אור ברסלב

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן יח

סימן יז

כבוד ידידי הה"ג וכו':

הגיעני מכתבו קודם פסח העל"ט ואז לא הי' אפשר אפי' להשיב בקצרה כחפצו כי כאשר כתב אאמו"ר הקדוש זי"ע בשו"ת צבי תפארת כי הנהו בעל מלאכות הרבה ע"כ אפי' דבר א' אינו עולה לו כהוגן זהו כתב מרוב ענוותנותו, ואצלי מקויים באמת בעוה"ר בפרט בימים שקודם חה"פ. ועתה הנני בתשובה מאהבה, ואין מוקדם ומאוחר בתורה. ולפי מסת הפנאי בעה"י: ע"ד שאלתו בראובן הדר יחידי סמוך ונראה לכפר גערלאכעוו אשר שם תמיד מנין משנים קדמוניות ועכשיו מחמת התמעטות בנ"א בעוה"ר בעת המלחמה אין מנין במקום הנז' בלי צירוף ראובן הנז' עם בנו כי הוא הולך למנין לכפר סנאקטוו זה איזה שנים אף שהוא רחוק קצת יותר והנה הכפרים קרישלטוו ומאריענטהאל העומדים מצד אחרת של כפר גערלעכאוו באו לדון עם ראובן ובנו הנ"ל שעי"ז שהוא הולך לכפר סנאקעוו אין להם שום מנין בשבתות ויו"ט אמנם בכפר סנאקעוו יש היחיד שמתפללין בביתו שזכה להיות המנין בביתו ואם לא ילך מעתה ראובן לשם להתפלל רק לגערלאכעוו היינו שיהי' המנין שם לאנשי קריזשלטוו ומאריענטהאל (אשר המה אינן רשאין לילך בש"ק לסנאקעוו כי רחוק הוא ממעונם. כנראה מתוך השאלה) אז יוכרח הבעה"ב מסנאקטוו לילך למק"א הסמוך לו או להתקבץ לגערלאכא"מ ושם יהי' מנין לכולם כנ"ל משא"כ כשראובן הולך לסנאקטוו אז ישארו הכפרים בלי תפלה בצבור ואין להם שום עצה ואופן כלל. ויפה כתב כת"ה הולך נכוחו כי הוי כעין כופין על מדת וכו' וגם מה שמדמהו למ"ש המג"א (בסי' תרנ"ח ס"ק י"ב) כשאין לקהל אחרת אתרוג וכו' ועוד ראיות שמחוייב גם הבעה"ב מסנאקמוו לילך למקום גערלאכטוו מפני ששם יזכו כולם בתפלה בצבור מכ"ש ראובן הנ"ל. ויש לי רק להעיר ולהוסיף בזה בענין הבעה"ב אשר זכה המנין בביתו ואם ילך משם יתבטל המנין בביתו הוי כמו חטא בשביל שיזכה חבירך במצוה רבה שיתבטל המנין בביתו וגם שעד עתה הי' לו מנוחה בביתו בש"ק ועתה יצטרך לילך למקום אחר במרחק הגם שהוא בתוך התחום נודע מדברי הרמב"ן (פ' אמור) דמ"ע דשבתון מבטלין אף כשמטריחין בעבודות ומלאכות היתר בשבת ונודע מ"ש האחרונים מזה וכ"ז בשביל שיזכו חבריו במצוה דתפלה בצבור אמנם י"ל באמת כן מלבד דזהו המצוה שמתפללין בביתו בצבור ומה שאסור לשנותו כמבואר באו"ח (בסי' קנ"ג סעי' י"ז) וכן בחו"מ (סי' קמ"ט בסופו ברמ"א) מקורן הוא רק מדברי מהרי"ק (בסי' קי"ג) ושם כתב הטעם רק מפני דרכי שלום וכהאי דמערבין בבית ישן מפני דרכי שלום (בגיטין דף נ"ט) וכדפסקינן באו"ח (סי' שס"ו סעי' ג') וכיון דהוא רק משום שלום ולטובתו וכשהוא הולך לעשות מצוה לזכות אחרים בתפלה דצבור אשר לא אפשר מבלעדו בודאי אריך יותר ול"ש בזה כלל לומר ענין חטא בשביל שיזכה חבירך. אך גם הביטול מ"ע דשבתון כנ"ל מהרמב"ן דהוי כחטא היכא דאפשר לו ליזהר בהיותו בביתו כנז' מ"מ בודאי אמרינן כן כדי שיזכה חבירך במצוה רבה דתפלה בצבור כדאמרי' בברכות (דף מ"ז ע"ב) לענין להשלים לעשרה דיכולי' לבטל מ"ע דלעולם בהם תעבודו ועיי' בתוס' גיטין (מ"א ע"ב) ובכל הסוגיא שם ובדברינו בשו"ת מנח"א (ח"ב סי' ל"ח) בפרט לענין עשה דשבתון שהוא רק כטירחא יתירה במקום שא"צ בשבת והכא הוי לצורך מצוה ואינו חטא כלל ועדיף יותר ממה דפסקינן באו"ח (ס' ש"ו וש"ז) דחפצך אסורי' לדברי' גשמיים וחפצי שמים לצורך מצוה מותר ולא דמי למ"ש המהרי"ק שם דגם לר' יוחנן דס"ל בבבא מציעא (דף ק"ז ע"א) דיש שכר פסיעות להולך למרחק להתפלל מ"מ יכול למיטען מי שהביהכ"נ בביתו לא הן ולא שכרן עיי"ש. מ"מ זהו רק לענין טענתו של בעל המנין בביתו אבל לענין חטא לא שייך כנז' בפרט שהוא לזכות חבירו במצוה ברבים ולגבי מצוה דשבתון שהוא רק לחד דיעה כנ"ל בודאי עדיף מצוה דרבים דחביריו ועיין בתורת גיטין להגאון מליסא ז"ל בגיטין (דף מ"א שם) ומובא במנח"א בדברינו שם. ע"כ בודאי צריך ראובן להתפלל בגערלעכאוו כנז' כיון שגם אם יוחסר עי"ז מנין להבעה"ב בסנאקעוו ולא יהי' מנין מבלעדו (בגטרלעכאוו) גם הוא צריך לילך לגטרלעכעוו לאסיפת מנין הכפרים כנ"ל. ושוכט"ס דברי ידידושתו"ט המצפה לישועת ישראל בביאת הגואל במההרה דידן:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה