אור ברסלב

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן לג

סימן לב

כבוד הה"ג וכו':

ע"ד כתיבת הגיטין בעיר אונגוואר שנתיישבה מחיל הרעפובליק של ממשלת הטשטכ'-סלאוואק' וקראו שמה בערכאותיהם ובפאסט ועל מסילת הברזל בשם אוזשהארא"ד לבד (וגם כשכותבי' לפעמים הערכאות בלשון אשכנז או הונגארי מ"מ כותבים שם העיר רק אוזשהארא"ד] והנה יעיין נא בדברינו בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' ע"ב) וגם כתבתי בזה בארוכה לק' גרוו"ד שצריכין לכתוב בהגיטין גראסווארדיין דמתקריא נאדי וואראד (היינו בעת מלכות אונגארן וכעת שנתיישבה מחיל מלכות רומעניען אם הסבו שמה לשם אחר צריכין להתיישב ואכמ"ל) [עיי' לקמן (סי' נ"ב) בזה] שעפי"ד החתם סופר (חלק ו' סי' מ"א) דהוי מלכות מקפדת צריכין לכתוב בודאי גם שם העיר לפי לשון המדינה המושלת ומקפדת על ככה ול"ש בזה מוציא לעז על הגיטין הראשונים כמו שביארתי שם בארוכה וטורח לכפול הדברים עכ"פ כאשר יראה העתקתה, ונחזי' אנן לענין עירו בזה הגם שלא נהגו עד עתה בשם זה כלל בכל הגיטין וכבר נהגו ברוב המקומות שלא לשנות בגיטין ומקור המנהג הלז הוא כפי הנראה ממ"ש מרן בתשו' ב"י לאהע"ז (דיני גיטין וקידושין סי' א') בעיירות סיני' וצובה שנשתנה שמם בפי העולם אעפ"כ לא שינו לכתוב ממה שהיו רגילים לכתוב מעולם עיי"ש ועפי"ז כנראה נהגו במדינת אשכנז וכן במדינותנו לכתוב בשם מבטא הראשונים של העיירות אם כי הוא מוזר לנו עתה המבטא הזאת מ"מ שפיר תירץ לזה וביאר במתק דבריו הברורים בחת"ס שם משא"כ בעיר שנשתנה שמה לגמרי ע"י המלכות וזהו תחת חלוקת הכלל השני שחשב החת"ס שם וכן הוא בקהלתו בשם הנ"ל וי"ל שפיר דהב"י בתשו' לא ס"ל שלא לשנות בגיטין כנז' רק כשנשתנה השם ממילא בפי העולם ולא כששינו עפ"י ממשלת המלכות ושפיר כ' החת"ס כנז' ובפרט שהב"י לא העמיד זה לדינא מדעתי' רק שכ' שנהגו כן העיירות הנז' שלא לשנות וכיון שלא פקפק ע"ז כנראה דעתו מסכמת למנהגן בזה. אך לעומת זה הרי לעיננו בתשו' רמ"א (סי' פ"ב) ע"ד אנשי קהל בודן שעכשיו שכל הקהל וכל הנכרים קורים אובן ע"י שנתיישבה כעת מאשכנזים ע"כ ראוי מעתה לכתוב שם אובן תחלה עיי"ש ומובא בשו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' מ"ה) (ולפלא כי בחת"ס שם הביא זה רק מהפנ"מ בתשו' הנז' והוא באמת עוד מתשו' הרמ"א] וכיון שנודע שאנחנו בני אשכנז יוצאים ביד רמ"א ברוב המקומות בפרט בעניני מנהגי' במקום שחולק עם הב"י א"כ גם בזה צריכין לילך אחרי דעת הרמ"א בתשו' נגד דעת הב"י בתשו' כנז' וגם שי"ל שגם הב"י מודה בזה כשנשתנה בשמה במכוון ע"י המלכות לשם אחר כנ"ל, והגם שהרמ"א כ' שם להקדים השם הזה שנקרא עתה וכבר כ' בזה בפנמ"א שם שזה בודאי אינו מעכב בדיעבד אם כ' השם הטפל או העיקרי מקודם עיי"ש מ"מ הרי גם בנידון דידן דעתינו שלא לעקור שם הקודם ובפרט שהוא העיקר שהיהודים קורין כן אונגוואר רק לכתוב ג"כ דמתקריא אוזשהאראד וא"כ זהו הטפל ע"כ בודאי ראוי לעשות כן כד' החת"ס דהוי מלכות מקפדת להנהיג שמם ולשונם כנודע:

אמנם מה שהחת"ס החמיר בזה לשנות מטעם מלכות מקפדת יפלא לכאורה דהא הן אמת מקור הדברים הוא בגיטין (דף ע"ט ע"ב) במתני' כ' לשם מלכות שאינה הוגנת וכו' ובגמ' שם (דף פ' ע"א) עיי"ש, וכיון דאנן לא נהיגין לכתוב לשום שנות מלכות ול"ש מקפדת כשיכתבו לשנות מלכות אחרת, ועוד והוא העיקר כיון דהפוסקים הרמב"ם והטוש"ע לא הביאו זה להלכה כלל וגם בגמ' מסקינן דזהו רק לר"מ אבל לרבנן פסול רק בשינה שמו ושמה ושם עירו עירו אז פסול אבל לא בענין אחר וכן הביא הרי"ף א"כ מדוע חשש החת"ס לזה כלל:

אך כנראה דס"ל להחת"ס דכמו בכ' הזמן לשום מלכות אחרת פסול והולד ממזר לר"מ משום דהמלכות מקפדת ותיקנו חכמים ליזהר בזה גם בהך דמודו חכמים לר"מ כדאמרי' שם בגמ' היינו בשם עירו ג"כ הוי שינוי אם המלכות מקפדת:

ואיך נעבור ח"ו על דברי רש"י בשבת (דף ל"ו ע"ב) דהוי שינה שם העיר של עתה ופסול גם בדיעבד אם לא כ' בורסיף בבבל בגיטי נשים עיי"ש ואף דרק הע"ה כנראה קראוהו ולא הת"ח שקראוהו גם עתה בבל וגם לא חששו למוציא לעז על גיטין הראשונים רק מוכרחי' לכתוב בורסיף וגם בזה כן. וגם כיון דהיש"ש מחשיב שם העיקרי מה שנכתב בערכאותיהם בהערכי היינו בפנקסאות הישנים וגם דעת כמה ראשונים שצריכין לשאול לגלחים היכן נקראת העיר בעת התייסדה מאז ועפי"ז יכתבו בגיטין והתה"ד לא ס"ל כן ועיי' בשו"ת נודע ביהודא תניינא (חאהע"ז סי' קי"ט) לענין שם הגרינדבו"ך ועיי' שו"ת דברי חיים (ח"ב, אהע"ז סי' ק"א) וכיון שבעירו מה שהסבו הטשעכי"ן את שמה אוזשהארא"ד באמרם שכן מצאו בהערכי הישנות שכן היתה נקראת אצל הסלאווין תושבי הארץ שהמה היו עוד קודם שבאו האונגארן למדינה זו כנודע ואם אמת כדבריהם (הגם שהנכרים גם היונים או הסלאווען בגלילתכם אין קורים שם אוזשהאראד ולא ידעו מזה כלל עד בוא חיל הטשעכע"ן מ"מ) הרי זה סניף גדול ג"כ שצריכין לכתוב בזה משום שנמצא כן בספרי סערכי הישנים עפי"ד המהרש"ל ביש"ש ושארי ראשונים כנ"ל. מ"מ גם בל"ז צריכין לכתוב זה משום מלכות מקפדת שכ' החת"ס כנ"ל:

ואולם זאת נראה דאין נ"מ אם הוא מלכות בתור מלך או ממשלת רעפובליק כמו שהוא עתה וכמ"ש (בשמואל ב' כ"ד כ"ג) הכל נתן ארונה המלך למלך פירש"י ארונה המלך שר היבוסי הי' וכן משמע כ"פ בש"ס וכן בנידון דידן דהמלכות מקפדת לענין גיטין כ' התוס' ביבמות (דף צ' ע"ב) בד"ה מלכות יון שאין מונין אלא למלכות אותו העיר בלבד עכ"ל עיי"ש וכמו שהי' בימיהם בכל עיר שר ומושל בפ"ע וזהו נקרא המלכות מכ"ש במלכות הנבחרת (רעפובלי"ק) שכן הי' גם בימיהם ובימי מלכי פולין שנבחרו מהעם ולא ירושה לבניהם שנקרא מלכות מקפדת לענין זה וכו'. [ובפרט עתה שכבר רגיל שם אוזשהאראד גם אצל היהודים ובפרט אצל היהודים שוכני מדינת סלאוואקיי בעיירות הגדולות שם (שמדברים לשון אשכנזית יותר) בהזכירם שם העיר ההוא רק בשם אוזשהאראד יקראוה. וכמעט נשתקע ונשתכח שם אונגוואר מפיהם. ע"כ בודאי צריכין לכתוב בג"פ גם שם אוזשהאראד כנ"ל ונחוץ לתקן זאת במוקדם וביני לביני ה' יזכנו, בביאת משיח ב"ב ושוכט"ס:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה