אור ברסלב
שות מנחת שי חלק ב מנחת אברהם › סימן סא

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

מנחת אברהם · סימן סא

סימן ס

ס"ה שחט ומצא טריפה פטור. וגם ס"ט אינו נותן לכהן. ש"ך סק"ג. ואפי' הוא טרפה מחמת חומרא שהחמירו דעת הפר"ח וכו"פ סק"ו דג"כ אין נותן לכהן דהתירה לא חייבה רק מה שראוי לו לאכול ולא לכלבי. והפ"ת כ' בפשיטות דרבנן ל"מ מפקי זכותא דכהן. ולזה הסכים הפמ"ג במ"ז סק"ח. אולם בשפ"ד סק"ג כ' דמה שהוא רק חומרא דרבנן מחויב ליתן. אבל באסור גמור דרבנן פטור להרמב"ם דאיכא לאו דלא תסור על אסד"ר:

ס"ח והנותנים לבעלה ישראל. ואם גלתה דעתה שא"ר שיתנו לבעלה אינו יוצא יד"ח בנתינה לבעלה. פר"ח כו"פ סק"ט מש"ז סק"י:

סל"ג גר שנתגייר והי' לו פרה וכו' ס' פטור שהמע"ה. והוא ממשנה חולין קל"ד. ומק' הגמ' ורמינהו חורי הנמלים שבתוך הקמה וכו' שס' לקט לקט. אמר רבא הכא פרה בחזקת פטורה קיימא אבל קמה בחזקת חיובא קיימא. ומקשה הישוי"ע סק"ג דהרי התוס' קל"א ד"ה י"ב טו"ה לבעלים. חילקו בין דבר שי"ב טו"ה לבעלים דבזה אף אם תפס העני מוציאין ממנו. וא"כ מאי מק' מס' לקט על מתנות כהונה דהא בלקט א"ב טו"ה לבעלים. עיי"ש שכ' דהוא קו' גדולה. והנ"ל לתרץ דהא בלא"ה קשה מגמ' שם דף קל"א גבי ההיא ליואה דהוה חטיף מתנתא [ופירש"י כשהי' התינוקת מוליכין זרוע לחיים וקיבה לכהן הי' חוטפם מידיהם] אתו א"ל לרב אמר להו לא מסתיי' דלא שקלינן מיני' אלא מיחטף נמי חטיף. ופריך הגמ' ורב אי איקרו עם משקל נמי לשקול מינייהו אי לא איקרו עם רחמנא פטרינהו. ומתרץ מספקא לי' אי איקרי עם אי לא איקרו עם. ומשום ספיקא פטור דהמע"ה. וקשה גם כאן דהא חזינן הכא דבס' פטור. ובתורי הנמלים קאמר דס' חייב שספק לקט לקט. ונ"ל דבאמת נוכל לתרץ כמ"ש הישוי"ע משום דבלקט א"ב טו"ה לבעלים. והא דהוצרך רבא לתרץ משום פרה בחזקת פטורה קיימא קמה בחזקת חיובא קיימא. משום דרבא ס"ל טו"ה אינו ממון. וא"כ אין חילוק בין לקט למתנות כהונה. אבל לדידן דטו"ה ממון ממילא באמת ל"ק מלקט משום דבלקט יש טו"ה לבעלים. ומיושב קו' הישוי"ע, אך דק"ל על פירש"י דשם שפי' כשהי' התינוקות מוליכין וכו'. ומהו נ"מ אם חטוף מתינוקת אי מגדולים. וגם מאי מקשה הגמ' שם ורב מהו דעתיך אי איקרי וכו' אי לא איקרי עם רחמנא פטרינהו. דק"ל רק על לשון הגמ' דקאמר לא מסתיי'. ומהו נ"מ אם רחמנא פטרי' ואין זה סוגית הש"ס. והנלענ"ד בזה דהנה הש"ך בסי' שט"ו סק"ג כ' בספק בכור דמוציאין מיד הכהן אם תפס משום דהבעלים י"ל טו"ה בודאי ליתנם לכל כהן שירצו והכהן ס' ואין ס' מוציא מידי ודאי. וק' כאן היאך החטוף הלוי המתנות. הא אף אם הי' כהן א"י לחטוף בע"כ. ע"כ פירש"י כשהי' התינוקות מוליכין וכו' הי' חוטפן מידיהן. וקטן אין לו זכי' מעצמו רק בדעת אחרת מקנה. ואם היינו סוברים דטו"ה. אינו ממון לא הי' להגדול מה להקנות לי כי אינו ממון וע"כ הי' חוטפן מידיהם. וזה שא"ל רב לא מסתיי' דלא שקלינן מיני'. וע"כ משום דטו"ה ממון והוא י"ל טו"ה בודאי כסברת הש"ך הנ"ל וע"כ אין אנו יכולין להציא מידו. אלא מיחטף נמי חטיף וע"כ משום דטו"ה אינו ממון וע"כ יכול לחטוף מהתינוקות כנ"ל וזה תרתי דסתרי. ופריך שפיר הגמ' ורב מה דעתיך אי איקרי עם משקל נמי לשקול מינייהו. ואי לא איקרי עם רחמנא פטרינהו. ואפי' אי ס"ל טו"ה אינו ממון נמי פטור. דרחמנא פטרי'. ולכך יכול לחטוף. ותי' דרב ספוקי מספקא לי' ודו"ק:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה