שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור
מנחת אברהם · יו"ד ח"א סימן מ
ס"א בהג"ה וי"א דל"מ סתימות שומן הלב, כ' הכו"פ דהיינו מדרבנן. ובמ"ז סק"ב חולק עליו וכ' דלהי"א הוא מה"ת. ובעוף המקיל בשומן הלב לא הפסיד שם:
ס"ג וה"ה אם נמצא בטרפשא דליבא. ויש לעיין דבסי' מ"א בטרפשא דכבדא כ' רק ס"ט שפ"ד סק"ו. שם בהג"ה רק בסמפון הגדול היינו קודם שהכניס כלל ללב הא אם נכנסה ללב אעפ"י שעדיין תוך סמפון הגדול המקום צר ודחוק ושוב לא תפלוט אותה ע"י כיחה וניעה. תב"ש ומ"ז. ומה שהק' הט"ז מ"ש מכבד דטריפה בקופה לבר. לענ"ד י"ל עפ"ד הט"ז בסי' מ"א סק"ה דלהכי קאמר הטור בכבד דאם קופה לצד חלל הגוף טרפה שע"כ דרך הוושט נכנסה. דאלא מאי דדרך הקנה נכנסה היאך נקבה הבשר מהכבד אחר יציאתה מהסמפון. ואם לא הי' הכרח זה הי' שם לתלות בקנה דאל"כ היאך יכולה הקופה להיכנס דרך שם דהוא נקב קטן וטריפה מס' עיי"ש. וא"כ הכא בלב דהיא בסמפון דלבא דגואי ול"ה צריך לנקוב בודאי אנו תולין דדרך הקנה נכנס וצ"ע:
עצם הנמצא בלב. הביא במש"ז סק"ד בשם התב"ש להלכה דאם נמצא בחלל הלב אם הוא שחור או אדום כשר בכל הבהמות כיון דמינה הוא. ואם נמצא בעובי בשר הלב אם נראה דבריאתו כך הוא לחזק הלב יש להקל ג"כ. ואם העצם י"ל עוקצין נראה דמעלמא הוא וטריפה. ואם העצם הוא לבן אין להתיר רק בצבי. ומדברי התב"ש עצמו משמע לכאורה דגם בצבי אין להכשיר רק בשחור או אדום עיי"ש וצ"ע. בשבו"י ח"ג ס' מ"ד כ' להתיר בנמצא עצם בלב השור שהוא דבר מצוי בשורים יע"ש הביאו ג"כ ביד אפרים. בנמצא כיס מלא מים על הלב. כ' הפמ"ג בש"ד סק"א דאין להתיר אלא בהפ"מ וע"י בדיקה באברים הפנימיים. והגאון מהרש"ק בהגהותיו לפמ"ג כ' ע"ז וז"ל. ולפענ"ד אין להצריך בזה בדיקה דאין כוונת הב"ח במים בבטן מכח חשש שמא באו דרך הוושט [ר"ל דהפמ"ג למד דין זה מדברי הב"ח שהובא לקמן בדברינו סי' מ"ה] דלזה ל"ח כלל רק כוונתו מחשש דשמא מחמת המים ניקב או נתקלקל איזה אבר כדרך מים שמקלקלין אבל לא דחיישינן לנקיבת האברים לומר דמן הושט באו ולכך גם במים חלב בפנים אין לחוש בזה לקלקול שאר אברים ול"ב בדיקה כנלפענ"ד נכון עכ"ל:
מחט הנמצא תקוע בלב. ע' ביא"פ מ"ש בשם תשו' אור נעלם בלב חתוך מלמעלה למטה ונמצא מחט מונח בבשר הלב או שהי' חודה תחוב קצת והמחט מאירה ונקיה וגם אין רושם בבשר שהמחט אוכלות שם והתיר. והיא"פ כ' דק' להתיר בזה שהוא תחובה קצת עיי"ש. ועיין לקמן סי' מ"א גבי כבד וה"נ י"ל ס"ס כמו גבי כבד וכמ"ש באור נעלם שם בלא נמצא לב. עי' ביא"פ שם:
ס"ו ואם נמצא שם או בעובי הלב קורט דם אסור. עיין בשפ"ד בסי' מ"ו סקט"ז וכאן ביא"פ בשם חוט השני דק"ד המוזכר בכ"מ היינו ממשות או דם צרור בעובי אבל האדם הבשר לבד כשר: