אור ברסלב

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן מד

סימן מג

כבוד ידידי וכו':

אשר הוגד לך בשם הרב וכו' שלא לנסוע בימי ספירת העומר כי כן מקובל מאבותיו ז"ל הנה לא אאמין שיצא מפיו בסגנון זה, וישתקעו הדברים ולא יאמרו (ובודאי לא יצא מפי אבותיו ז"ל) כיון שהוא נגד דעת התורה שציותה לעלות לרגל בשלש רגלים בחג המצות ובחג השבועות, ופנית בבקר והלכת לאהליך, והרי כל ההליכה הוא בין פסח לעצרת הלוך ושוב לירושלים על עצרת וכתיב לא יחמוד איש את ארצך וכל ההליכות של שמחה ומזל ואין לומר דזהו רק אחרי מיתת תלמידי רע"ק וכמו שנראה מטוש"ע או"ח (סי' תצ"ג) אבל מקודם היינו בזמן הבית ל"ש זה. ז"א דהא בעצם הימים המה ימי הדינים כמ"ש רבינו ירוחם כי ע"כ עמר בא מן השעורים ושבלי לקט ותניא רבתי כתבו על מתני' (פ"ב דעדיות) משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש ור"י ב"ר יוסי אמר מן הפסח עד עצרת הרי הדבר נפתח עוד בתנאים הראשונים ז"ל כי אז ימי הדין ומשפט הגיהנם. ובפנימיות הכונה הוא כן בחי' דינים בימי הספירה מימות עולם ואדרבא מטעם זה שהוא ימי הדינים חלה מדה"ד ומתו בהם תלמידי רע"ק כמבואר בכהאריז"ל אבל אינו ענין שלא לנסוע בהם וכעין מ"ש מהר"ש שרעבי ז"ל בנהר שלום שלא להסתפר גם ביום מ"ח קודם ערב שבועות וכ' שסוד ענין השערות שלא לגלחם בימי העמר אינו ענין לכונת הספירה עיי"ש והיינו כמו שאין להסתפר גם ביום ל"ג בעומר לפי"ד האריז"ל אם כי לפי דבריו היום ההוא (ל"ג בעומר) יום שמחות ואור גדול והרי אין הענינים של ימי ספה"ע תלויים זב"ז עפ"י סוד הענינים וה"נ אינו ענין כלל שלא לנסוע בימי ספה"ע אם כי המה בחי' הדינים בכונת ספה"ע. ומפורש בפע"ח (מפ"ז מספה"ע) בהגהות צמח כי אין לנהוג אבילות בימי ספה"ע רק הכונה שלא לגלח השערות בכל ימי ספה"ע הרי שאינן ימי אבילות כלל לשארי דברים רק הכונה שלא לגלח השערות כנז' בסוד שער רישי' כעמר נקי עיי"ש. ומה זה ענין שלא לנסוע אז הלא אדרבא מפורש בכהאריז"ל בשעה"כ ופע"ח שהאר"י הלך על ל"ג בעמר למירון והי' שם עם ב"ב שלשה ימים ועשה תגלחת לבנו בשמחה וא"כ הנסיעה רצוא ושוב בע"כ הי' בימי ספה"ע, וכן עד עתה נוהגים שבאים מארצות המערב ומארץ תימן ממרחקים רבים וכן שלמים על ל"ג בעומר למירון והולכים כמעט כל ימי הספירה הלוך ושוב וזהו נשתלשל מכהאריז"ל שהנהיגו כן ובא למירון אז מהיותו דר עוד בארץ מצרים (עיי' בשעה"כ) והרי בהליכה ונסיעה יש לעשות בימי ספה"ע. ואין אחרי דברי רבינו האריז"ל כלום: ואל תשיבני ממה שכתבתי בזה ממה שעלו לרגל בין פסח לשבועות והלא שאני עליי' לרגל דמצותו בכך באלו הימים ושומר מצוה לא ידע דבר רע. משא"כ בנסיעות בימינו. ז"א דהא בני ישראל יוצאים ביד רמ"א שפסק באו"ח (בסי' רמ"ח סטי' ד') דגם כשהאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו הכל חשוב דבר מצוה ומותר להפליג בספינה ג' ימים קודם שבת אם כי מדינא דגמ' אין מפליגין רק לדבר מצוה ועיי"ש במג"א (ס"ק י"ט) דאפילו יש לו מזונות והולך לסחורה לרווחה חשוב ג"כ דבר מצוה. ובזה ניחא דלא תקשי ממה שהבאתי מנסיעת ל"ג בעומר למירון דהוי דבר מצוה דהא כל הליכה של בר ישראל ולא דיברה תורה מפושעי' ועבריינים) הוא בכל דרכיך דעהו וכמבואר בטוש"ע (סי' רל"א) וז"פ:

וגם תראה נא במקובלים הראשונים בקרניים ודן ידין (מאמר ה') ותראה מעלות אלו החדשים ניסן אייר סיון שהם לטובת ישראל. ועיי' בזוה"ק פ' אחרי (דף נ"ה ע"א) זימנין אית דרעוא אישתכח וזימנין דרעוין לא וכו' וכ' שם באור החמה דהיינו בחדשי אדר ניסן אייר סיון רעוא אישתכח ותמוז אב טבת ושבט דינא אשתכח מסטרא דגבורה וכו' וכו' עיי"ש הרי דאלו השלשה חדשים של ימי הספירה ניסן אייר סיון הם היותר מובחרים לחסד ורעוא אישתכח בהו. וכ"כ בשעה"כ (ענין ר"ה דרוש א' בד"ה גם בזה תבין מ"ש בפ' תצוה ובספרא דצניעותא) ועיין פע"ח (שער ר"ה פ"ד) כי החדשים ניסן אייר הם נייחין עיי"ש הרי מפורש כן דאלו הימים המה נייחא וחסד ורחמים וכן במגלה עמוקות ואתחנן (אופן ק"ז) כ' דהחמישים ימים בין פסח לעצרת הם מהימים שבהם עיקר הצלחת ישראל עיי"ש. וכן בשארי ספרים הק' ועיי' בני יששכר (מאמר חדש אייר) ותראה ותבין מעלות הימים האלו שהם בזמן הזה מה שהמה מסוגלים ומוצלחים וכי לא תהא תורה שלימה שלנו (כאשר ביארנו הן עפ"י נגלה והן עפ"י נסתר) כשיחה בטילה שלהם אשר יאמרו בשם המושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים וכנודע: ובפרט לנסוע לביתו היינו סיום הנסיעה אין קפידא גם ביום ב' שכ' בש"ע יו"ד (סי' קע"ט סעי' ב') שאין להתחיל בב' וד' מ"מ לסיים יש קפידא רק על יום ד' בלבד כמ"ש ברע"מ פ' עקב (דף רע"ג) וכמובא בדרכי תשובה שם (ס"ק י"ד). אמנם עיין ברע"מ פ' פנחס (דף רל"ד ע"א) שכ' לית סימנא טבא בשני וברביעי עי"ש וציין עליו (בסי' קע"ט) שם בביאור הגר"א. אולם ברע"מ (פ' עקב) שם נראה ברור דכ"ז לא שייך בעוסק בדברי מצוה כמ"ש דהך דאין מתחילין בב' ולא מסיימי בד' דלא הוי שלוחי מצוה דלא אתגיירו הע"ר לש"ש וכו' וכ"כ שם שלוחי מצוה אינן ניזוקין עיי"ש וכבר הבאתי לעיל בזה מה שנקרא בזה הכל לדבר מצוה. וה' יצילינו ויעזרנו ואל תצל מפי דבר אמת וגו' ונזכה לביאג"צ בב"א:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה