אור ברסלב

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן כט

סימן כח

כבוד ידידי הה"ג וכו' הי"ו:

הן עתה אצלתי לי מעט מזעיר עת ופנאי והציע לפני ש"ב החריף שיחי' את חיבורו כת"י וראיתי בסי' נ"ז (בחשבון ודעת) השיג עלי על מה שכתבתי בחי' שו"א מנח"א (ח"א סי' נ"ג) לצדד היתרים בעד הקצבים שמוכרים בשר לבני החיל ויש בתוך בני החיל יהודים אשר לפעמים יכריחום שרי הצבא לאכול טריפות אם מותר למכור להם לשרי החיל טריפות ועכ"פ בלי בדיקת הריאה, והנה ירה חיצי השגותיו בשתים. א') במ"ש לצדד להקל משום לפני דלפני עפי"ד הרא"ש בהך דלפני דלפני לא מפקדינן לא שייך היכא שיש חשש מכשול לישראל מחמתו והכא יגיע המכשול לבני חיל היהודים. ב') כיון דפסקינן ביו"ד סי' קי"ב סעי' י"ח) דגם פת עכו"ם אסור למכור לנכרי שמא ימכרנו לישראל מכ"ש איסור דאורייתא:

הנה אשיב בעה"י על ראשון ראשון, הנה מלבד כי לא עלי תלונתו כי אם על החות יאיר (סי' קפ"ה) שהתיר ג"כ מטעם לפני דלפני אם כי יגיע מכשול לישראל אמנם ע"ז כבר הביא גם כת"ה תי' האחרונים משום שיגיע מכשול לישראל מומרת ולא לבת ישראל כשירה ע"כ אינה בכלל ערבות ולא אסרינן בזה, אך גם בנידון דידן י"ל דעד כאן לא כ' הרא"ש ושארי הראשונים דלא אמרינן לפני דלפני היכא שיגיע עי"ז מחמתו מכשול לישראל היינו כמשמעו שיגיע על ידו ומחמתו המכשול כמ"ש שם אבל הכא שממילא יכריחו ויתנו השרי צבא לבני החיל לאכול בשר טריפה ואם לא ימכור הוא להם יקחו מנכרי או ינחרו בעצמם רק השאלה תסובב אם מחוייב הקצב המוכר להם בשר ליזהר ולהפסיד עי"ז מכיסו הוצאות ההכשר והשחיטה ושלא ליתן להם טריפות יען כי יש בהם אנשים יהודים פן יכריחום לאכול מבשר זה א"כ מחמתו לא יגיעו להם מכשול על ידו אך הספק אם מחוייב להצילם כנ"ל, ובזה י"ל שפיר כיון דלא מפקדינן אלפני דלפני ע"כ אין מחוייב כנ"ל. ב') מ"ש מדברי מרן המחבר הנז' דאסור למכור לנכרי שמא ימכרנו לישראל ע"ז יש לתרץ דהתם מיירי ממכשול שמכשיל לחבירו בלי ידיעתו כהאי שמביא המרדכי מארבא שטבעה בחושתא וכן ממ"ש הפת"ש שם מש"ס ט"ז (דף ס"ה) בחטים שנפל עליהם יי"נ דרבנן דכ"ז מיירי שיכשל לישראל בלי הודע והוא גזירת חכמים על ככה (וכמ"ש גם כת"ה בדבריו) ולא משום לפ"ע דאו'. וזהו היכא דחבירו לא ידע מזה אבל הכא אם יש בני חיל יהודים הרי ידעו כי לא יתנו בעדם בשר כשר ורק המה מוכרחים ואנוסים לפעמים לאכול מזה. עכ"פ מכשול בלי הודע להם לא שייך בזה וגזירת חכמים לא היתה בכה"ג שנודע לו כנ"ל, רק משום לפ"ע והרי שוב באנו בזה לדיני לפ"ע כנ"ל כמו שכתבנו שם, ועוד י"ל עפימש"כ הש"ך יו"ד (בסי' נ"ז ס"ק נ"א) דבחטים שלא נתבקעו יש עוד צד היתר שמא יאכלום הישראל קודם פסח ע"כ לא גזרינן וא"כ ה"נ בנידון דידן יש היתר באיסור דרבנן של טריפות או כשלא נדבקה הריאה דזה ממילא מותר בדיעבד כשנאבדה הריאה וכשאינו עושה במזיד כמו דפסקינן (בסי' ל"ט סעי' ב') וגם ברמ"א שם עכ"פ בהפ"מ יש להתיר, וגם אם הוי כטריפות מדרבנן מ"מ י"ל שמא ישמיט א"ע הישראל מלאכול זאת וא"כ הוי כמו שם שמא יאכלום קודם הפסח ומותר ובפרט לדעת התה"ד המובא ברמ"א שם (סי' נ"ז סעי' כ"א) גם באיסור דאורייתא אם יש איזו צד ספק יש להתיר וה"נ לא ימלט בטריפות שלא יהי' ספק בהילכתא ברוב פעמים, אך גם לד' הש"ך המחמיר י"ל באיסור דרבנן כנ"ל אך ממילא לא שייך גזירת חכמים זו בנידון דידן שהוא נודע האיסור לבני חיל כנ"ל:

אך לפי"ז עכ"פ מה שכתבנו במנח"א (ח"א סי' כ"ד אות ג') לענין בגד כלאים דרבנן כשאינו יודע הלובש שהוא כלאים דצ"ע אם חייב חבירו לקורעו מעליו בביתו כיון שהוא אינו יודע והוי איסור דרבנן בשוגג דא"צ כפרה לפי"ד הנתיבות. והלא לפי"ד המחבר (בסימן קי"ב שם) כנז' ולפימש"כ בפת"ש דגם באיסור דרבנן היינו בחטים שנפל עליהם יי"נ דרבנן ג"כ אסור למוכרו לנכרי שמא ימכרנו לישראל והיינו שיאכלום הישראל ועיי"ש בדרכי תשובה לאאמו"ר זי"ע (סי' קי"ב ס"ק ע"א) שתמה על הפת"ש דהרי מבואר זה במנחת יעקב שם דגם בדגן שנטבעו בחושתא לא הוי רק איסור דרבנן אפי"ה אסור למוכרו לעכו"ם שמא ימכרנו לישראל עיי"ש עכ"פ ה"ז סתירה לדברינו מ"ש שם לענין כלאים דרבנן בשוגג כנ"ל:

אולם גם לדברי הנתיבות בעצמו ה"ז סתירה מזה דאם נאמר דאיסור דרבנן בשוגג א"צ כפרה למה באמת גזרו חכמים שלא ימכרנו לעכו"ם שמא ימכרנו לישראל הלא גם אם ימכרנו ויאכלו הישראל האיסור דרבנן בשוגג לא הוי מכשול כנז'. ודוחק לומר דלא חילקו בגזירתם שלא למכור לעכו"ם בין דאו' לדרבנן כיון דבאו' יש מכשול אם ימכרנו לישראל בשוגג דצריך כפרה כמזיד, וכבר השיגו ע"ד הנתיבות אלו במקומות רבות באחרונים ועיי' בדברינו במנח"א (ח"ב סי' י"ח בד"ה והנה) וגם במנח"א ח"א (סי' ה') ויש בזה להאריך ואין העת מספיק לע"ע ועיי' בדברינו הנ"ל גם מ"ש בחלק הלז (סי' י"א אות ב') עיי'ש. ידידושתו"ט באהבה:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה