא) אם מותר לצאת בבתי עינים במקום שאין עירוב ללכת למנין. העלה בארוכה דאם א"א לו לילך בלא הבריל במקום מצוה וצי"ג יש לסמוך להקל:
לו) באם שכח בר"ח יעו"י ונזכר באלהי נצור דחוזר לעבודה אם יכול להפסיק לקדיש ולקדושה. פלפול ברדב"ז דכ' בשכח להתפלל במ"ש דמתפלל בשחרית שתים ואינו מזכיר א"ח. העלה דאין להפסיק לקדיש ולקדושה:
סב) ע"ד החיטים שי"ב ס' נגד המצומחים אם יוכל להשהותם בפסח. העלה דאסור להשהותם. וחיטים השמורים שכבר הוברר מהם כל האפשר המנהג להשהותם:
מג) בחולה שיב"ס שצריך להאכילו בשר בשבת אם מותר למלוח הבשר. פלפול גדול אי שבת דחוי' או הותרה. מיישב קו' הפוסקים למה שוחטין שלא להאכילו נבילות הא תרווייהו דאו'. העלה דאסור למלוח הבשר:
סו) אם יש היתר להניח לעכו"ם להזיע במרחץ בליל ש"ק העלה להתיר באופן שיעשה כתב שותפות עם העכו"ם שיתן לו חלק שביעית ואז מותר בקבולת:
עה) ע"ד הקארינקעס שא"ל גרעינן שעושין מהם משקה אם יש להמשקה תורת יין כיון שי"ב טעם יין. העלה דיש להמשקה תורת יין. – עוד שם נדון האווזות שי"ל גבשושית ממעל לחרטומן. העלה להתיר:
עז) אם לעלות לדוכן בש"ק שחל בו יו"ט. פלפול גדול בגזירה דשמא יעבירנו. העלה דיש לעלות לדוכן:
עט) אם לא חתם על השט"מ והוא כת"י המוכר. כ' להתיר:
צב) בשריפה שהיתה בש"ק ר"ל ועברו וחיללו שבת להציל העלה שכל מי שחילל שבת בשאר דברים חוץ מכיבוי יתן תשעים צ"ל לצדקה:
צח) אודת מכירת החמץ המונח בבית עכו"ם שלא קבל עליו אחריות. העלה דהמנהג למכור בכסף ואג"ק ושטר גם הכו"ז מהמקום שמונח החמץ ומתנים עם הערל שיקנה בקנינים הנ"ל. עוד שם אם יוכל להכשיר חביות של הערינג. העלה דצריך ליתן מים ואפר עד שיסתלק כל הריח שבו ואח"כ יכול להגעיל להשתמש בו:
קה) בשוכרי הנהרות לצוד דגים אם יש היתר לעשות בשבת ע"י שט"מ. העלה להתיר ע"י שט"מ שהגוי יהי' שותף – עוד שם בתפילין שאין רגלי הכ' פשוטה כפלים כגגר. העלה להתיר בדיעבד:
יו"ד
א) בציקאריע עם חלב הנשפך תחת קדירה של בשר אם א"צ לשער רק כפי המדומע. מיישב סתירת דברי האו"ה. ישוב דברי הט"ז סי' ק"ג סק"ו העלה דא"צ לשער רק נגד החלב עוד שם בדין דבר שא"צ שיעור לבטלו רק שהעירוב מתירו פ' דמותר לערבו ואין בזה משום א"מ איסור לכתחלה:
ה) בדין נוטל לחי העליון בעוף והטילה הרבה בצים. מיישב דברי הדגמ"ר בסי' כ"ט התמוהים. מבאר דברי הרמ"א והש"ך בשם הרשב"א התמוהים. ישוב לקי' הטוטו"ד בסי' ע"ה. קי' על הרשב"א מש"ס חולין נ"ח. ישוב לקו' זו. העלה דמהני שהיית יב"ח או עיבור ולידה:
יא) בסרכא שלכס"ד מתוך הקמט וס' אם היא בתולדה. העלה דהמיקל בהפ"מ אין מזחיחין אותו:
יט) לענין הס"ג בסידור קידושין העלה דאין בזה איסור הס"ג:
כ) לענין ריבית באיש א' שמסחרו הי' בהלואה בריבית הרבה שנים וכעת רוצה לצאת יד"ש והציע ששה ספיקות בענין זה. קו' על הגאון מלאדע ז"ל בסי' מ"ו. ישוב לקו' זו. ישוב לקו' הקצוה"ח וגליון רש"א על הט"ז. ישוב לקו' הנה"מ בסי' ס'. פלפול בדברי הנקה"כ בסי' קס"ב. פלפול ארוך אם צריך תביעה או לא. העלה דאם נתאחר הפרעון מזמן המוגבל יוכל ג"כ לקבל הריוח פלפול בדברי התוס' שכ' דמטבע חשוב ולא בטיל. העלה דמחויב להחזיר הרבית:
כג) בא' ששלח חלב ע"י גוי בלי שום חותם בדרך המלך ששכיח עוברים ושבים. והעמידו החלב בקדירות ומכרו הכל מהו דין הכלים. מיישב דברי המג"א בסי' כ' לענין שולח תכלת ע"י גוי התמוהים. העלה להכשיר:
כד) בעופות החדשים שצוארם ערום בלא נוצות ואדום ויש להם ג' סמני טהרה ובמדינת אמעריקא אוכלים אותם אם יכולים לסמוך על מסורה שלהם. מיישב קו' הח"ס בחולין ס"ג. ישוב על דברי הרמב"ם פ"א ממא"ס שחשב זרזור בין המינים האסורים. ואח"כ כ' דבעינן שכן ונדמה. ישוב דברי רש"י בגמ' התמוהים מאד. העלה בראיות הרבה דמותרים בלי מסורה חדשה:
כה) ע"ד העיסה שמערבין בה תפוחי אדמה שמגררין ת"א על מורג חרוץ ונותנים בה מעט שמרים ומעט קמח אם מותר להפריש מאותה עיסה חלה מני' ובי'. מיישב דברי הח"ס ח"ו סי' ו"ח דכ' שאם עשה עיסה עם א' מהמינים הלחים שאין להפריש חלה מו"ב מהקו' שהק' השואל ע"ז מיישב דברי התוס' בכורות י"ב ד"ה כיון. העלה דבנ"ד דא"ב טעם דגן כלל א"צ להפריש חלה:
כו) בא' שקנה מערל גינה ובה אילנות רבים ונודע לו אשר רובם מרכיבים האילנות מבשא"מ. מיישב דברי התוס' ע"ז ס"ד התמוהים. ויישוב לקו' המל"מ שם. ישוב לדברי הח"ס דכ' דבח"ל מותר לקיים בלא מעשה ותמהו עליו דהא הקני' חשוב מעשה. העלה דבנ"ד יש להקל:
לב) אודת מכונת השטעראטפפיא בביה"ד שברבות הימים מתטשטשים האותיות וההכרח להתיכם שנית ועפ"י הרוב י"ב שמות שאינם נמחקים ולפעמים השמות לא נתטשטשו עדיין אם יש היתר להתיכם. פלפל נחמד לענין כתב מהופך אי הוי כתב ואם מותר למחקו. פלפול אם בענין שיתכוין לקדש השמות. פלפול לענין אם כיון בפי' שלא לקדש אם י"ב קדושה העלה להתיר מהרבה טעמים:
לה) בשו"ב שחתם עצמו וגם קבל עליו בפירוש שלא לשחוט ולבדוק בלי רשות הרב. וכעת מחמת אונס מוכרח הרב ליתן רשות. אם רשאי לשחוט על ס' היתר זה שנעשה באונס העלה דכיון שאינו אונס רק על השחיטה ולא על הבדיקה א"ר לבדוק ע"ס היתר זה שנעשה באונס:
מ בא' שמסחרו בבגדים ישינים שבל"ס נמצא באיזה בגד שעטנז ומוכר ליהודים אם אין בזה משום לפ"ע. פלפול אם באסד"ר שייך לפ"ע. העלה דאם א"י בבירור שי"ב שעטנז. וגם מזהיר להקונים ע"ז מותר למכור:
מז בא' שנדר אם יקום בנו מחליו יתן על מנורה לביהכנ"ס חמשים ר"כ. ואחרי שקם בנו מחליו נתן מחצה. ואח"כ נשרף ר"ל כל הונו אם יוכל להתיר נדרו ולבקש בחזרה הסך שביד הגבאי. פלפול בדברי הרמב"ן. במשפט התרת ח' בדברי הרשב"א דבא ליד גזבר א"י לשאול עליו. מיישב דברי התוס' כריתות י"ג ד"ה ארבע. ודברי רש"י שבועות כ"ד ד"ה והרי הקדש התמוהים – בדברי הט"ז סי' שכ"ג שהק' דאיך משכחת מלקות בש"ח שמא ישאל על נדרו. העלה דכיון שלא סילק את כל הנדר לא יצא יד"ח עדיין ויכול לשאול גם על מה שנתן:
מח) בס"ת שלא נתקדשה אזכרה א' אי בטל בשאר האזכרות. פלפול אי שייך בזה ביטול. פלפול גדול בדברי המל"מ פ"ז ממעילה. העלה דא"ב:
נא) לענין הס"ג בסידור קידושין. העלה דחלילה להש"ג:
נב) בא' שסידר קידושין בלא רשות הרב ישלח הרב שהקדושין בטלין אם יש ממש בדבריו. העלה דאין שום חשש בקידושין:
נג) בעיר א' סגרו דלתות בית הטבילה ואם יצטרכו הנשים ליסע לעיר אחרת יבא מזה כמה מכשולות. אם להתיר לטבול בנהר שבשה שאינו מכזב מימיו ועל איזה אופנים העלה להתיר ובאופן שלא תטבול במקום שיש חשש שיראנה ב"א ולהניח נסרים. ושיהי' המקום עמוק שיהי' המים זרת למעלה מהטיבור ואם אין המקום עמוק כ"כ תדקדק עכ"פ שיהי' באופן שלא תשחה ביותר –:
נד) ע"ד הגזירה מבלי לנפוח את הריאית בפה מחשש סכנה אם לנפוח ע"י בלאז=זאק. העלה להתיר לנפוח ע"י [מאשינדול] – עוד שם ע"ד הנקודות אדומות. העלה דאם לא נראה שום נקב בנקודה די לבדוק בפושרין וא"צ למרס. ואם רואין שם נקב ומשמש הרבה למעלה במקום הנקב – עוד שם ע"ד קבלת שו"ב שבמראה אדומה בטלאים א"צ לבדוק בצלעות יניח להם מנהגם. וע"ד הנקב בריאה אם אמר השו"ב שנעשה ע"י הכאתו ביד על הריאה יוכל לתלות בזה:
נה) במי שקנה ספרים מעזבון א' ונמצא כתוב על מקצתם ששייכים לביהמ"ד. פלפול עצום במשנה פ"ד דמע"ש מצא כלי וכ' עליו ק' קרבן וכו'. העלה דאין שום חשש בזה:
נו) באשה א' שאחר ביאתה מביה"ט נתנה תבשיל לבנה ואח"כ נתנה ידי' ע"פ ונפל מע"פ דבר המקפיד אם צריכה טבילה שנית. פלפול בדברי הרשב"א בחי' פ"ק דחולין. ובדברי הישוי"ע יו"ד סי' י"ח. העלה דהיכא דאפשר בקלות יש לטבול שנית בלא ברכה:
נז) בבתולה שתבעוה להנשא ואחר שעברו ימי ווסת לבשה חלוק נקי ובדקה עצמה ע"י קינוח והתחילה לספור ז"נ. אח"כ ביום ב' הגידו לה שצריכה לעשות הפסק טהרה רחצה א"ע ולבשה חלוק נקי אח"כ ביום א' משבוע שני בדקה ג"כ ע"י קינוח וטבלה אם לסמוך על הבדיקה שבדקה ביום ש"ק במקום הפסק טהרה. ישיב דברי המחבר בססי' קצ"ו התמוהים. העלה דאם הקינוח שעשתה בש"ק הי' בעומק כפי האפשרי עלתה לה הטבילה. אבל אם ל"ה רק קינוח מבחוץ אינן עולה לה בדיקה זו:
נח) שנית על ענין הנ"ל. ישוב קו' השואל על הכ"מ פ"ד ממו"מ ה"ז. ושוב קו' השואל על הח"ד בס' קפ"ו:
נט) בשו"ב שעבר על לאו דל"ת שהעיד על השוב השני שהסרכא היתה מלאה דם ועדים העידו של"ה בה דם. גם העלים אגרת שהי' בו זכות להשוב הב' ולא החזירו רק אחר שהטילו ח' ועבר על לא תגנוב. העלה דאין שום חשש על השו"ב:
סא) בבהמה שהוכתה בעץ בין צלעותי' ונפלה ועמדה מאלי' והולכת רק שניכר שנשבר בה צלע ואולי הוא כנגד הריאה אם לאסור החלב. פלפול אם הוכתה באבר א' מהני הילוך. העלה להקל. עוד שם בסרכא עגולה וחלילה ומליאה רוח ומראי' כשאר בשר הריאה. העלה להקל – עוד שם בבהמה שהי' ראשה נפוח ואח"ש מצאו שהלשון עם בית הבליעה נתקלקלו. העלה דאם יכולה לאכול אפי' הבשר רע ל"א דהוי כניקב. – עוד שם באם חוץ למטבחיים הוא ג"כ מקום מטונף עד יותר מכ"ב אמה אם לברך בריחוק מקום. העלה דאם א"א לנקותו וא"א לשחוט במק"א יברך אחר השחיטה, – עוד שם בריאה של עגל שהיתה כולה דבוקה לצלעות והסרכא לבינה כחלב נקפה וקלף אותה והריאה שלימה ויפה. העלה להכשיר באם הלכה בקלות מהריאה ומצלעות – עוד שם בשחיטת ב"א שהתחיל למתוח העור ונקרע עור העליון ולא יצא דם. כ' שטוב להחמיר:
סח) בא' שקנה מערל פרה זקינה מעוברת ועדיין חולבות והמוכר הגיד שכבר ילדה ואח"כ ילדה זכר. העלה להקל:
סט) אם הזובחים יכולים למחות ביד השו"ב לשחוט ולבדוק להם באמרם שהוא שונא להם ומטרף בחנם. העלה באריכות שא"י למחות:
עב) בקורשין שהוחזקו בתולעים ונתייבשו בתנור אם מותר לבשלם. העלה להתיר אם נתייבשו עד שהתולעים שבתוכן נעשו כעפר:
עג) קו' על הש"ע בסי' פ"ב שאין לאכול שום עוף אלא במסורת והלא הטהורים רובא נינהו ונימא כל דפריש מרובא פריש. ישוב לקו' זו:
עח) לענין רואה מ"ת. העלה דמה שמצאה דם על חלוקה לא מיקרי מ"ת. וגם בנמצא על עד שלו ל"ה רואה מ"ת אם הניחה מקודם תחת הכר. ובראותה פ"א מ"ת בל"ט א"צ לפרוש רק בל"ט ב' עוד שם בגינה עם זרעים העומדות תוך העיר המתיקן בציה"פ אי אמרינן זרעים מבטלין הדירה. העלה לאסור עוד שם אם הממונה על הפאסט הוא מומר אם יכול להניח בע"ש אנווייזונג על הפאסט. העלה להתיר.
עט) בשומן שנמלח והודח ואחר כמה ימים מלחו אותו עם בשר שנמלח להוציא דמו. העלה להתיר בהפ"מ:
פב) בס"ת שנדבק בשם רגל השמאלי של הא בואו שאחריה עד שנשתנה צורת האות וא"י אם נעשה מתחלת הכתיבה אם מותר לתקן ואיך יהי' אופן התיקון. העלה דמותר לתקן ויוכל לעשות המחיקה ע"י קטן:
פד) בקדירה של בשר שהי' בה חלב צונן ועירו לתוכו קאווא רותחת אם נאסרה הקדירה. העלה להתיר – עוד שם בקדירה שאב"י של בשר שבישלו בה פירות חמוצים ואח"כ המתיקו הפירות ואח"כ תחבו לתוכו כף של חלב. העלה דצריך ס' נגד הכף. מיישב תמיהת התוי"ט פ"ה דע"ז על הברטנורה. – עוד שם בהפלזיל שהודח מצ"א והניחו בכשא"מ עם שאר חתיכות ולא נראה שום ציר בכלי. העלה להתיר – עוד שם בקורקבן שנמצא כנגד השביל כמין גבשושות ובשר לבן. העלה להטריף:
צז) ע"ד התשו' שא"י בכבד שהי' ירוק ונשלק וחזר למראה כבד בחוץ ולא בפנים העלה דאסורה – עוד שם לענין עגלים תוך ח' ימים שנוהגים הקצבים לשחוט לצורך הקיבה דעתו לאסור – עוד שם קו' על הח"צ דכ' בתערובות משהו ליכא ב"י מדברי הטור סי' תמ"ב שכל דאם נסחט מהחיטין לתוך היין דצריכים לבערו. יישוב לקו' זו:
צט) בעת ששלטה המחלה הנוראה ר"ל לא הניחו עפ"י פקודת השרים לעשות להנפטר שום טהרה רק הטמינו אותו בארון עם הכר מתחת ראשו. אם יכולים לפתוח הקבר לטהרו ולהלבישו. קו' על הבאה"ג שציין על הדין דאסור לפתוח הקבר אחר סתימת הגולל משם ר"י והלא הוא ש"ס מפורש ב"ב קנ"ה. ישיב לקי' זו. העלה שחלילה לפתוח הקבר:
קא) בבתולה שנעשה לה טבעת מקאטשיק להחזיק רחמה אם תוכל לבדוק ולטבול. העלה להתיר:
קג) איש א' מכר פרה מבכרת לעכו"ם קטן וילדה זכר פלפול בדברי הרמב"ם דהמאכיל פסח לעכו"ם או למומר דהישראל עובר בל"ת. העלה דאם הי' כסף ומשיכה בכונה לקנות יש להטיל מום ע"י עכו"ם קטן:
קד) בעוף שנקרע עור הצואר כנגד הסימנים במפולש. העלה להטריף:
קה) בתינוק שנימול כדין ואח"כ חזר הבשר על העטרה וכאשר מקפלין העור נראה העטרה עד החוט הסובב ולא הרחיץ ואם יחתכו באיזמל יש חשש סכנה. העלה שלא לחתוך באיזמל – עוד שם אם רוצה ליתן שטר על ביתו אם נחשב סילוק. כ' דאינו נחשב סילוק – ומי שמסלק שני שלישים בירד מנכסיו יוכל להכריח להשני:
קו) בשמע שמועה מפי ערלות שמחויב לנהוג אבילות ר"ל ונהג איזה ימים אבילות ר"ל ואח"כ פסק איזה ימים בחשבו ששקר הוא ואח"כ נודע שאמת הי' אם עולין לו אותן הימים של"נ אבילות. העלה שעולין לו אותן הימים ג"כ:
אהע"ז
א) איך לכתוב בגט שם טאמפרט. העלה דיש לכתוב בת' כמו בשם הקודש:
ז) באשה ששמה מעריסה בריינא רבקה וכן נכתב בכתובתה ונקראת בפ"כ רבקה לבד איך לכתוב בגט. מבאר דברי הד"מ בסי' קכ"ט בטוב טעם – עוד שם לענין סידור הגט אם לצרף ב"ד. העלה דנכון לצרף ב' בשעת סידור וקבלת עדות ובהתרת נדרים ולא יותר:
ט) במי במי שנקרא לתורה בשם שואל נתן וחותם נתן לבד ובפ"כ נקרא רק נתי' בקמץ. והמסדר כ' בגט שואל נתן דמתקרי נשיא אם הגט כשר. העלה דבמקום שצריך לכתוב דמתקרי מחויב לכתוב בלי שום שינוי. ושם נתי' צריך לכתוב בתיו כיון שנגזר משם נתן ואפי' בדיעבד פסול. וגם בשינוי דאבי המגרש פסול:
יב) בענין מינקת חבירו אחרי שכבר עברו ה' חדשים אחר שגמלתו וכבר נשתדכה ואם לא יתירו לו לישא בתוך הזמן יתיר הקשר. העלה מכמה טעמים שאין כאן שום צד להתיר:
יד) במי ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה וסירבה מלעמוד לד"ת אם יוכל לגרש בע"כ או לישא אחרת. מפלפל באריכות בדברי הרי"מ. מיישב סתירת הרמ"א מסי' א' לסי' קט"ו. ישוב לקו' הדמ"ר בסי' קנ"ד. העלה דאין להתיר בזה:
כא) בא' שגירש את אשתו וטוען כי גיסו הטעה אותו באמרו שמחויב לגרשה ביען כי גירש אשתו הראשונה בע"כ ואח"כ תחזור ותנשא לו. מיישב קו' החו"י בהא דכופין אותו עד שיאמר ר"א דמה מהני אמירה זו כיון שהוא ע"י כפי'. העלה דאין בדברי הבעל שום ממשות:
כב) בענין הנ"ל. פלפול עצום בדברי הבעה"ט פ' מטות שכ' מהמסורה דכמו דכל היוצא למלחמת ב"ד גט כריתות כותב לאשתו כן נמי כל היוצא למלחמת משה. מיישב כל הקו' שהק' עליו. העלה באריכות דחלילה להוציא לעז על הגט הנ"ל והוא כשר לכל הדיעות:
כח) לענין נשתטות העלה להתיר באופן שביאר בשו"ת מ"ש ח"א סי' כ"ו וכ"ז. – עוד שם בא' שאשתו נפלה במרה שחורה ל"ע ואין רואין ממנה סימני שטות רק שא"א להתנהג עמה באישות. קו' על תשו' רח"כ סי' ד'. ישוב לקו' זו, ישוב לקו' הבית מאיר שהק' דמה תועלת יש בהשלשת הגט הלא אם ירצה יוכל לבטל השליחות. העלה בנ"ד כיון שעפ"י הדין תוכל להתגרש רק שאנו מחמירין ע"כ לא נוכל להתירו:
כט) לענין נשתטות. קו' על הרח"כ שכ' דגם באין ידו משגת להשליש הכתובה י"ל מטעם אומדנא וכו' והק' דהא אין פותחין בנולד. ישוב נכון לקו' זו. פלפול עצום בדברי מהר"י מהרי"ט שכ' דהא דאמרינן כ"מ דל"מ עביד השתא וכו' אי פריש בהדיא שעושהו שליח גם לזה מהני. העלה שילוה לעצמו מעות לפי שטה להשליש בכדי להתיר חר"ג ואח"כ ילוה לו השליש המעות בחזרה נגד וועקסיל:
לג) באשה א' שנתקדשה לאיש ואח"כ בא איש א' שם ע"א המעיד לו שזה שתי שנים שנתקדשה לו האשה הנ"ל בפניו, והא' אומרת שאינה זוכרת אם י"ל לקידושיו. פלפול גדול בסוגייא דהמקדש בע"א. פלפול בש"ס שבועות ל"ב הכל מודים בעד סוטה. בדברי הנוב"י שהק' בהא דהאיש מקדש בו ובשלוחו וכו' הא אשלד"ע. פלפול בתוס' ב"ב קל"ד. העלה דא"כ שום חשש קידושין:
לז) באשה שיש עלי' קלא דל"פ מכמה ענינים מכוערים וכמעט ברי לן שזנתה. אם להתיר לו לישא אשה על אשתו או לגרשה בע"כ. העלה באריכות להתיר בהסכמת ק' רבנים:
לח) באשה שמרדה בבעלה והרתה לזנונים אם להתיר לו לישא אשה על אשתו. העלה להתיר:
עו) לענין שם שנכתב בכתובת אשתו הראשונה וגם הה"צ קורא אותו כן. העלה דהוי שם הנשתקע ואין לכתבו בגט:
פט) ע"ד הקידושין שהזהירו הפוסקים לייחד שני עדים כשרים וה"ל להזהיר ג"כ שיראו החו"כ את העדים בעיניהם העלה דא"צ שיראו החו"כ בעיניהם את העדים:
צז) במום שנולד אחר השידוכין העלה דיכול לבטל השידוך:
קב) באיש שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ואומר שי"ל אוטם ברחם וא"י להכניס האבר ורוצה לגרשה בלא כתובה והאשה מכחשת. העלה דצריך ליתן לה כתובתה:
חו"מ
ג) בנתבע שסירב לילך לד"ת והלך התובע בערכאות וגבה מעותיו. וכעת תובע הנתבע לילך עמו לד"ת והתובע ממאן לאשר סירב מקודם. העלה דצריך לעמוד אתו לד"ת אך הנתבע לא יוכל לתבוע הוצאות שגרם לו:
לד) בשני שו"ב שהתפשרו בקגא"ס וקבלו עליהם באיסור שחיטה שיהי' בשותפות וא' יקבל קדימה ועתה שנעשה קולטות עפ"י פקודת המלך ועשו הקהל פרס קצוב לשניהם בשוה אם מחויב ליתן להשני הקדימה. פלפול בענין דד"מ. העלה דמחייב ליתן להשני הקדימה:
לט) ע"ד מקומות ביהכנ"ס אם הקונים י"ל קה"ג. הביא הרבה ראיות דא"ל קה"ג:
מא) לענין חזקת חליבה הרבה טענות. העלה דמחויב הנתבע לקב"ח אם לא פסקו קודם שמחויב להחזיר אחר כלות השכירות:
מג) בלוק שבין שני בתים שרוצה א' לפתוח חלון בכותלו. העלה דיכול חבירו למחות:
מד) בשכנים שי"ל כותל בשותפות ובית א' גבוה מחבירו ורצונו לעשות חלון בכותל השותפות והשני מוחה בו. מיישב קו' הנה"מ בסי' קנ"ד. העלה דיכול למחות:
מה) בלוק שבין שני שותפים שעשו כתבים בקגא"ס ובחיוב קנס ששניהם לא ישפכו שופכים שם אם יוכל א' לחזור בו. פלפול בדברי השעהמ"ש דכ' דהנתבע א"י לחזור בפשרה הנעשה מעצמו משום דפשרה דינה כמכר. בדברי מהרשד"ם סי' ש"ע לענין אם יכול לחייב עצמו אפי' בדבר שלילה. העלה דא"כ שום מקום לחזק הכתבים שעשו ביניהם:
מו) לענין הש"ג ברחיים שטוען שהוא השיג גבולו ושכר רחיים שלו. העלה דמחויבים להחזיר הרחיים למחזיק. ואין מחויבים להפסיד ההוספה מכיסם:
מט) במקום פנוי שבין הבתים שרוצה א' לפתוח חלון ופתח בתוך שלו שהניח ד"א פנוי בתוך שלו העלה דאינו רשאי לפתוח שום פתח או חלון:
נ) בשו"ב שהכריזו עליו איסור באמרם שמסר אותם והשו"ב הכחיש ולא רצו הקהל לעמוד אתו לד"ת והוכרח להתפשר עם הקהל וקודם שהתפשר מסר מודעה כדת ואח"כ תבע אותם עוד הפעם לד"ת וג"כ לא רצו ואף לא סילקו לו כפי הפשר והביאו שו"ב אחר אם השו"ב הוא בחזקתו ומה משפט השו"ב החדש. מפלפל בדברי הרשב"ץ במ"ש דא"ז נדרי אונסין. העלה מכמה טעמים דהפשר והכתבים בטלים והשו"ב הוא בחזקת כשרות:
ס) בכפר א' שהי' להם מנין ונתעורר מריבה ביניהם וא' ערך למשפט בערכאות והתפרדו זמ"ז ואח"כ התפשרו ועתה תובע ההוצאות וגם שכר דירה. העלה דאם התובע תבע בערכאות א"צ לשלם להנתבע רק ההוצאה הראשונה אבל מה שמוציא הנתבע אח"כ א"צ לשלם לו. ובנ"ד העלה דא"צ לשלם לו הוצאות ולא השכר דירה:
סב) ראובן שקנה משמעון חיטים ונתן לו אדראהן וגם שלוסצעטיל וכעת טוען ראובן שהגיד לו בפירוש כי החטים קנה מלוי ושם נשרפו החיטים. העלה שצריך ראובן לברר שהדליקה לא היתה בפשיעות לוי וגם של"ה באפשרי ללוי להציל. וגם צריך לברר שנשרפו ממש ולא שנגנבו מחמת השריפה וא"ל חייב לשלם לו:
ע) בביהמ"ד שקנו הרבה אנשים ובררו בהסכמת כולם איזה אנשים לרשום הטאבאלע על שמם. וכעת דוחקים את האנשים הנ"ל שיסלקו עצמם מהטאבאלע וירשמו הביהמ"ד ע"ש אנשים אחרים אם יכולים לכופם. העלה דאינם מחויבים לסלק א"ע. ובדבר התמנית הגבאים תלוי ברצון הקהל:
פ) בהוציא ש"ר על חבירו. העלה דבנ"ד אינו חייב נידוי כיון שתבע עלבון אביו. וגם דדיני ש"ר הוא רק היכא שפסלו מלבא בקהל:
פג) בשו"ב שקבלו עליהם באסור חמור לקיים כפי הפסק אודת השכירות ובאם שיעבור א' מהם שחיטתו אסורה אם יכולים לחזור. העלה דא"י לחזור:
פה) בשו"ב שחתמו עצמם באו"ש שלא יעלימו זמ"ז ואח"כ הודה בעצמו שהעלים לאשר הוא חושד את חבירו מעלים ממנו. וגם מעלים עין שלא לשמור העקציז. העלה שאין שום חשש על השו"ב:
פו) בשו"ב שי"ל חזקה וכבר התחיל לשחוט בהסכמת הרב ואנשי העיר וכעת הרב רוצה לדחותו. העלה דא"י הרב למחות בידו:
צג) ראובן שמכר לשמעון קורות של עצים עבות עם המאשין המוכן לחתוך על נסרים ועתה רוצה לחזור מהמקח בטענה שהמוכר א"ל שהעצים המה אורגינאל ועוד שאר ענינים ויען כי הוא טורח גדול לבדוק האמין לדבריו כי המנהג בין הסוחרים להאמין בענינים האלו. ועתה נודע לי כי רימה אותו. העלה דיכול לחזור בו:
צד) בביהכנ"ס שנטו יסודותי' ליפול והפקידה באה מהבעצורק שבאם לא יתקנו יסתרו הביהכנ"ס ואנשי העיר טוענים שאותן שי"ל מקומות בביהכנ"ס יתנו ההוצאה. פלפול אם בעלי המקומות י"ל קה"ג. מיישב קו' המל"מ פי"א משמיטה ויובל. העלה דמחויבים בעלי המקומות ליתן עיקר ההוצאה:
צה) במקומות ביהכנ"ס של נשים אם דינו כנתן לה מתנה דאינו מנכה מכתובתה. העלה דאין להאשה שום חלק בהם:
צו) ברב שנתקבל מהקהל באופן שיתפשר עם הרבנית ואח"כ לא קיים כפי הפשר בטענה כי אנשי הקהל כתבו לו שיקלקלו השכירות אם יכולים לבטל הקבלה. מיישב קו' התשו' לר' על תשו' הרשב"א שהביא הב"י סי' ר"ו שסותר למ"ש הב"י בסי' קצ"ה בשם תשו' הרשב"א. העלה דאין רשות לאנשי העיר לחזור בהם:
בש"ס ורמב"ם ואחרונים
ב) בכ"מ דטעון הכשר מים אי בעינן שיבא על כל האוכל או די במקצת. מיישב דברי התוס' חילין קי"ח ד"ה כשם. ישוב קו' הת"ח על תוס' חולין ב' ד"ה שמא יגע קו' על הכ"מ פרק ו' מאה"ט שכ' דאינו נטהר רק בעלותו מהמקוה מש"ס נדרים ע"ו ומברייתא דתו"כ פ' שמיני ומש"ס ברכות. ישוב לקו' זו:
ח) במי שי"ל כאב גדול ר"ל בבצים שלו ל"ע והרופאים יאמרו שמוכרחים לחתוך לו ביצה א' או שנים אם יוכל להכניס עצמו לסכנה לבל יהי' ח"ו כמאבד עצמו לדעת. ישוב לקו' הגאון מהרש"ק ז"ל בהא דמפקחין הגל בשבת. העלה דרשאי להכניס עצמו להתרפאות עוד בענין הנ"ל אם יתרפא מחליו אם יוכשר לבא בקהל. פלפול דרש"י ס"ל דעי"ח חשיב כבידי אדם. ישוב לקו' הב"ח. ישוב לקי' הק"נ על היש"ש. העלה דאם יחתכו לו רק ביצה א' יהי' מותר לבא בקהל, ואם ח"ו יחתכו שניהם אין צד היתר:
יג) פלפול בדברי מהרי"ט שכ' דא"י לומר לשליח צא והקדש עבורי משום דמילי לא מימסרן לשליח:
כז) קו' בש"ס ב"ק ע"ז לענין כה"ע לזרוק כזרוק דמי. ישוב לקו' זו. פלפול בש"ס סנהדרין מ"א והא י"ל לאוסרה על בועלה שני באנו:
ל) פלפול בדברי המהרי"ט שכ' דל"מ הקדש ע"י שליח מטעם דמילי לא מימסרן לשליח. פלפול בדברי מהרי"ט דכ' דהא דאמרינן כ"מ דל"מ עביד השתא וכו' אי פריש בהדיא שעושהו שליח גם לזה מהני. קו' על הרח"כ שכ' בטעמא דמשלישין הגט משום ס' שמא א"י לשמור גיטה. ישוב לקו' זו. פלפול בענין ברירה:
לו) פלפול נחמד בדברי הרמב"ם דכ' דאם אמרו המזימים עמנו הייתם וגם הלוה או ההורג הוי רק הכחשה – עוד שם במה שנהגו ללחוש על עין הרע שהוא נגד המבואר ברמב"ם פי"א מעכו"ם:
לט) פלפול בש"ס סנהדרין ע"א. ישוב דברי רש"י סנהדרין קי"ג ד"ה ואיבדת התמוהים:
מב) פלפול עצום אי חדש בזה"ז אפי' בא"י אינו אלא דרבנן. פלפול לענין עו"פ בכלל. פלפול לענין ערלה בא"י בזה"ז:
מד) מיישב כמה קו' על תשו' א"ש במ"ש דל"ש לפ"ע היכא דלדידי' ליכא איסור:
מה) פלפול לענין חדש בזה"ז – עוד שם מפרש דברי הש"ס סוף כריתות ורש"י שם התמוהים:
מז) פלפול גדול ועצום בדברי הרמב"ם בפ"י משמיטה ויובל:
עא) פלפול בש"ס מעילה בנפילה פרוטה של הקדש וכו' כיון שהוציאו הראשונה מעל. מיישב קו' המנ"ח. וקו' השואל בש"ס תמורה שהק' ונברור חד מנייהו – עוד שם במי שנזהר מבשר מיעוך ונתערב אי מיקרי דשיל"מ. הטלה דל"ש בזה דשיל"מ:
עד) פלפול בש"ס ריש ביצה. – עוד שם פלפול בדברי המהרי"ק באשה שזנתה וסברה שמותר לזנות דהוי מזידה – עוד שם קו' בחו"מ סי' ע"ט – עוד שם קי' בש"ס חולין מ"א:
פא) קו' בש"ס בכורות י"ח. ישוב לקו' זו:
פז) פלפול בדברי הגאון מהרש"ק שכ' לחדש דבראיתא תרי רובא גם ר"ת מודה דל"ח למיעוט. פלפול בש"ס פמ"ש בהא דשדי קשייתא בב"ד. פלפול בדברי המל"מ שכ' דכה"ג אסור באיילינית מטעם דמקטנותה יצאה לבגר:
פח) בדברי הרמב"ם דמוכר שא' פירות טבלים וכו' שורת הדין שא"נ. מיישב דברי הש"ס גיטין נ"ד. מיישב דברי המל"מ פ"ה מהל' שבועות ה"ה:
צ) קו' על הריטב"א דכ' דהא דפסקינן בווסתות כרשב"ג משים דווסתות דרבנן וס' לקולא, דהא לענין עקירת ווסת חומרא הוא. ישוב לקו' זו. מיישב קו' האחרונים אמאי חישינן לווסת בפ"א:
צא) פלפול אי אמרינן בגזל לפני יאוש ני"ל לאינש לימכר מצוה בממונו:
צה) בדברי הש"ס הש"ס חולין י"א וכ"ת משום איבוד נשמה דהאי ננולי':
ק) פלפול בדברי הר"ש מקנין דר"ש ל"א ד"ת כלב"א רק באין הכפלות שוות – עוד שם פלפול גדול בדברי המל"מ שהביא בשם הרד"ך דתקנה תיקנו אפי' במלתא דל"ש. קו' על הס' יהושיע דכ' דאף למ"ד וולדות קדשים בהוייתן הם קדושים מ"מ חל ק"ד במעי אמן. ישוב לקו' זו – לענין אם יש בשליחות דבר מצוה ועבירה אי אמרינן ג"כ אשלד"ע. שם בדברי הגרע"א שכ' דאם נעשה בפ"א שליח לישראל ולעכו"ם חל השליחות גם לעכו"ם.
קד) פלפול בסוגיא דכתבה לה זקוק לה:
קה) פלפול בדברי הר"ן נדרים ח' דמושבע ועומד מה"ס הוא מ"מ לענין בל יחל חלה השבועה מיישב בטוב טעם דברי הרמב"ם בנשבע שלא אוכל היום וחזר ואמר שבועה שלא אוכלינה א"ח אלא א' – עוד שם הערה בש"ס נדה ל"ט – הערה ברש"י חולין קכ"א: