אור ברסלב

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן ח

סימן ז

כבוד הה"ג וכו':

מכתבו הגיעני וכו' וע"ד מעות אה"ק מכוללנו. הנה אמת כי מרן הגה"ק בשו"ת דברי חיים (ח"ב חו"מ סי' ס"ח) כ' דל"ש בזה עניי עירך קודמים כיון שעקרו כבר ממקומם והמה באה"ק ע"כ שוים המה לפי דבריו כל העמים באה"ק בין אותם שהם מגלילותינו ומדינתינו ובין אותם שהם משאר ארצות. אמנם הגאון מהר"ח מוולאזין (בשו"ת מגיני ארץ ישראל) במכתבו שם כ' בכה"ג יש עדיפות לאנשי המדינה שיושבים שם באה"ק שיש להם (תרתי לטיבותא) דין עניי עירך וגם עניי אה"ק. ויש לומר בזה לקרב הדברים דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. כי הגאון מהר"ח מוולאזין כ' בעובדא שהי' שם וז"ל כי אחרי שמודעת זאת ומפורסם שהספרדים מושכים ידיהם מכל וכל ודוחים אותם על אנשי מדינתנו כ"ע מודים שהם נקראים עניי עירנו אף אם היו יושבים במדבר והואיל שבחרו להם עוד באדמת הקודש ויושבים על התורה בלחם צר ומים לחץ יש בהם תרתי לטיבותא נקראים עניי אה"ק וגם עניי עירנו ואם ח"ו יהיו מודחים גם מאנשי מדינתינו הרי הם מתים ח"ו ברעב ממש עכ"ל הרי כ' בפירוש דרק בכה"ג פשיטא לי' דיש להם גם באה"ק דין עניי עירנו משום דהכוללים אחרים (כגון הספרדיים אז) לא יתנו להם מאומה אבל בעובדא דמרן הגאון הק' בדברי חיים כתב שם וז"ל דאזלינן בתר המנהג והמנהג ידוע למעכ"ת ולפי"ד אין שום מנהג כלל ליתן הקדימה למי שהוא מעיר שמתנדבים הרבה וכו' עכ"ל הד"ח אבל עכ"פ פשיטא בעובדא דשאלת הד"ח שגם אם לא יתנו להם מטאראמאראש בפ"ע עכ"פ יקבלו מכולל גאליציען החלוקה (יוקס) רק פחות ממה שיקבלו ממאראמאראש כשיהי' כולל בפ"ע אבל לא מיירי כשלא יקבלו שום מעות מכולל אחר כשלא יהי' להם כולל בפ"ע כעובדא דהג' הנ"ל בס' מגיני ארץ ישראל, וא"כ לא פליגי כנזכר וכ"א מיירי בעובדא דידי' כנז'. - אמנם לענין כוללנו בעה"י הגם דלא דמי לעובדא דהני' מהר"ח מוולאזין דכאן עכ"פ קיבלו מעט ממון מכוללי גאליציעך וויניצא. מ"מ י"ל בנידון דידן גם הד"ח מודה דיכולים אנחנו לחלק בפ"ע כיון שכך הותנה בפירוש בתנאי כפול בתחלה בפראטאקאלען חתומים גם מהנשיאים. מכוללי גאליציען וויזיצא (בכח הרשאתם) כאשר נתחברו אז העשרה גלילות לשלוח המעות לגאליציען כי מחוייבים ליתן ככל הערכה שיעריכו הקהלות, מעשרה גלילות, להנוסעים לאה"ק מאנשי גלילותיו ורק המותר יהיה להם לכוללים הנ"ל וגם כ' בפירוש בהפרטי -כל שאם יעברו על ככה ולא יתנו לעניינו כפי ההערכות כנז' אז בטל החיבור והשותפות וישלח מגלילתינו ישר לאה"ק מרמבה"נ לעניי גלילותינו והמה עברו על ככה הרבה פעמים בלי שיעור (גם אחרי הכתב ופרטי כל הנ"ל) ומלבד שארי הטענות גדולות עפדתה"ק שאמרו לחלק בזה כאשר הוצע לפני הבד"צ הנבררים וזכינו בעה"י לכוללנו בפ"ע ועפימש"כ בדברי חיים שם עפי'ד הרמ"א ביו"ד (סי' רנ"א סעי' ה') דרק שהיכא שכונת הנודר ומנדב רק לעניי אותו העיר בלבד הולכין אחר זה דשם במאראמאראש אין כונת הנודר רק ליושבי מאר מאראש בלבד עיי"ש משא"כ היכא שהותנה בפירוש באסיפת הקהלות מעשרה גלילות ונכתב בהפראטאקאל בפנקס הקהל דפה ושטרא כזה (פראטאקאל) אית לי' קלא בודאי ועל זה יסדו ודייקו המתנדבים ע"מ ליתן להעניים בעיר ה' שמה ככל אשר נעריך בקהלתינו לעניי גלילתנו באה"ק והיכא שדעתם בפירוש אז כ' רבינו הרמ"א כ"כ שצריכין לעשות כן כרצון המתנדבים וידוע איך סבלו חרפת רעב מקודם עניי גלילותינו בא"י במה שנתנו להם רק על לחם צר (כמעט) כמו להנדחים אשר נספחו לכולל גאליציען. וזהו היפך רצון המתנדבים כנז'. וגם כ' שם בטעמיו בדברי חיים כיון שיש שם בכוללים אחרים ת"ח גדולים יותר מאנשי כולל דשם א"כ גם אם נדון בהם דין עניי עירך מ"מ פשיטא דת"ח קודם לעניי עירך עיי"ש. הנה זה לא שייך בכוללנו שנודעו לשבח באה"ק ובחו"ל שיש בהם לפי ערך יותר ת"ח ויר"א אנשי שם משארי כוללים האחרים. ואין לומר שכונת הדברי חיים שצריכין לדרוש ולבדוק מי שהוא הת"ח יותר גדול שם ולכולל זה יתנו כל הכוללים זהו לא ניתן להאמר כלל. דא"כ בטלו כל הכוללים ויסבלו ח"ו חרפת רעב כל ענייהם וחכמיהם שיתנו רק להגדול יותר בתורה באה"ק ובפרט למי שמוחזק יותר גדול הרי נאמר האדם יראה לעינים והאלקים יראה ללבב וכעין דאמרי' בש"ס ב"ב (דף י' ע"ב) דר' יוסף ברי' דר' יהושע אינגד ואיתנח א"ל אביו מה ראית א"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה א"ל עולם ברור ראית הגם דצריכין אנו ליתן ולתמוך לת"ח מי שנראה לנו היותר טוב בתורה ויר"א מ"מ ליתן רק לת"ח היותר גדולים והשאר יתבטלו ח"ו גם בתביעתם בצדק וכפי רצון המתנדבים זהו בודאי לא עלה על דעת מרן הד"ח כלל:

והנה צ"ע מה דפשיטא לי' שם להגה"ק מרן הדברי חיים דת"ח מעיר אחרת קודם לעניי עירך. עדיין מיבעיא לנו טובא ועיי' ש"ך ביו"ד (סימן רנ"א ס"ק י"ז) ובחי' רעק"א (בסעי' ג') שם ובשו"ת חכם צבי (סי' ע' בסופו) והגם דשם מיירי רק דקרוב קודם לת"ח ולא בעניי עירך מ"מ כיון דתלוי בזה כנראה ברצון הנודב למי קריבא דעתי' ובזה הוא רצון התורה שיקדים יותר וכמו שנראה מלשון התנדב"א ומובא בביאור הגר"א (ס' רנ"א) שם דאם יש לאדם מזונות בתוך ביתו ומבקש לעשות בהן צדקה כדי שיפרנס אחרים משלו כיצד יעשה וכו' ואם הותר יפרנס בני משפחתו ואם הותר יפרנס בני שכונתו ואם הותר יפרנס את בני מבוי שלו מכאן ואילך ירבה בצדקה עם שאר בני ישראל וכו' עכ"ל התנדב"א וכן בטור ורמ"א (סוף סעי' ג') עיי"ש א"כ י"ל כמו שקרוב קרוב קודם לת"ח כן ה"נ דעניי עירך ובפרט מכיריו ושכיניו שהיו מבני שכינתו קרובים לצדקה יותר מת"ח מעיר אחרת, ועדיין צ"ע:

אך העיקר הוא בזה שתלוי בדעת המתנדבים שאליהם דופקים מאה"ק עניי בני גלילתנו כי המה מכיריהם ולרבים מהם קרוביהם ולהם ירצו ליתן יותר כנודע ומובן לכל ואין לומר כיון שלא ידעו זאת מקודם כיון שהי' שייך לכולל דראהביטש וגם וויזניצא לא עלה דעתם לחשוב שיהי' רק לבני גלילתנו. ז"א. כיון שאליהם דופקים העניים ודלים מאה"ק כנ"ל א"כ בפירוש עתה בעת התייסדות הכולל עשרה גלילות בודאי רק אליהם כוונתם ורצונם. ומבואר ומפורש בשו"ת מהרח"ש (תורת חיים) ח"ג (סי' כ"ט ל') דגם במקום שלא נהגו כך מעולם נאמנים המתנדבים לומר על זה וגם היחיד דעל דעת כן התנדב עיי"ש ומכ"ש בזה בעת התייסדות ואם מכיריהם וקרוביהם וידידיהם מאה"ק דופקים ומבקשים וצווחים עליהם ושאומרים המתנדבים בפירוש כי ירצו רק להם ליתן כי בודאי תלוי בדעתם כנז': אמנם בגוף הדבר אי שייך בעניי אה"ק שהיו מגלילותינו או מעירנו עניי עירך קודם. הנה נראה להכריע דשייך זה גם בהיושבים כעת באה"ק. א). הנה עד' הספרי (פ' ראה) שממנו מקור הדין זה באחד שעריך יושבי עירך קודמים ליושבי עיר אחרת. בארצך יושבי הארץ קודמים ליושבי חו"ל עכל"ה. במה דחשיב מקודם ליושבי הארץ משמע לכאורה דיש קדימה גם בזה בין עניי א"י ביושבי עירך. אך ז"א ראי' די"ל דרק על סדר הכתוב קדריש באחד שעריך יושבי עריך ובארצך ארץ ישראל וז"פ. אבל ממה דקתני בתנדב"א כנ"ל שחילק (לתת קדימה בצדקה) בין עניי עירו עצמו בין בני שכינתו שקודמים לבני מבוי שלו ובע"כ משום שהם מכיריו יותר וכל המכירו ביותר קודם לזה וי"ל דלא פליגי התנדב"א עם הספרי וגם הספרי ס"ל דהיכא שיש לקיים שניהם עדיף עניי עירך גם ביושבי אה"ק כיון שמובן לכל שעניי עירך שהלכו לדור שם באה"ק הם מכירנו יותר מעניי אה"ק שהם שם ממדינות אחרות בלתי מכירנו. ועל כן יצאו ידי חובת שניהם עדיף וכמ"ש הגאון מהר"ח מוולאזין כנ"ל ופשיטא דעוד החילוק הוא יותר בעניי א"י בין עניי מדינתנו שהם מכירנו,, מאחרים שאין מכירנו שם. מאשר הוא החילוק בין שכניו הקרובים לשכיניו אנשי מבוי שלו כיון דשניהם הם שכניו אעפ"כ מחלקי' בין יושבי עירו מכ"ש הכא דיש לחלק כן בין יושבי א"י כנז'. ב). ובש"ס ב"מ (דף ע"א ע"א) עניי עירך קודמי' לעניי עיר אחרת פירש"י דהנך הוי עמך טפי עכ"ל והגם דשם מיירי לענין הלואה לעני דדריש עה"כ אם כסף תלוה את עמי את העני עמך מ"מ חד טעמא אית להו דכל מי שהוא עמך ומכירך ה"ז קודם כנ"ל. ג). כיון דעי"ז יתרבו השקלי קודש מעות רמבה"נ כשיקדימו לעניי עירך גם להיושבים באה"ק כאשר עינינו רואות בכל מדינה בהתחלקות הכוללים כי כל אחד וא' יתאמץ ויוסיף אומץ לתמוך ביותר וליתן לתוך הקופה כדי להחזיק בני גלילתו ומדינתו וביודעי ומכירו קאמינא, ומה שהקשה רבינו בדברי חיים לענין מארמאראש דאטו מי שהוא ממחוז גליל מארמאראש ה"ז נחשב כמו שהוא מעיר סיגעט וכן כיוצא, זהו לק"מ לפי מה שכתבנו דלפי מה שכתבנו דתלוי בהיכרות יותר (דגם באותו עיר שייך חילוקים במי שיש לו היכרות יותר בשכנות מבמבוי כנ"ל) ובני הגלילות הקרובים בפרט מהנוסעים לאה"ק ידועים ומכירים אותם משא"כ לאנשי אה"ק ממדינה אחרת כמובן ועי"ז נעשו בטוב הכוללים למיניהם ולמכיריהם יש מכיר לעני רק מגלילתו ומדרכו כמו (דרך משל) כולל חב"ד בפ"ע וכן כולל פינסק חסידים בין כולל הפרושים דליטא ואלו היו יחדיו יודבקו הי' רק צווחות ולא ברכות ולא הגיע לכ"א אפי' מעט מצרכיו המרובים משא"כ כשהם בפ"ע ומתאמץ כ"א למכיריו וידידיו כנז' וכמה גדולים דברי חכמים שתקנו בצדקה להקדים למכירים ועתה ניכר הפעולה זו בהקדמת המכירים בהתרבות הממון צדקה עי"ז בהכוללים:

והנה ראיתי בשו"ת בית שלמה (ח"ב מיו"ד סימן צ"ט) אוסר להפרד ולעשות כולל אונגארן בפ"ע מטעם מכירי כהונה ותהמתי על דבריו במחכת"ה כי הנה נודע בירושלמי (פ"ג דגיטין) דבעני ל"ש דין מכיר כמו מכירי כהונה אמנם מש"ס דילן בע"כ נראה דיש מכיר לעני וכן פסק בש"ע יו"ד (סי' רנ"ז ס"ק י"ג) עיי"ש ובשו"ת צבי תפארת לאאמו"ר (סי' א') א"כ הבו דלא לוסיף על ש"ס דילן (בגיטין דף ל') שפירש"י בטעם מכירי כהונה כיון דהכל רואין שהוא מכירו ואוהבו ואינו רגיל לתת תרומות ומעשרות אלא לכהן זה וזה שייך רק באותו עיר שמכירו לכהן הלז (וכן מ"ש אאמו"ר בצבי תפארת שם בענין חבורות בעיר שמכירי' בנ"א זא"ז ורגיל להתנדב לחבורא הזאת) משא"כ בנידון דידי' (דהבית שלמה) וכי הכירו מעולם אנשי אונגארן (המתנדבים בחו"ל) את אנשי גאליציען באה"ק אשר רצו ליתן להם אלא לפי שהי' מתחלה אנשי אונגארן מעטים באה"ק ולא הי' כדאי להתנהלות ותוצאות כולל בפ"ע ע"כ שלחו בכולל יחד עם גאליציען אבל כאשר נתרבו אנשיהם באה"ק וכדאים לכולל מיוחד הלא אדרבא לפי"ד רש"י הנ"ל דזהו מטעם מכירו ואוהבו פשיטא דזהו שייך יותר באנשי אונגארן שיש להם אוהבים ומכירים במדינתם באונגארן וז"ב דל"ש בכונה לדמותו למכירי כהונה. וגם מ"ש דפשיטא דלא שייך עניי עירך באה"ק כבר כתבנו דז"א מוכרח. והתשו' ככתבה בשנת תרכ"ב באותו שנה שנתייסד כולל אונגארן עפ"י שרי התורה גאוני ארץ המדינה הכתב סופר ומוהור"ר מנחם א"ש ושארי גאונים וצדיקים ז"ל ומעשה רב ורבים הנ"ל תוכיח שמצוה ומותר כנ"ל מטעמי' אשר המתנדבים צווחים בפירוש בהכירם באה"ק את קרוביהם ומיודעיהם ולהם ירצו יותר ליתן כנ"ל. וה' יעזרנו בזכות רמבה"נ ואה"ק לשוב לציון ברינה במהרה דידן ושוכט"ס:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה