שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן נד
כבוד ידידי הרב וכו':
ע"ד שנדפס כעת הירושלמי על קדשים ויצא קול רעש עוררים שהוא מזוייף ואין יסודתו בהררי קודש וחפצך לשמוע דעתי העני', הנה באמת מצינו בדברי רש"י (תמורה ט' ע"ב) בגי' הלישנא שהביא שזהו גי' מירושלמי וזהו בבלי משמע שהי' לפניו ירושלמי על קדשים היינו על תמורה. וכן שם (בדף ט' ע"ב) וכן הביאו לשון ב' דירושלמי בתוס' שם (בד"ה בעי ר' אבין) וכן שם ברש"י (דף י"א ע"ב) מלישנא אחרינא ירושלמי וכן שם (י"ט ע"א) וגם (בדף כ"א ע"ב ובדף כ"ג ע"ב) ועוד בכמה דוכתי בקדשים שהביא מירושלמי:
אמנם הירושלמי הלז שהדפיס האיש המדובר הנה קיי"ל שאין תפילין ספרים ומזוזות נקחים אלא מן המומחה היינו מוחזק בכשרות ואותו האיש מוחזק לרמאי יען שהגיד כי הוא ספרדיי ממדינת טורקי"א ושלא יוכל לדבר רק בלה"ק (כדי שיאמינו לו על מציאתו שם הירושלמי כת"י) ואח"כ נודע כי הוא אשכנזי (מדייטשלאנד) ומדבר היטב שפת אשכנז וכיהן שם כבר באשכנז בתור כהונת רב ומורה ולבסוף נודע עיקרו שהוא ממדינת ליטא וכו' והבטיח לכ"א שישלח להראות הכת"י ישן נושן הירושלמי על קדשים ולבסוף רימה והדפיס רק מההעתק שעשה כפי דבריו:
והנה שלח אלי עלים לדוגמא נדפסים מירושלמי חולין וביקש לשלוח הערותיי וראיתי שם מדי עברי שנמצא בד' הירושלמי כי נשים לא ישחטו וכנראה עשו זאת בכונה לזייף כדי שיהי' נראה אמיתי כיון שהביאו התוס' זאת דנשים לא ישחטו בשם הלכות ארץ ישראל ע"כ יאמינו עי"ז שנמצא הך דנשים לא ישחטו בירושלמי הלז כי ע"ז הי' כונת התוס' "הלכות ארץ ישראל" היינו ירושלמי אמנם באמת ז"א דעינינו רואות כ"מ שמביא התוס' דברי הירושלמי קורא אותו ירושלמי כמו אנן ולא הלכות א"י וכנראה כונתם בתוס' להל' א"י היינו מה שהביאו מאלדד הדני מעשרת השבטים ולא מהירושלמי וכמו שנזכר עם הך דלא ישחט רק בן ח"י שנה שמובא ג"כ בד"מ בשם הלכות א"י וכן במרדכי ובאגור בארוכה ובהרא"ש והובא בכנה"ג (סי' א') שלא ישחוט עד שימלאו לו י"ח שנה וכן לא תשחט אשה וכן מי שלא טבל לקירייו וכו' וכ"ז הוא מאלדד הדני, ולא מירושלמי ועיי' בשלחן גבוה על היו"ד שם. ואח"כ הביא שם בקונ' הנדפס בתור ירושלמי הנז' דגם בעל קרי לא ישחוט וכ' מימרת ר' חנינא דהוי עבר על תרעי דימוסין בקריצתא (על שערי המרחץ בשחרית) ואמר מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתנון (ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלו לתקנת עזרא לטבול) והנה זהו מימרת ר' חנינא בירושלמי ברכות (פ"ג הלכה ד') ששם סוגיא ארוכה בפלוגתות בזה וסיומא דסוגיא הוא א"ר ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה, מקילין בה לרחוץ במים שאובין מחמירין בה לטבול במים חיים עכ"ל הירושלמי ברכות וזהו שהירושלמי מחמיר בטבילת עזרא יותר מש"ס בבלי דילן כי בש"ס ברכות (דף כ"ב ע"א) איתא ג"כ הך מימרא דר' ינאי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה וכל המחמיר בה על עצמו מאריכין לו ימיו ושנותיו עכ"ל הגמ' ולא סיים כמו בירושלמי דהמקילין היינו לטבול בשאובים והמחמירין במים חיים דייקא משמע מזה בבבלי דהמקילין אינן טובלין כלל כמו הלכתא דבטל לטבילתא אמנם המחמירין טובלים כמ"ש הרמב"ם באגרת ותשו' שלו שאעפ"י שהוא פוסק דבטלה לטבילה זאת אעפי"כ מימיו לא ביטלה לטבילה זאת והיינו דמחמיר על עצמו (דייקא ולא מדינא לכל העולם והיינו כד' ר' ינאי), והגם כי רש"י כ' שם שמקילין בה במרחצאות או בנתינת ט' קבין. שמחמירין בה בארבעים סאה עכ"ל עכ"ז בגמ' אינו מפורש כן וגם לד' רש"י נמצא הירושלמי מחמיר יותר שצ"ל מים חיים להמחמירין וגם להמקילין בעינן עכ"פ ארבעים סאה שאובין כנראם והמו"ל אותו האיש העתיק הך מימרא דר' חנינא בחולין כדי להקל (לפני המעיין שאינו יודע במק"א) ולא ציין כלל לסוגיא דירושלמי בברכות ששם ד"ת עשירים במקום זה בפלפולא והך סיומא דמחמיר כנ"ל ועוד כתב בפירושו בחולין שם שזהו היה כת המנגדים לדברי חכמים והי' דרכם שטובלין לקריין במקואות (עפרא לפומי') וע"כ ביטלם ר' חנינא מלטבול:
ובזה דטבילת עזרא עיי' בס' דרך חיים ותורה אור (מהג' מהר"ח מהוראדנא ז"ל) בסופו תשו' (וחי' נר מצוה) שהעלה ג"כ מדינא להחמיר בטבילת עזרא וכ"כ עוד באחרונים ז"ל מדינא בזה ואכמ"ל:
אולם זה השבתי לו להנ"ל על אותו קונטרס טרם נודעתי מנכלותיו ותחבולותיו אמנם עתה כאשר נודע לי מידי"נ הה"ג מ' זלמן אוללמאן נ"י [ז"ל] מגראסווארדיין איך נתגלו תועבותיו ושקריו של הנז' ע"כ בודאי אין כדאי לעיין בהקונ' ומאז והלאה לא רציתי לקבלם מהפאסט ומצוה לפרסם כדי דלא ליגררו אבתרי':
ועתה הגיע לידי ס' שאלו שלום ירושלים מהה"ג מדוואהרט ברו"פ מ"ש השגות והוכחות נגד מה שרצה לייחסו לירושלמי על קדשים ובפרט בסופו בקונטרס זכרון לדור אחרון תסמר שער ראש הקורא איך נחפשו מבועיו של המו"ל הנ"ל וב"ה כי לא בא לתוך ביתינו הירושלמי המזוייף של הזייפן הלז וה' ישמרנו מכל שגיאות. ויצילנו מכל טעות. ויראנו בתורתו נפלאות. ובנר מצוה ואור תורה. יאר עלינו בהדרה. בימי חנוכה אלו לטובה ולברכה ונזכה לאורו של מלך המשיח ב"ב ונשוב לירושלים ברחמים רבים ושוכט"ס ידידושת"וט: