אור ברסלב

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן לח

סימן לז

ע"ד שכתב בשו"ת אבני נזר (חאו"ח סי' מ"ב) להתיר לבנות בקבלנות. והנה במחכת"ה דבריו ז"ל תמוהים במה שבנה יסודו דבנין ביהכ"נ הוי מ"ט דרבנן ודוחה עשה ול"ת דרבנן (דשבת) דשבות שאין בו מעשה מפאת ישראל רק שאומר לגוי בערב שבת עיי"ש, ומלבד שיש לפקפק הרבה על דבריו שמה דגם אם נאמר ונחשב בזה כמו שליחות, הגם שהעכו"ם בונה מ"מ הוי כאלו ישראל בנאו (לשיטתו בזה משום דתכלית המצוה הוא שיהי' ביהכ"נ בנוי ע"כ מהני כמו שליחות אפי' ע"י נכרי) הרי מ"מ המצוה נעשית ע"י שליחו (ולא הוא בעצמו) היינו הנכרי עושה המצוה והוא הישראל עובר הל"ת ועשה דרבנן ובכה"ג לא שמענו שיאמרו עדל"ת בשום אופן. עוד עיקר בנינו נדחה מעיקרו במ"ש דבנין ביהכ"נ הוי מצוה דרבנן. והן אמת דכ"כ השל"ה ומובא במג"א (סי' תמ"ו ס"ק ב') דעשה דרבנן דוחה ל"ת דרבנן. אך הנה במג"א (סי' רע"ו ס"ק ח') משמע דבנין ביהכ"נ לאו מצוה כלל בעצמותה רק תשמישי מצוה כמו שהעיר שם בהג"ה, ומה שנסתייע (באבני נזר) מלשון רש"י בקהלת (ה' ט') עיי"ש לעומת זה נ"ל ראי' מירושלמי (סוף פיאה) דאינה מצוה גמורה בנין ביהכ"נ דאמרי' דר' חנינא ור' אושיעא הוון מטיילין באלין כנישתא דלוד אמר ר' חמא בר חנינא לר' אושיעא כמה ממון שקעו אבותי כאן א"ל כמה נפשות שקעו אבותיך כאן לא הוין בני נשא דילעון באורייתא עכ"ל הירושלמי וכן הוא בירושלמי שקלים (סוף פרק ה') מבואר יותר דא"ר אבין אלין תרעיי' דסדרא רבתא (אלו הפתחים של ביהמ"ד גדול) וכו' אתא ר' מנא לגבי' אמר חמי מה עבדית (הי' משבח עצמו ראה מה שעשיתי) א"ל וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות לא הוי בר נש דילעון באורייתא (טוב הוא ליתן לעניי תורה שעושין מצות בכל עת משיבנו בנינים והיכלות עכ"ל הקרבן עדה) ואף שהי' בנין ביהמ"ד שקדושתו יותר מביהכ"נ ועיי' בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ז"ל ד' פראג (סי' תרצ"ב) שלחולים עניים עדיף מליתן לביהכ"נ ונשען על דברי הירושלמי אלו וכן פסקינן בש"ע יו"ד (סי' רמ"ט סעי' ט"ז) הגם דכ' שם דמשאר צדקה (היינו מי שאינו ת"ח או חולה) מצות ביהכ"נ עדיף מ"מ לכ"ע אינו דוחה שבת גם באיסור שבות ובפרט הידור בנינו מה דאמרו ע"ז בירושלמי כנז' שהוא בכלל ויטוש ישראל עושהו ויבן היכלות ואיך יתכן לומר שידחה את שבות דבשבת זה אינו כדאי אפי' להעלות על הדעת, דאם נאמר כד' רש"י בקהלת שהביא שם ולומר דכלל בנין ביה"מ וביהכ"נ בס"ת נאה וכמו בס"ת נאה אם רוצה לפזר על ופי' הרבה מעות בודאי קלסין לי' א"כ גם ביהכ"נ שהוציאו ממון על רוב הדרה וגדלה למה התרעמו כ"כ ולא מצינו שהתרעמו על מי שהוציא הוצאות להידור מצוה כגון ס"ת או אתרוג מובחר (ואף שמחמיר ונותן יותר משליש בהידור מצוה) לא אחז"ל דהוו"ל ליתן המעות ללומדי תורה כמו שאמרו בבנין ביהכ"נ כנז'. א"ו פשוט דמשמע מהירושלמי דרק בבנין ביהכ"נ ברוב הוצאות שייך לפקפק ולהתרעם ולא בשאר מצות משום דבנין ביהכ"נ אינה מצוה (גם לא דרבנן) בעצמותה ולפי"ז ל"ש בהבנותו עדל"ת כלל. ואם הוא ענין מצוה אז הוי מצוה הבאה בעבירה כשיבנוהו בשבת ע"י נכרי וגם חו"ה. ובמהרי"ק (שורש קכ"ח) והובא בב"י יו"ד (סי' רמ"ט) הביא ד' הירושלמי בתוספת לשון וכפי שנמצא בירושלמי שקלים כנז'. לית תמן בר נש למילף אורייתא וקרא עליו וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות מכאן אומר הר"ש שטוב ליתן צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים מליתן לבנין בית הכנסת עכל"ה. וע"ש בזוה"ק בשלח (דף נ"ט ע"ב) הכי בי כנישתא איצטריך בכל תקינו שפירו למיהוי כגוונא עילאה למיהוי בית צלותא לאתקנא תקונין בצלותא וכו' עכל"ה והיינו בע"כ במקום שא"צ לחולים עניים או ללמוד לנערים ת"ח וגם י"ל דאין כונת הזוה"ק להוצאות מרובות ובנין היכלות רק שיהי' בית יפה ונכון ומתוקן שיוכלו להתפלל בו כמו שנראה מפשטות הלשון כנז'. וכמ"ש שיהיו בו חלונות כמ"ש וכיון פתיחן לי' וגם כדי שלא יסתרו א"ע ולאשויי פלוגתא בין הזוה"ק והירושלמי וגם דלא יסתרו א"ע דברי הזוה"ק בעצמו בבראשית (דף כ"ה ע"א) דאיתמר ואינון מסטרא דאלין דאיתמר בהון הבה נבנה לנו עיר וגו' ונעשה לנו שם ובנין בתי כנסיות ומדרשות ושויין בהון ס"ת ועטרה על רישי' ולא לשמא דה' אלא למיעבד להון שם הה"ד ונעשה לנו שם וסט"א מתגברין על ישראל וכו' עכל"ה ואם כי אאמו"ר בשו"ת צבי תפארת (סי' ח') בסוף התשו' הביא מזה ראי' לאסור המגדל על גג ביהכ"נ ונשען עה"כ שם ונבנה לנו עיר (היינו סיפא דקרא ומגדל וראשו בשמים) מ"מ תרתי איכא למישמע מיני' דאם כונת הזהר בלבד להמגדל שזהו אסור לעשות מה זה דאמרו ולא לשמא דה' משמע אם כונתו לש"ש מותר וה"ז מצוה, והלא מגדל ובנין. החדשים (כדרך העכו"ם ונוטה להם) אסור כמו שביאר אאמו"ר שם בתשו'. גם אם כונתם כפי דבריהם לש"ש. מ"מ ה"ז בכלל נעשה לנו שם ולא במגדל דוקא אלא כל בנין תוספות הידור והוצאות רבות כנ"ל ובפ' בשלח מיירי הזוהר רק מבנין פשוט יפה ומתוקן כנ"ל ולא סתרי אהדדי וא"ש ונכון ועיין בדברינו במנח"א (ח"א סי' נ"ז). עכ"פ לפי הנז' אין מצוה בבנין ביהכ"נ בהידור כ"כ כשיש להם מקום להתפלל בלא"ה. וז"פ וברור:

ומ"ש באבני נזר עולה בזכרוני שראיתי בחת"ס שבזמה"ז שנתפרסם אצל הגויים שאין איסור אצלנו בשבת ע"י הגוי ממה שמחממין בית החורף אצל ישראל בשבת אזיל טעם זה עכ"ל. הנה (במחכת"ה) זכרונו לא עלה יפה בזה כי אדרבא בחתם סופר (חלק ו' סי' מ"ג) כ' בלהבות אש קודש בזה"ל היש חילול השם גדול מזה אוי לאותו בושה ולאותו כלימה הגוי ישבות ביומו ויעבוד ביום ש"ק שלנו לא תהי' תורה שלימה שלנו וכו' והנה כל ענין בנין ביהכ"נ איננו אלא כדי לקבץ ולקדש הש"י בעשרה היוצא מפסוק ונקדשתי בתוך בנ"י והנה רישא דקרא ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בנ"י ואיך בבית שנתחלל שם קדשו בבנינו איך יתקדש שמו שמה בתוך בנ"י עכ"ל החת"ס. ומה נכונים ומתוקנים דבריו ז"ל בזה:

ומ"ש באבני נזר בסוף דבריו. בפרט שכ' מעל' שהם בבית תפלות שלהם עושים ביום אידם ולכן התיר אם המנהג אצלם לבנות בקבלנות אל ימחה בידם עכ"ל. הנה כזה כ' בשם תשו' חת"ס דאם נתברר אצלם שהעכו"ם לא ישבותו ביום אידם ויעשו מלאכתם הנז' וליכא משום חו"ה שאז הי' אפשר לסמוך על מ"ש מג"א דברבים ליכא חשדא עכ"ל ועכ"ז סיים בחת"ס שם בתשו' לאסור גם אם הי' השאלה והמעשה כנז' מכ"ש בנידון דידן שכ' להשואל שהם בבית תפלותם עושים בימי אידם מי יוכל לדעת מה הם עושים בבית תפלתם פנימה א"ו כונתו כשהם בונים בית תפלתם ביום א' שהוא יום אידם וזה אינו שייך במדינתנו כיון שהוא חוק המלכות והמדינות לשבות. כ"א וא' בכל יום א' שהוא יום אידם ובפרט בבנין פרהסיא לא יעשו עפ"י חוקם ואם יעבודו ביהכ"נ ביום ש"ק נמצא אין לך חו"ה גדול מזה ואסור. וה' יעזרנו בבנין בית תפלה יקרא לכל העמים ב"ב:

שוב ראיתי באבני נזר (בדבריו בסי' תקכ"ב) סיים שם שאין דעתו נוחה בהיתר קבלנות גם בעיר שבונין כלה בקבלנות עיי"ש. והנאני כי באמת לא ניחא להו למאריי' הגה"צ מסאכאטשוב ז"ל לימור משמי' מכשול גדול כזה ח"ו אשר באמת כל גופאי מרתת מתורתו וצדקתו דילי'. ע"כ אסיים בכי טוב אשר הודה אח"כ בכבודו ובעצמו שם באבני נזר כנז'. והש"י יעזרנו לעמוד בגדר נגד הפורץ. ונזכה למלכות בית פרץ כן ירבה וכן יפרוץ בב"א:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה