שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן לט
יש לחקור בשאלה כזה, חתיכה כשירה היינו כזית בשר שחיטה שנפלה לתוך רוטב נבילה ובלעה מהאיסור ואח"כ נפלה החתיכה ההוא לתוך רוטב כשירה והנה אמרי' בחולין (דף צ"ז ע"ב) בדידי' משערינן דאי במה דנפק מינה מנא ידעינן ופסקינן כן בש"ע (סי' צ"ח סעי' ד') דצריך ששים כנגד כל האיסור. אמנם נשפך הרוטב כשירה אח"כ ולא ידעינן בבירור אם ה' ששים כנגד החתיכה כולה אך זאת נוכל לשער בבירור לפי אומדן דעתנו שגם אם לא הי' ששים כנגד החתיכה כולה עכ"פ לא חסר משיעור ששים רק משהו באופן שעכ"פ נגד הנבלע מרוטב איסור בהחתיכה לנגד זה הי' בודאי ששים דהא גם אם הי' חסר מהשיעור ששים כנגד כל החתיכה לא הי' חסר רק מעט מזעיר כנז' ועכ"פ כיון שהחתיכה לא בלעה כנגד כולה לגמרי דהא להיכן הלך מקום בשר החתיכה עצמה אלא שחכמים לא רצו לחלק וכיון דא"א לחלק ולשער ע"כ אמרי' דצריכין ששים כנגד כולה אבל באמת ידעינן דגם בפחות קצת משיעור ששים כנגד כולה יש עכ"פ ששים כנגד מה שבלעה רוטב איסור, והנה בשאר איסורים לא אמרי' חתיכה נעשה נבילה כדפסקי' בסי' צ"ב (סעי' ד') וגם לכ"ע גם לד' המחמירים דס"ל חנ"נ בשאר איסורים מ"מ לא הוי רק דרבנן כמ"ש שם הש"ך (ס"ק י"ב) בשם האגור וא"כ צ"ל בספיקו לקולא כשאנן מסתפקין אם יש ששים כנגד כולו מטעם חנ"נ רק השאלה תסובב בזה כיון דלא ידעינן לשער כמה בלע והיינו כמה דנפיק מיני' ע"כ אחז"ל דכנגד כולה משערינן וגם לדעת רש"י דטעם כעיקר דרבנן מ"מ גזרו בזה שפיר גם כשנפל מבשא"מ כיון דהוא באמת חסרון ידיעתנו לידע כמה בלעה משא"כ בשאלה דידן דהוא ברור דעכ"פ משהו הלז לא יחסר בודאי מששים כנגד כל מה שבלעה דהא הבשר להיכן הלך ובודאי עומד במקומו ואת"ל שבלע כמו שבולע ספוג ז"א דהרי חזינן דלא נתפח ועכ"פ גם אם יש פחות מעט משיעור הבשר היינו החתיכה כולה יש בודאי ששים כנגד מה שבלעה איסור כנז'. אלא שחז"ל לא חילקו בדבריהם דא"כ נתת דבריך לשיעורין ותורת כל א' יהי' בידו כפי שישער בלבבו ואומדן דעתו ע"כ משום לא פלוג אמרו כן ועיי' בש"ך (סי' צ"ח ס"ק ט') א"כ כשיש ספק היינו כשנשפך והוי ספק שמא הי' באמת ששים גם כנגד כל החתיכה וא"כ הוי ספק דרבנן דאזלינן לקולא כדפסקינן בסי' צ"ח (סעי' ב') לענין נשפך עיי"ש וא"כ יש להתיר. או י"ל כיון דלא ידעינן ברוב פעמים כמה בלעה וכמה נפיק מינה א"כ הוי באמת ובעצם ספיקא דאורייתא (דאנן פסקינן כר"ת דטעם כעיקר דאו' וצריך ששים מה"ת במבשא"מ) וכיון דאנן מסקינן כהרשב"א דספיקא דאו' מה"ת לחומרא א"כ מה"ת הוא כן אך בנידון השאלה הלא נודע לנו בבירור עכ"פ דכנגד הנבלע בה בודאי יש ששים כנז' לפי בירור אומדן דעתנו וכבר יצאנו מידי דאו'. (וגם חנ"נ אפי' לדעת המחמירים בשאר איסורים מ"מ לא הוי רק דרבנן כנ"ל) אלא דחכמים תיקנו משום לא פלוג וא"כ כשיש ספק בנשפך הוי ספיקא דרבנן לקולא כנז':
ולכאורה יש לדון בזה מטעם ספק ספיקא ספק אם יש בה ששים כנגד כל החתיכה כולה ואת"ל שאין בה ששים כנגד כל החתיכה ספק אם יש עכ"פ כנגד מה שנבלע היינו לענין הדאורייתא גם אם לא ידעינן כמה בלעה כנז'. ולא הוי ס"ס משם א' דהא ס' א' מתיר יותר מחבירו דהא יש ספק שמא יש ששים גם נגד כל החתיכה וזהו מתיר יותר דאז יצאנו בזה גם מאיסור דחז"ל לשער נגד כל החתיכה, מ"מ גם אם נאמר כדעת האחרונים דלא בעינן ס"ס המתהפך דהא זהו אינו ס"ס המתהפך דאת"ל דאין ס' כנגד מה שבלעה שוב אין לומר ספק אם יש ס' כנגד כל החתיכה כולה דאז בודאי אין ס' נגד כל החתיכה כולה. מ"מ י"ל בזה ס"ס לחומרא ג"כ היינו ספק אם אין ששים גם כנגד מה שנבלע בה ואת"ל שיש ששים כנגד כל מה שנבלע מ"מ הוי ספק אולי אין ששים כנגד כל החתיכה כדברי חכז"ל. אמנם באמת לנידון דידן כפי שמשערין באומדן דעת ברור כנ"ל שעכ"פ כנגד כל מה שנבלע יש בודאי רק הספק אם הי' ששים קודם שנשפך גם כנגד כל החתיכה וזהו ספיקא דרבנן כנז':
אך אולי י"ל כיון דחכמים לא חילקו בתקנתם ואמרו לשער כנגד כל החתיכה ע"כ גם במקום שנראה ברור שיש ששים כנגד מה שבלע לא מצרפינן עוד זה לספק לומר ספיקא דרבנן ולקולא כי חכמים לא נתנו רשות לנו לדון בזה כ"א כפי השערתו כנ"ל אך היכן מצינו זה בדחז"ל שיחמירו גם בספיקו: ולענין שכתבנו שי"ל בזה ס"ס י"ל דתלוי בפלוגתת הט"ז והש"ך בנקה"כ (בסי' צ"ח ט"ז ס"ק ח' ונקה"כ שם) דדעת הט"ז דספק במקום חסרון ידיעה י"ל רק אם הוא ספק א' אם נתיר הדבר או לאוסרה אז י"ל דהיכא דהספק הוא לכל העולם לא הוי ספק חסרון ידיעה משא"כ כשיש ספק האיך נשער כגון בכחל עצמו או במה דנפיק מיני' וכו' עיי"ש וה"נ הוי הספק במה נשער אם במה דבלע או בכל החתיכה כולה. והנקה"כ חולק על הט"ז שם. אך באמת לנידון דידן אין דנין מטעם ס"ס רק כשמשערין בודאי דעכ"פ נגד מה שבלע יש ששים רק חלקי הסותר הם כנ"ל וצ"ע עוד: