אור ברסלב
שות מנחת שי חלק ב מנחת אברהם › סימן פג

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

מנחת אברהם · סימן פג

סימן פב

ס"ג כל שי"ל קשקשת. דג הנמצא כשחורשין הארץ אע"ג דאם נמצא במים הי' מותר לפי שי"ל קשקשים אפ"ה בנמצא ביבשה אסור. שפ"ד סק"ג:

ס"ד אפי' כולן מלוחות יחד. ואם נמלחו דגים טמאים עם בשר אסור הבשר ול"א בשאר אסורין ככ"פ ולא טרוד לפלוט. שפ"ד סי' צ"א סקי"ג. ודגים טהורים שנמלחו עם טמאים בהפ"מ מותרין ע"י קליפה. פמ"ג בסי' ק"ה – עיין בשפ"ד סק"ה דבס' אם נכבשו ביחד מעל"ע החתיכות שי"ב קשקשים עם החתיכות שא"ב קשקשים דיש להתיר משום ס"ס. והיכא דנכבשו זאח"ז כגון שכבש דג טמא במים מעל"ע ואח"כ כבש באותן מים דג טהור נאסר. מנ"י כלל כ' סקי"ג משם ירושלמי דתרומות פרק מ"ד הל' ז'. ואם יש סכנה בכבש דגים אם בשר מעל"ע. המנ"י הניח בצ"ע. ובס' בית יהודא פ' דאין סכנה בכבוש. ובמליחה בודאי אין סכנה. ואם מותר לבשלן אחר המליחה. בשפ"ד בסי' ע' סקט"ז מסתפק. ובס' ערוגת הבושם מתיר בפשיטות – ואם בישל בקדירה דגים. ונפל על הקדירה מבחוץ שומן חם מותרין הדגים משום דהוי רק בליעת כלי. ופליטת כלים אין סכנה בדגים עיין שפ"ד בסי' צ"ז סק"ג ובסי' ק"ח סקי"ח – ואם נפל דג לתבשיל בשר ונשפך וא"י אם הי' ס' נ"ל ג"כ להקל לפמ"ש הח"ס דבדגים בזה"ז דאין סכנה בהם עם בשר. ולא מיקרי זה רק אסד"ר ע"ש. נמצא דיש להקל בזה בנשפך כשאר ס' אסור דרבנן. ע' ש"ך סקכ"ט דכ' דדג טהור שיצא דרך רחם של טמא מותר משום דרובם במינם משריצים. ולכאורה ק' מסי' ע"ט בטהורה שכרוך אחר טמאה דאסור אע"ג דרובם נולדים כמותם. וצ"ל דסי' כרוך מקלקל סברות הרוב יותר ממה שמקלקל סברות הרוב הנמצאים ברחם לפי שבדג כל הגדול מחבירו בולע את חבירו. ס' יהושיע בפו"כ. וע' בל"י סקי"ז די"א דעכשיו אין אוכלים אף דג טהור שנמצא במעי דג טהור משום מיאוס:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה