שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן נב
כבוד ידידי הרב הגאון וכו':
ע"ד העיר גראסווארדיין שכותבים בגיטין רק ווארדיין בלבד והוא תמוה ופליאה נשגבה. והנה במה שכותבים רק ווארדיין בלבד והגם כי קצת מהיהודים שם בפרט מדור הישן רגילים לקרות שם העיר סתם ווארדיין מ"מ היהודים מהעיר רובם ככולם ואשר בשפת יהודית אשכנז ידברו יקראוהו כולם גראסווארדיין בלי ספק, ובפרט שם נאדי וואראד אשר הוא מלכות מקפדת לקרותו בשם ההוא ובערכאותיהם ועל הפאסט אם יכתבו בשם אחר (זולת זה) לא ימסרוהו ולא ישלחוהו כלל (כי גם פקודות המלכות מבני החיל הכותבים בלשון אשכנז מ"מ שמות העיירות באונגארן יכתבו רק בלשון המדינה בלבד והיינו נאדי וואראד) ויעיי' נא מ"ש בתשו' חתם סופר (חלק ו' סי' מ"א בד"ה הכלל השני) וז"ל אם אחר שנכתבו בה כמה גיטין גם הוזכר שמה בספרים ואפי' בתורה והסכימו רבים או עפ"י מלכות לשנות שמה לשם אחר בזה פשיטא שנעקר שם הראשון לגמרי ואם עדיין מיקרי פורתא בשם הראשון אז נעשה עכ"פ טפילה להשני שהוא עיקר דלא עדיף מנשתנה שם ע"י חולי וכדומה והן הנה דברי מהר"ם א"ש בתשו' סי' מ"ה וכו' שכ' דבתחלה כשהי' העיר ביד התוגרים הי' נקראת בודי"ן כל' אומה ההוא וגם ישראלים היו קורין לה כן ועתה שהיא ביד אשכנזים שם אובי"ן עיקר ושם בודי"ן נעקר וטפי מטפילה לא הוה ונ"ל דאפשר נמי דאיכא קצת קפידא למלכות בזה ואיכא משום שלום מלכות וזה הוי כהסכמה גמורה לעקור שם הראשון וכו' עכ"ל והרי כבר הורה זקן המדינה הגאון חת"ס זצ"ל בעובדא כמו עירו והוא דומה ועוד הוא נוטה יותר בזה וכנודע שבתחלה היו מתנהגים באונגארן הערכאות כמה שנים בלשון אשכנז וזה בערך חמשים שנה שמתנהג הכל בלשון הגרי ועוד מלכות אונגארן מקפדת שלא לכתוב שמות העיירות רק בלשונם כנ"ל ע"כ בודאי צריכים לכתוב נאדי וואראד ג"כ ועיי' בדברינו בשו"ת מנח"א (ח"א סי' ע"ב) עיי"ש לענין בודאפעסט הגם שיש שם להמליץ שגם עתה לפי חוקם לענין הקהלות של האמונות (קאנפעסיאנטן) הוא פעסט בפ"ע ואפען הוא בודאי בפ"ע כמ"ש שם משא"כ בשם עירו בגרוו"ד דהוי המלכות מקפדת לקרותו בשם הגרי כנז'. ואי משום שלא להוציא לעז על הראשונים לא שייך בכה"ג כשנשתנה השם מחוקי המדינה שהכל בלשון הגרי כנ"ל וכמ"ש בחת"ס כנ"ל ואין להקשות הא זה כמה שנים שהוא החוק הלז ולא שינו לכתוב בגיטין במחניכם ואם ישנו עתה עדיין איכא משום הוצאות לעז. ע"ז י"ל עפי"ד הגט פשוט להמר"ם בן חביב ז"ל על הל' גיטין (סי' קכ"ה ס"ק ל"א בד"ה ומה שנלע"ד מתמצית דבריו של בעל תה"ד וכו') דהיכא שיש חשש שילעיזו עלינו באמת אז בודאי לא נחוש ממה שאולי יוציאו לעז על הגיטין הראשונים עיי"ש והכא בודאי ילעיזו עלינו, והרי הוא מפורש ברש"י שבת (דף ל"ו ע"ב) ברש"י ד"ה לגיטי נשים שכ' רש"י ואני אומר נ"מ לענין גיטי נשים לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ועירה פסול וצריך לכתוב שמו שם של עכשיו עכ"ל רש"י ז"ל והרי מפורש דקורין לבבל בורסיף אף דרק קורין כן כנז' שם בגמ' ורש"י עכ"ז הוי שם של עכשיו ופסול אם לא הזכירו ולא חיישי להוצאת לעז על גיטין הראשונים שהזכירו רק שם בבל. והוא מוזר לכל שומע ורואה כשאין כותבים רק ווארדיין סתם ולא גראסווארדיין ולא בלשון המדינה נאדי וואראד (ואין נודע ההפרש אם הוא ווארדיין קטן או גדול) ובכה"ג א"צ לחוש ללעז על הראשונים ובפרט שאין כאן לעז על הראשונים כיון שנשתנה הענין בחוקות לשון המדינה וכנודע לכל. וכיון דאישתני אישתני ע"כ יכתבו מעתה גראסווארדיין ג"כ. וגם שנודע מדברי השלטי גבורים בשם תשו' ר"ת שתיקן לכתוב פ' דמתקרי פ' ולא חשש ללעז גיטין הראשונים וכמובא שם ג"כ בג"פ. ע"כ כשיכתבו בקהלתו ווארדיין דמיתקריא גראסווארדיין ודמתקריא נאדי וואראד ה"ז דומה למ"ש במכתב מאלי' למהר"א אלפאנדרי ז"ל (שער ג' שמות הערים סי' ט') לענין עיר קושטאנדינא שהי' נקראת כן מהמלך יון שייסדה ועתה היו יושבים ישמעאלים ונקראת אישטאמבול וכותבים קושטאנדינא דמתקריא אישטאמבול וע"ז פקפק שם דכיון שנקראת עתה בפי היהודים גם נכרים רק אישטאמבול ע"כ צריכין לכתוב אישטאמבול ולא לכתוב קושטאנדינא מקודם ולכלול אישטאמבול בכל שום וחניכא משום דהוי כהאי דרובא מרים ופורתא שרה דאמרי' בש"ס גיטין דאזלינן העיקר מקודם בתר הרוב שקורין מרים מ"מ העלה שם כיון דיש חשש לעז להגיטין הראשונים ע"כ יכתבו בראשונה שם הקודם קושטאנדינא ולכלול אישטאמבול בוכל שום וחניכא וכו' וא"כ לדידן דלא נהיגין לכתוב וכל שום וחניכא ע"כ צריכין לכתוב מקודם ווארדיין ולכתוב אח"כ דמתקריא גראוו"ד וגם נאדי וואראד כנ"ל וכיון שמוסיף על השם הראשון שנקרא ונכתב בג"פ מתחלה אין זה שינוי ולעז על הראשונים כיון שאין עוקר השם הקודם ומה שמוסיפים אח"כ הוא ע"י שנשתנה לפי חוקותיהם ולאומותיהם בזמנים הללו כנז'. וראיתי בשו"ת תשורת ש"י (מה"ק סי' תקל"ח) לענין שם דעש שנשתנה לכתוב בעי"ן א' והעלה דצריכין לשנות כיון שנשתנה הענין בפקודת הבי דואר לכתוב רק בע' א' בלשונם ולא בשנים. הגם דשם לכאורה מסתבר לענ"ד להקל ולומר דא"צ לשנות משום שינוי כל דהו שכותבים עתה בלשונם רק א בלבד בנקודה ומתחלה כתבו בשנים דאין זה שינוי ניכר כ"כ בכתב יהודית וגם משום דבל"א במקום שיצטרכו האות (e) משתמשים כ"פ במקום זה שכותבים, שני (ee) וא"כ אין חילוק כ"כ בפרט בענין המלכות מקפדת ל"ש בכה"ג כיון שאין כותב בלשון אחר כמובן עכ"ז העלה לכתוב מעתה דעעש דמתקריא דעש עיי"ש טעמו והיטב אשר דיבר שם החילוק למ"ש בתשו' הר"י לענין עיר סיני"ם וצוב"ה אף שנשתנה לניקופי"ל וחלא"ב כיון דהמה הספרדיים כותבים וכל שום וחניכא דאית לי' ע"כ סומכים על זה גם בשם החדש משא"כ אנחנו שיוצאים ביד רמ"א ואין כותבים בג"פ וכל שום וחניכא ממילא כשיש שם חדש להעיר בודאי צריכין לכתבו והוא נכון וברור ובפרט בנידון דידן שהוא שם שקורין ישראלי' גראסווארדיין ושם הערכאות נאדיוואראד והעיקר חסר מן הספר כריתות ג"פ שלא כתבו עד עתה בודאי צריכין לשנות כנז'. ואם אולי נמצא עוד מהזקנים במחניכם והסביבה שקורין ווארדיין בלבד הרי גם שם זה לא נעקר ממקומו בראשונה וגם הוי כהאי דפורתא שרה ורובא מרים דאמרי' בגמ' כנ"ל. ונעשה כמ"ש הרמ"א (אהע"ז סי' קכ"ח סוף סעי' ג') שיש לכתוב שם היהודים מקודם ואח"כ שם הנכרים וכנ"ל:
וכן יש להביא ראי' מטיב גיטין (בליקוטי שמות עיירות) שכ' בענין שם אוהנו"ב בק' הובנו"ב אם שהיהודים כולם קורין אותה רק הובנו"ב וכתבו אוהנו"ב בלבד והעלה דכשר כיון ששר העיר הכריח על ככה לכתוב אוהנו"ב עיי"ש וגם בנידון דידן מכריחי' הממשלה דהבי דואר וכנ"ל וכ"ש הוא שצריכין עכ"פ להזכיר שם שקורין הממשלה והמדינה ובפרט כשאין עוקרים השם הראשון. וגם יש ראי' מהשם לממבור"ג דמתקריא לבו"ב שכ' שם בט"ג דאף דשם שקורין היהודים עיקר מ"מ עיקר הקפידא הוא על הכתיבה בגט כמ"ש שם בט"ג הטעם דכיון שבכתב הכל כותבים לבו"ב כמו שנמצא בזמנם כתוב בספרים ע"כ צריכין בע"כ לכתוב גם לבוב וגם בזה אפי' שיש מקצת עוד שקורין ווארדיין בלבד מ"מ בכתב יהודית במכתב כותבים פה גראסווארדיין א"כ בע"כ צריכין לכתוב כן בגט:
אמנם במה שכתבנו לעיל דמה שכותבים ווארדיין ולא גראסווארדיין והרי יש חשש להחליפו בווארדיין קטן. לכאורה יש להביא ראי' דאין מעכב מדברי החתם סופר (אהע"ז ח"ב סי' י"ד) לענין נאדי מיהאל שכתבו בשני שיטות שכ' שאין השם נאדי שפירושו גדול מעכב גם כשכתב בשיטה אחרת: אמנם ז"א ראי' ופשוט דהיינו רק כשלא נכתב בשיטה א' אבל כשלא נכתב כלל נאדי (שהוא גדול) בודאי מעכב (וכמ"ש שם בחת"ס שזהו להבחין בין מיהאלי אחר קטן) והראי' שהביא לזה בחת"ס מעיר קאנסטאנטינאפעל שפי' נאפי"ל גדול וכותבים קושטאנדינא כבר כתבנו בצדק בעה"י בתשו' מנח"א (ח"א סי' ע"א) עי"ש ועיי' בדברי, החת"ס ז"ל בכבודו ובעצמו (בחלק ו' סי' מ"א כנ"ל) מה שהביא בזה מהמכתב מאלי' וכ"כ בשו"ת דברי חיים (ח"א חאפה"ז סי' ס"ז) כי בשם העיר בודאי מוכרחי' לכתוב הצירוף אם הוא נקרא "קטן" או גדול וכ' (לדוגמא) כמו סמוך לעירו אלס צאנז אם לא יכתבו "אלט" יהי' נראה "צאנז" כמו עירנו הגם דמינכר ע"י הנהרות מ"מ עיקר שמו הי' כן אלט שטאט או ניו שטאט וכן בצירוף קליי"ן או גרוי"ס בשם העיר צריך לכתוב בגט עם צירופו עכת"ד הדברי חיים:
אולם אם יכתבו עתה בגרו"ד שם נאדווארא"ד (בלא יו"ד אחר הדל"ת) כמ"ש בחת"ס לענין נאדמיהאל שם (בלא יו"ד אחר הדל"ת) הנה בזמנם לא נודע ולא נתפשט עודנה צחות ודקדוק לשון הגר ובפרט החת"ס ז"ל לא הי' בקי כלל בלשון הלז כנודע שהי' ממדינת אשכנז וגם בעירו פ"ב כמעט לא היו יודעים בימיו בדקדוק לשון הגר וכנודע. וכאשר תראה בחת"ס (חאהע"ז ח"ב סי' י"ט) לענין שם העיר נאדי סענטמיקלאש שכתב נאו"ד (באל"ף וגם ו') וה"ז בשינוי ממ"ש בתיבת נא"ד גבי נא"דמיהאל אם כי תיבה א' היא במשמעותה גדול) בלי שינוי. א"ו דלא הי' בקי בלשון המדינה זו כנודע. וכבר נודע מ"ש התה"ד בפסקיו שצריך לילך בגיטין במדינות אשכנז כפי צחות הלשון אשכנז וגם כתבו הפוסקים שידרשו לכתוב בג"פ כפי צחות הלשון מהאומה שוכני ומייסדי העיר ההוא וכ"כ בט"ג כנ"ל שכתבי היהודים עיקר בזה ונודע בכתב יהודית ג"כ כשכותבים נאד"י ווארא"ד כותבים ביו"ד וזולת זה הוא (נא"ד) תיבה קטיעא ע"כ בודאי צריכין עתה לכתוב נאד"י ביו"ד כנז'. ולענין אם יש לכותבו בשני תיבות או א'. הנה הוא היינו הך כעין מה שכתבנו שם במנח"א (ח"א סי' ל"א) וא"צ לכפול הדברים. ידידוש"ת באהבה:
והנה עתה שנכנסה העיר תח"י מלכות רומעניע"ן והמלכות מקפדת על שם הלשון רומאני"א שם שקראוהו י"ל בודאי שצריכין לכתוב גם של המלכות רומעניען. ומה שמוסיף כעת לא הוי משנה ומוציא לעז על הראשונים כנ"ל וכן בדברינו בחלק זה לעיל (בסי' ל"ג) עיי"ש: