אור ברסלב
שות מנחת שי חלק ב מנחת אברהם › סימן מח

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

מנחת אברהם · סימן מח

סימן מז

ס"א קיבה שניקבה טרפה, מעשה אירע שנמצא מסמר במעי היוצא מן הקיבה מצד אקשתא, והתירו חכמי פראג, מטעם דהרמ"א בסי' ס"ד כ' דא"צ להסיר רק הקרום ולא החלב שתחתיו א"כ חלב טהור הוא וסותם, ישוי"ע, ועיין בתשו' שער אפרים סי' ס"ב:

ס"ב כרס שניקב טרפה, ואף אם ניקבה במקום שהטחול דבוק וסותמו ל"מ לפי שהקרום הוא חלב טמא ואינו סותם. ט"ז סק"ב, ואף בניקב שם גם הקרום שעל הטחול ג"כ אינו סותם כיון שקודם שניקב הקרום טרפה איך תחזור לכשרותה, חכ"א. וכ"כ הגאון בית מאיר. ועיין בב"א בשער או"ה סי' כ"ו לענין עז א' שדקרוהו בין הצלעות סמוך לבטן ויצא הפרש ואח"כ חיתה י"ב חודש ונתעברה וילדה דמכשיר, וע' במק"מ דהשיג עליו וכ' דשגה בזה ע"ש באורך, והנני להעתיק פה תשובה א' מ"ש לי הגאון מאוה"ג בעהמ"ח שו"ת בית יצחק ז"ל בענין זה עוד בשנת תרנ"ז שלום וברכה להרב החריף ובקי מ' אברהם שור נ"י, בדבר שאלתו שמכרו בק' בהמה ונודע שלפני ששה חדשים היתה נפוחה ודקר אומן בין צלעותי' בסכין קטן ואיני ידוע אם נכנס לתוך החלל ולא יצא שים פרש ומכרו הבשר ושאל כ"ת אודת הכלים ויש בזה הפס"מ:

תשובה בקצרה הנה כבר ראה בספרי חיו"ד ח"א סי' ס"ב שכתבתי לאסור הבהמה דבודאי נכנס להחלל שזה עיקר הרפואה להוציא הרוח, אך ביצא הפרש שכתבתי שם דל"מ יב"ח כתבתי בספרי ח"ב בק"א סי' כ"ד צדדתי להקל ביב"ח מטעם דמשמע מרש"י דהא דכל הכרס הוא כרס הפנימי הוא רק מספק עיי"ש אבל קודם יב"ח אין סברא להכשיר, אך בנ"ד שכ' שיש ספק אם נכנס לחלק וכ' שהגאון מהרש"ל מכשיר יש לו על מי שיסמוך להתיר הכלים שאינם בני יומן, אמנם הכלים שאפשר בהגעלה יגעילו אפי' קדרות של ברזל ומרוב הטירדה אקצר והנני ידידו יצחק שמעלקיש האבד"ק הנ"ל והגליל, וע' בת' ב"ח ח"ב חיו"ד סי' ל"ג דאם אמרו רופאים מומחים דלא עשו במכוון נקב בהמסס יש לסמוך אסברת המתירין בסירוס בעופות ואוקי אומן על חזקתו, עיין בלב"ש בחד"ד סקס"ב וס"ג דאם נמצא בכרס מבחוץ מקום קשה במשמוש כמו אגוז, נסתפק אם דמי ליבלת, או דלמא דגם ע"י שהי' נקב עד חציו עלה קצת ונצרר הדם ונתקשה בעבר הב' אף שהוא שלם ויפה, וכ' דמסתבר דזה לפי ראות עיני המורה ברוב קשיותו ומהותו, ומדברי הש"ד סי' מ"ט סק"ב משמע דבשר קשה ל"ה ריעותא:

ס"ג בשר החופה את רוב הכרם, ובעוף ל"ש דין בשר החופה את רוב הכרס, ט"ז סי' מ"ט סק"ג, ומש"ה אם נחלק הבייליג לשנים כשר דכפי הנראה הוא במקום כרס החיצונה מ"ז שם סס"י, שם. קרע זה לכרס עד שנראית. הביאו בשם הב"ח להתיר אם העור שלם מבחוץ רק הבשר נקרע לב' מנגוחת השוורים דטעם כרס החיצונה משום דסוף הפנימי לנקוב, וע' בת' ד"ח ח"א סי' כ' האריך לבאר שם דעת הב"ח והעלה דלא התיר הב"ח אלא בלא הגיע הקרע עד הכה"פ אבל בהגיע עד הכה"פ ל"מ שם שום סתימה, וגם השיג שם על האומרים דלא התיר הב"ח אלא בידוע שבא מנגיחת השוורים וכ' דאין חילוק כלל ע"ש, וע' בטוטו"ד מ"ת סי' קע"ה לס' הב"ח דבעינן דוקא בידוע שנגחו אותה הבהמות, וכ' ג"כ דהב"ח לא מכשיר אלא בנקרע הבשר אבל בנקדר וניטל מודה דטרפה, וכ' שם דאין הל' כן דהב"ח יחידי בדבר, וע' בטוטו"ד מ"ת סי' מ"ה שחזר בו דהעיקר כדברי הב"ח ע"ש. – וע' בסי' פ"א שהבאתי דברי הטוטו"ד מ"ת סי' קפ"ג בפרה שנמצא קרע בבטנה נגד הב"מ והתופר הגיד שלא הגיע הקרע לחלל והכשיר.

ס"ח הופכין אותו אם נמצא עליו ק"ד, אבל סביבות הנקב כשרה אפי' סמוך לנקב מיד שפ"ד סקי"ז, וע"ל בש"ר סי' מ"ב סק"ג שכ' להיפוך ודבריו שם צ"ט, ואולי דעתו שם כמ"ש התב"ש כאן סקי"ג דדוקא בהפ"מ יש לפסוק כראבי' בעל דין זה ע"ש, ומיהו בססי' מ"א כ' בש"ד עצמו דנמצאת למאן דאוסר גרע מתחיבה ובתחיבה בעינן נגד המחט ממש וכ"ה בת' צ"צ סי' מ"ט, אם נמצא מסמר וראשו עב כגרעון של תמרה ופי' לחוץ דודאי דרך פנים בא, או במחט ויש ק"ד בפנים, וכעת נקיב לחוץ, ובצד פנים נתרפא ולא ניכר שום ריעותא, אי הוי ודאי טרפה או ס' דשמא אחר שניקב מקצת הפנימי נתרפא אותו המקצת קודם שניקב לחוץ, ונ"מ טובא אם נתערב באחרות קודם שנודע הס' דמתירין בהפ"מ, או במליחה שנמלח עם אחרים שהתיר השבו"י בס"ט בהפ"מ וצו"מ מטעם ס"ס וצ"ע, מש"ז סקי"ח, וע' בש"ד סי' מ"ט סק"ב כ' בפשיטות דל"ה רק ס"ט, כ' בלב"ש בחד"ד סכ"א באשה שקנתה אצל הטבח כרס וקצת דקין ואחר ב' או ג"ש חזרה להטבח ומחט בידה וא"ל זאת מצאתי בכרס הזה שהי' תחוב מקצתה בדופן הכרס ומקצתה בלט אל תוך הכרס, והגידה כי הי' מבחוץ מקום קשה במשמוש וחתכה המקום ההוא ומצאה המחט ולא הי' שום שמ"ר במקום ההוא והי' הפ"מ בדבר והורה דהבהמה כשרה והאשה אסורה לאכול ממנה והכרס והדקין אסורין לכ"א – אם קש תחוב אי הוי כקוץ ע' במק"מ סקכ"ה משם דע"ק שנסתפק בזה, – ט"ז סקי"ט עכו"ם שמצא מסמר אי מהימן לי' אסור, וע' בהשמטות לטוטו"ד סי' א' דאף דעכו"ם מהימן לי' א"נ, ועיין במנ"י כלל נ"ט ססק"ו שחמה על הט"ז דכ' דא"נ אלא במסל"ת, ובסי' קכ"ב כ' דנאמן אף בלי מסל"ת, ויש ליישב דכאן י"ל חזקת היתר וצ"ע ודו"ק:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה