אור ברסלב

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן נג

סימן נב

ע"ד השאלה באשר קרוב לשדה המלחמה קברו יהודים אנשי חיל את היהודים הנהרגים (ל"ע) בפ"ע שם בשדה בין הנכרים הנהרגים אמנם בתוך בגדיהם שנהרגו וגם כולם בתוך קבר רחב א' (מאסען-גראב) ועתה ניתן רשות לפנותם ולהוליכם לקברי ישראל אם מותר ומצוה איכא. והנה נודע מהחכם צבי (סי' נ') דמי שנקבר בקרקעות עכו"ם יש להוציאו משם ולקברו בקברי ישראל והובא גם בבאה"ט של מהרי"ט (יו"ד סי' שס"ג) ועיי' פת"ש שם (ס"ק א') אמנם אלו הקברים הרי הרחיקום מקברי עכו"ם ונקברו ישראל בפ"ע כנז'. וגם החשש שיוציאום העכו"ם העצמות ויבואו לידי בזיון כנז' בפת"ש שם ועיי' בדברינו במנח"א (ח"ב סי' ל"ד) אין שייך בזה משום דהמדינה נותנים כבוד למקום שנקברו בני החיל בשדה המלחמה שמסרו נפשם בעד אומתם ומדינתם ולא יפנו המקום ההוא אדרבא יעשו לו גדר סביב לזכר עולם וכיון שהיהודים נקברו ג"כ שם בפ"ע בשדה קברות המלחמה י"ל שאין חשש זה שיפנום אך גם זה אינו ברור שיאמרו בזה במנוחתם שם אף בשרי ישכון לבטח ואם הוא מנוחה נכונה, כי מי יודע אם במשך כ"ה שנים שלאח"כ לא יפנו המקום ההוא כמו שהוא חוקם ונימוסם בכל קברותם. אך יש עוד חשש איסור לפנותם משום שהם מתי מצוה וקיי"ל מת מצוה קנה מקומו וכן פסקינן בש"ע יו"ד (סי' שס"ד סעי' ג') דאף אם נקבר שם שלא מדעת בעל השדה אסור לפנותו אך נודע מ"ש שם הט"ז (ס"ק ב') והש"ך (ס"ק י') בשם מהרש"ל לפי שאין הארץ שלנו ואין לנו רשות בכל מקום ואף אם נקבר אותו לשם יש לחוש שהעכו"ם יחזרו ויוציאו אותו כדי לפנות בגדיו מעליו או משום זלזול ע"כ מוליכין אותו לביה"ק מיוחד עכ"ל ולפי"ז הי' רשאין לפנותו לביה"ק ישראל המיוחד. אך לפימש"כ לעיל דשדה קברות בעלי מלחמה אין לחוש שיוציאוהו כנז' אולם אין זה ברור וכנז'. ומה שנקברו בבגדיהם ולא פשטום להלבישם תכריכים זהו ג"כ כדינא כמבואר שם (בסי' שס"ד סעי' ד') דאם מצאו ישראל הרוג יקברוהו כמו שמצאוהו בלא תכריכין ולא יחלצו בו אפי' מנעליו עכ"ל המחבר והגם שהרמ"א שם כ' שנהגו שמלבישים אותם סדין לבן למעלה מבגדיהם וזהו לא הלבישום מ"מ בשביל זה אין כדאי להתיר לחטט קבריהם להלבישם הסדין ובפרט לאחרי זמן רב ומי יודע מה נעשה כבר ועיי' בשו"ת חוות יאיר בתשו' הגאון מהר"ד אופנהיים ז"ל (דף רמ"ז) וכן בשו"ת כנסת יחזקאל (סי' מ"ד) ומובא בפת"ש שם (סי' שכ"ג ס"ק ז'). אמנם השאלה הזאת מצאתי בירושלמי עירובין (פ"א הלכה י') בשורש הלכה שתיקן יהושע שמת מצוה קנה מקומו אמרי' וז"ל ובמקום שהם נהרגין שם נקברים שלא תאמרו יעשו כהרוגי פולמסיות (פי' הקרבן עדה כהרוגי פולמסיות. שלא יעשו כמו שעושין לאנשי חיל גומא גדולה וזורקים כל המתים לתוכה אלא כל אחד קונה מקומו עכ"ל הק"ע) וכן הפנ"מ פי' חיילי פולמסיות חיילי האומות שאין מקפידין על כך זהו מתאחד ג"כ עם זה היינו שחיילי האומות קוברים מתי מלחמה במאסטן גראב כמו בימינו במלחמה בעוה"ר ואין עושים לכ"א בעצמו קבר בפ"ע (ואמרי' שם עוד בירושלמי) אית תניי תני אסור לפנותן ואית תניי תני מותר לפנותן מאן דמר מותר לפנותן במכונסין ומאן דמר אסור לפנותן במפוזרים (פי' הקה"ע במכונסים שמונחים הרבה יחד שמתוך שצריך לפנותן לעשות לכ"א כראוי מותר נמי לפנותן לכל מקום שירצה עכ"ל וכן פי' בפנ"מ במכונסין הרבה, במקום א' מותר לפנותן ולקברן במקום אחר שזהו כבודן) הרי מפורש בירושלמי להלכה דבמאסען גראב כזה שהיו עוד בימיהם בשעת המלחמה מותר לפנותם כדי לקברם כ"א בפ"ע וממילא עי"ז יוליכום לבית קברות ישראל והרי בזה דגם אם לא נקברו עם עכו"ם יחד מ"מ מסמך זה שלא נקברו בפ"ע במלחמה כל א' וא' מותר ג"כ לפנותם וממילא מצוה איכא. ומחי' חיים יתן לנו חיים ארוכים ונזכה לקימת ישני עפר בב"א:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה