אור ברסלב

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן יא

סימן י

כבוד ידידי הה"ג וכו'. יקרתך הגיעני וכו' ואשר פלפלת בחכמה בד' הרמ"א אהע"ז (סי' א' סעי' י') בשם התה"ד דמי שהמירה אשתו מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת ובתשו' צ"צ (סי' ע') ומובא שם בב"ש (ס"ק כ"ה) שכ' שגם אם המירה באונס יש לה דין זה וכו'. והנה בישועות יעקב שם (בפי' הארוך ס"ק ט' י') כ' בד' הט"ז דאם נשתמדה באונס א"צ להשליש גט עיי"ש ובאמת דברי הישועות יעקב אלו תמוהין לכאו' וצריכין הדבר ליישבן דמ"ש דבנשתמדה באונס בודאי אינה חשודה לזנות תחת העכו"ם ברצון ואפי' תזנה שם הוי באונס ולא ברצון ומהיכי תיתי נאמר דזכות הוא לה כיון דנוכל לומר שלא תזנה כל עיקר וגם שתזנה באונס א"כ ליכא איסורא גבי אשה משום דהיא קרקע עולם עיי"ש. ובאמת זהו קשה להבחין ולידע באם נשתמדה ר"ל האיך הי' אם באונס או ברצון. וה' יודע תעלומות לב ולא אנחנו. אמנם נלע"ד בזה לומר דיעשו כד' רבינו הרמ"א בכל אשה שנשתמדה לזכות לה גט וכמו שלא חילק בין נשתמדה באונס או ברצון וממ"נ י"ל לזכות לה גט דאם נשתמדה ברצון הרי כתבו בזה דבודאי יזכה לה גט משום דזכות הוא לה שתהי' פנויי' ולא תהי' אשת איש מש"ה מזכה לה ע"י אחר, והגם שי"ל כיון דחצופה כ"כ נגד דת ישראל ותורת ה' להשתמד במזיד ר"ל א"כ לאו זכות הוא לה כלל בלי ידיעתה (ועיי' מ"ש במנח"א (ח"א) סי' כ"א בד"ה ויש ליישב ולחלק וכו' ובסי' כ"ב בד"ה והנה במאירי וכו'] וא"כ לא מהני השלשת הגט לזכות לה ע"י אחר אך לעומת זה י"ל כיון דהוא רק לענין חדרגמ"ה לגבי בעל והיכא שהמירה במזיד דודאי לא עשה לה תקנה רגמ"ה ובכה"ג לא תיקנו וא"כ אינה צריכה גט כלל לגבי חרגמ"ה. ואם המירה באונס ואזי"ל כד' הישיע"ק הנז' וכמ"ש שם דאף דעברה על יהרג ועל יעבור והמירה א"ע באונס מ"מ לא נפסלה לעדות וא"כ י"ל דתיקן עדיין רגמ"ה גבה ול"ש לומר דהוי רשעה דפקעה בכדי חרגמ"ה כמ"ש שם אך לעומת זה כיון דהמירה רק באונס הגם דעברה על יהרג ואל יעבור מחמת אונסה מ"מ במקום דאינה אונס לא חשודה לעבור ואינה חפיצה לעבור באיסור אשת איש גם באונס שיאנסוהו וא"כ שפיר הוא לה זכות שיזכו לה גט ושתהי' עי"ז פנוי' וכיון דזכות היא לגבה שפיר מהני הגט ולא יהי' הבעל עוד בעיגון דחרגמ"ה וא"כ יוכל לזכות לה גט ע"י אחר מטעם ממ"נ כנז':

ב) ומ"ש ע"ד התוס' בע"ז (דף כ"ב ע"א) בד"ה תיפוק לי' דהמכשיל חבירו במידי דרבנן ג"כ עובר בלפ"ע מדאורייתא וכן העלה זה במנחת מדברי התוס' אלו וכן מסתבר כיון דעכ"פ מכשול הוא לגבי' האיסור דרבנן ע"כ עובר מדאורייתא בלפ"ע לא תתן מכשול אולם יעיין נא בדברינו במנח"א (ח"א סי' כ"ד אות ג') מ"ש עפי"ד הנתיבות ושארי אחרונים דבאיסור דרבנן בשוגג א"צ כפרה וא"כ לפי"ז ל"ש לומר כשהכשיל חבירו באיסור דרבנן וחבירו לא ידע ובשוגג אכלו א"כ איזה מכשול הוא לגבי חבירו שנאמר שעבר המכשילו מדאו' בלאו דלפ"ע לא תתן מכשול דכיון דאיסור דרבנן בשוגג א"צ כפרה ושוגג אכלו א"כ ל"ש לומר כד' המנחת חינוך שכ' סתם דהמכשיל חבירו באיסור דרבנן עובר בלפ"ע דאו' ולפי דברינו לא נראה כן רק כשמכשיל חבירו באיסור דרבנן וחבירו עובר על האיסור במזיד ואז הוי מכשול ועובר המכשיל מדאו' בלפ"ע לא תתן מכשול כנז' וגם מד' התוס' אין ראי' רק בכה"ג כשמכשילו באיסור דרבנן במזיד כמ"ש בכותי במלאכת חוה"מ דאמרי' בגמ' דהכותי עובר במזיד ע"כ שפיר כ' התוס' דגם למ"ד מלאכת חוה"מ דרבנן מ"מ עובר המכשילו באיסור דרבנן [במזיד כנז'] בלפ"ע מדאורייתא. והשתא דאתית להכי מה מאוד יונעם מה שאמרתי זה קרוב בעה"י לגאון א' בדורנו אשר עוררני ואמרתי על אתר לתרץ בזה קו' התוס' שם בד"ה אי הכי וכו' שהקשו ע"ד הש"ס דפריך אי הכי מאי איריא מפני שנקראת על שמו תיפוק לי' משום לפני עור לא תתן מכשול והקשה הר"י אמאי קאמר אי הכי דהלא אמילתא דר"ש בן אלעזר גופי' הי' יכול להקשות תיפוק לי' משום לפני עור עכ"ד התוס' ולפנ"ז ניחא דמעיקרא לא הי' יכול להקשות משום לפ"ע דלפני עור היינו שעובר המכשיל מדאו' בלפ"ע ומעיקרא קס"ד דהכותי נכשל בזה וקסבר בטעותו דבחוה"מ מותר לעבוד השדה וא"כ שוב לא הוי מכשול לגבי' כיון דעשאו בשוגג ומלאכת חוה"מ רק מדרבנן ול"ש לפני עור להמכשילו כנז' רק אחרי דמתרץ הגמ' כותי לא ציית דאמר אנא גמירנא טפי מינך ע"ז שפיר הקשה הגמ' מינ' ובי' אי הכי (כיון דמזיד הוא הכותי ולא ציית לן ועובר במזיד באמרו אנא גמירנא וכו') תיפוק לי' משום לפ"ע וכו' כיון דעובר במזיד ע"כ אפי' להוי מלאכת חוה"מ דרבנן הוי עובר מדאורייתא בלפ"ע המכשילו כנז' וא"ש ונכון והגם כי בברכי יוסף כ' דמצינו בש"ס לפני עור היינו לפני עור דרבנן והאריך בזה אאזמו"ר הגה"ק זצללה"ה מפה"ק בכת"י שם שלמה והוא בתשובתו שנדפסה בדברינו במנח"א (ח"א סי' נ"ג) ועיי"ש בדברינו ולפי"ז לכאו' י"ל דעכ"פ לפ"ע מדרבנן הי' גם בקס"ד דמכשיל הכותי רק בשוגג מ"מ עכ"פ תליא בפלוגתא ולפי שי' הסוברים דלפ"ע בכל מקום היינו רק מדאורייתא י"ל כדברינו הנ"ל וגם י"ל בזה גם לפי דיעות הנז' דכיון שמכשילו באיסור דרבנן בשוגג שא"צ כפרה ואינו מכשול כלל ע"כ גם לפ"ע מדרבנן ל"ש כלל ונכונים דברינו וא"ש בעה"י. ורב שוכט"ס. ידידושתו"ט באהבה [ועיי' בדברינו לקמן תשו' כ"ט]:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה