אור ברסלב
שות מנחת אלעזר חד מפתחות או"ח

שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא

מפתחות או"ח

הקדמה

סימן ע"ב. אם לומר קדיש דרבנן על משניות שלמד בפ"ע רק שיש עשרה בביהכ"נ כ"ב. ע"ד שנמצא בשערי ציון ליום ג' י"ג מדות אם מותר לאמרן ביחיד:

י"ח. ע"ד ראובן הדר סמוך לכפר א' דשם יש עוד כפרים הסמוכים והוא הולך למק"א להתפלל ועי"ז אין מלין כעת בכפרים הסמוכים לו וכשיחדל לילך להמק"א יתבטל המנין שם וילכו המה למק"א להתפלל בצבור: סימן נ"ט. אם אין לוי בביהכ"נ אם טוב יותר שימחול הכהן משיקראוהו לכתחלה לכהן לעלות לברך ד' ברכות:

ע"ד. במ"ש במנח"א חלק ג' (סי' כ"ז) לענין פיסוק טעמים דאו' ומללה"נ. וע"ד מ"ש שם במנח"א ח"ג (סי' כ"ט אות ד') לענין דברי הפע"ח מענין יניקת פרעה וגלות מצרים:

סימן מ"ז. במי שמסר נפשו על ד"ת במקום שאין מחוייבים. או על ממון. וניצול. אם יברך ברכת הגומל:

ס"ה. אם המחבר בגמר הדפסת ספרו. ח"ת שהוציא לאורה. יברך שהחיינו: ל"ח. ע"ד אם להתיר לבנות ביהכ"נ בשבת ע"י קבלנות עכו"ם וע"ד מ"ש בתשו' אבני נזר בזה:

י"ד. ע"ד שכירות רשות להוצאות שבת בעיר שלוקחים מהשוטר שהוא שכירו ולקיטו של המלכות אם צריכין לשכיר רשות מחדש כשמת המלך ולפי חוקי זמנינו. בממשלות הרעפובליק:

סימן ט"ו.ע"ד א' שעשה עירוב תבשילין על פת ותבשיל ואח"כ ציוה לשלוחו לעשות עירובי חצירות והלך ועשה ג"כ על אותו פת:

ע"א. טעם למנהג שנהגו האומרים ברכו האחרון קודם עלינו בליל ש"ק אין אומרים אותו כשחל יו"ט בשבת:

כ. בדברי הרמב"ם פ"ח מהל' שגגות בחיוב אשם תלוי בעושה מלאכה בשיעורא דבין השמשות בשבת:

מ"ה. השגות על ס' שו"ת צפיחית בדבש (הספרדי) במ"ש לאסור לימוד עיון בשבת. ובמה שכ' להתיר ההספד בשבת:

מ"ב. בענין דברי החת"ס ע"ד הרמ"ע במה שכתב משרע"ה י"ג ס"ת ביום הסתלקותו שהי' שבת. וע"ד המקומות והאקלימום אשר הוא חדש תמוז יום שלם בלא לילה מה יעשו במצות ק"ש ושמירת שבת וכיוצא:

הערה עיי' בפנים במ"ש עה"כ יום ולילה לא ישבותו וע' ביערות דבש (ח"א דרוש לי"א טבת תק"ז) וצ"ע עוד בדבריו ואכמ"ל:

סימן ל"ד. פלפול בענין ביטול חמץ:

ל. ע"ד השמן שעשו לפסח מהזאננע"ן בלומע"ן (נאפרא פארגא) אם הוי בכלל קטניות:

מ"ג. ע"ד אם מותר לאכול חמץ במוצאי אחרון של פסח שלא ברכו עוד בהמ"ז ממה שהתחילו הסעודה מבעוד יום ביו"ט:

סימן ע"ו. ע"ד הירושלמי פסחים בגלגלתו של ארנון היבוסי שמצאו תחת המזבח ועיברו השנה קודם הפסח:

מ'. ע"ד היין מצמוקים לפסח במ"ש בזה בתשו' מנח"א חלק ב' ועל מ"ש בזה בתשו' אבני נזר:

סימן מ"ד. אם יש מקום להאומרים שלא לנסוע לדרך בימי הספירה: סימן ס'. אם יש לחסידים ואנשי מעשה לעשות נשואין בל"ג בעומר: מ"א ע"ד הט"ז או"ח סי' ת"כ לענין צ"ה בל"ג בעומר לחכם בפניו שכ' בשם הרמ"א. וע"ד צ"ה כשאירע ל"ע בימות החול אחר חצות היום:

ס' ל"ב פלפול בסוגיא דהואיל באופה מיו"ט לחול:

נ"ו. אם מותר למוהל לילך לחוץ לתחום ביו"ט ב' דפסח למול מילה בזמנה: ה' אם צריכין. או רשאין. לגזור תענית צבור לכל המדינה ע"ד המלחמות הגדולות בזמנינו שהם הרבה שנים בלי הרף ובקביעות. וגם על מה צריכין העיקר להתפלל בעת כזאת עת צרה הוא ליעקב וממנה יושע:

סימן ל"ו. ע"ד המנהג שכ' לכסות השופר בשעת הברכה ומ"ש בשו"ת אבני נזר בזה:

ל"ז. ע"ד תקיעת שופר בתפלת מוסף בלחש בר"ה:

ע"ח. תשו' על קו' גדול א' בסוגיא דשמא יעבירנו לשופר כשחל ר"ס בשבת ופלפול בזה:

י'. תשו' בענין נוסח תפלת ר"ה. ובענין נס דחנוכה בגלות יון שהי' בזמן בית שני (ע"ד האמת). וכן ע"ד אאמו"ר זי"ע בדרכי אמונה לחנוכה (דרך י'). ואם מותר להסתפר בלילה לפי"ד האריז"ל. וע"ד אאמו"ר בשו"ת צבי תפארת ע"ד אמירת פסוקי והוא רחום ביהי כבוד בשחרית דשבת: סימן י"ז. פלפול בסוגיא דשלא כדרך הנאתן ואכל ציר או מורייס ביוה"כ. וכן הועתק בזה תשו' בענין שלכדה"נ מאאמו"ר הגה"ק זי"ע מפה"ק (משו"ת שם שלמה כת"י):

סימן נ"ח. ע"ד שו"ת הלכות קטנות איך חייב כרת השותה מים ביוהכ"פ: נ"ה. השגות על מ"ש בשו"ת אבני נזר דכשחל שבת בין יו"כ לסוכות צריכי' לגמור בנין הסוכה קודם השבת דאל"כ הוי מעביר על המצות לפי דעתו: סימן ע"ג. על מי שישן בסוכה ויצטרך להשתין בלילה ולא יוכל לצאת מפני הקור אם מותר להשתין בכלי בתוך הסוכה:

ל"א ע"ד אם לישב בסוכה בשמ"ע במדינתינו שאין העת חם כ"כ אז ומינכר דהוא רק לשם מצוה:

הערה. הנה בפנים כתבתי בסוף התשו' בד"ה ועוד בזה לאשר וכו' והעירני ממובחרי ישיבתינו החריף ובקי מ' יוסף מרדכי כהנא הי"ו ע"ד הקרבן נתנאל שהבאתי ופלפלתי שם והנה בקרבן נתנאל שם כ' שכן נמצא בחי' הרשב"א [והיינו חי' הריטב"א] על סוכה ועיי' בערוך לנר שם] די"ל הכונה בגמ' מי שפך למי, דהנ"מ להיפך דאם רבו שופך לו להעבד אז אין רשאי להחמיר שלא לצאת מהסוכה. ואם היינו כמו דהעבד שפך לרבו אז ראוי שלא יפנה מיד מהסוכה כדי שלא יראה כשופך לו קתון ח"ו כלומר שאיני רוצה לשמשך כיון שלא הסביר לו פנים ולפי"ז ראוי להמתין ושלא לצאת מיד עי"ש:

סימן ס"ט. ע"ד אשה אכסנאי' שרוצית להשתתף בפרוטה בנר חנוכה והבעה"ב קידש אותה בזה שלא לקח הפרוטה ממנה:

נ"ז. בקטן בן י"ג שלא נבדק אם הביא ב' שערות שכתב מגילה אם כשירה לקרות בה ולענין מי שיבשה ידו השמאלית אם יניח תפילין עלי ובמ"ש בשו"ת אבני נזר בזה:

סימן א'. חלוקים וברורים כללים ופרטים ופלפולים בהאי כללא דאינו ראוי מדרבנן אם הוי אינו ראוי גם מדאורייתא:

הערה. עיי' בפנים בהנדפס (דף א' עמוד ד' בד"ה מ"ש מענין ביהמ"ז וכו') מ"ש דביהמ"ז הוא בכלל חלוקה ד) דברכות שתיקנו חכמים שבזה יש כח לחכמים ביותר עיי"ש וגם ביהמ"ז הגם דמשה תיקנה לברכה ראשונה מ"מ הנוסח מסרו לחכמים. הנה ע"ז יש עוד לפלפל ותליא לפענ"ד בפלוגתת. מיתכונים והסידורים בנוסחת ברהמ"ז ברכה א' "כאמור פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" כי זהו בודאי לא אמרה משה רבינו להביא מתהלים במאמר תהלה לדו"ד (כאמור פותח את ידיך וגו'. ואם נאמר שהוסיפו זה אח"כ איך הי' רשות להוסיף לשנות ממטמע שהטביע משה רבינו אלא ודאי בע"כ שניתן גם בזה רשות לחכמים מתקני התפלות והברכות להוסיף גם בברכה א' שתיקנה משה רבינו (בקצרה) א"כ יש כח בחכמים גם בזה כנ"ל בפנים בחלוקה ד) משא"כ לנוסחא שאין אומרים זה כאמור נוסח וגו' בע"כ ס"ל דכל הנוסח רק משה רבינו לבדו תיקנה ואין רשות לשנות ולהוסיף עכ"פ לפי דיעות הנוסתא שאומרים אנתנו כאמור פותח וגו' נכונים דברינו כנ"ל:

סימן ל"ה. פלפול בסוגיא דבל תוסיף:

יו"ד:

סימן ס"ז. ע"ד שו"ב שהתריז נגד הרב ולא סר סכיני' קמי' ואח"כ נתפטר ממשמרתו ועסק במסחר ואח"כ חזר למשמרתו. ושחט בלי רשות הרב: ס"ב. תשו' ע"ד מסוכנת בעניני פירכוס:

כ"א ע"ד שו"ב שהוסיפו לו בעת היוקר לקבל שכרו משלם מכל שחיטה ושחיטה סך הגון בשוה מכשרות וטריפות אם יש לחוש שיטריף ויחמיר שלא כדת כדי שיצטרכו לשחוט אחרת ויקבל עוד שכרו משלם:

סימן כ"ה. ע"ד חלב שנחלבה ע"י עכו"ם בבהמות ודיר של ישראל כשהצטרך הבעה"ב ישראל לדור בתוך העיר רחוק מהכפר והדיר של בהמותיו מפני השטרורה ושעת חירום רק דרכו לבוא שמה לפרקים פתאום במרכבות סוסים: סימן ל"ט. ע"ד חתיכה כשירה שנפלה לתוך רוטב נבילה ואח"כ נפלה לתוך רוטב כשירה ויש ספק אם יש ששים כנגד החתיכה כולה ועכ"פ לפי האומדנא ברור שיש ס' כנגד מה שבלעה החתיכה מהאיסור:

הערה. עיי' בפנים. והנה העירוני כי בפמ"ג בפתיחה להל' בב"ח (בד"ה ולפי"ז חתיכת בשר שקיבלה טעם מחלב וכן בסי' צ"ב (בשפ"ד ס"ק י"ב) כ' דגם אם הוא ספק ממש אם הי' ס' נגד החתיכה כולה הוי חנ"נ דרבנן בשאר איסורים ובמקום ספק מותר. ועיי' בדרת"ש (סי' צ"ב ס"ק מ'):

סימן כ"ט. תשו' להרב המשיג על דברינו במח"א חלק א' סי' נ"ג בענין מכירת הקצבים בשר טריפה לבני החיל שיש בתוכם יהודים:

סימן ט"ז. ע"ד ההאד"י קאפ"ע שעושים מחרצנים של סתם יינם וישרפם עד קלי:

כ"ג. ע"ד מי שנתלבן חצי זקנו וראשו בימי נעוריו. אם מותר לצבעו לשחור. ובמה שכבר נחלקו האחרונים בזה:

ז'. ע"ד מקוה שעשו ברזא המעמיד בדבר המקבל טומאה ועוד חששות עלי'. ואם יש חשש מוציא לעז על הראשונים שטבלו בה כשיתקנוה עתה כראוי. וגם תשו' הגאונים שהסכימו לזה:

סימן ו'. ע"ד דפסקינן ביו"ד סי' ר"מ בכבוד אביו שאינו סותר את דבריו ולד' הפוסקים אפי' שלא בפניו. והאיך מצינו לכמה תנאים שנחלקו בהלכה עם אביהם במקומות רבינו בש"ס ודרז"ל. ובירור ענין זה: הערה. עיי' בפנים דף ח' סוף ע"ג לענין ר' יוחנן ור' אלעזר) ועיין ש"ס יבמות (דף ע"ב ע"ב) רש"י בד"ה ראיתי לבן פדת וכו' עיי"ש: סימן י"ג. ע"ד ת"ח גדול שציוה והגיד לבנו שלא לדבר עם פלוני יען שציער אותו כ"כ עד שגרם לו חליו שמת בה ר"ל. אם צריך לשמוע בקולו בזה:

סימן מ"ו. בענין המבזבז אל יבזבז יותר מחומש ואיך שייך מ"ש בהל' צדקה שצריך ליתן לעני די מחסורו אשר יחסר לו:

ח'. ע"ד מעות צדקת רמבה"ג לאה"ק כשמתחלקים הכוללים אם שייך עניי עירך קודמים גם כשהם באה"ק:

ס"ג גר שבא להתגייר בזמה"ז לש"ש אם צריכין להמתין מלקבלו עד שילמוד מקודם בסידור לקרות ק"ש ותפלה:

ס"ד עוד תשו' בענין גר הנז' (בסי' הקדום):

כ"ד ע"ד בתי מחסה לילדים (שפיטעלער) של הממשלה שנולדים שם זכרים בכורים מפניות יהודות אם צריכין הב"ד לפדותם:

ב' בענין המדובר במנח"א חלק א' לענין הלויית המת ר"ל כמה מחוייבים ללוותו בקרי ותני אם גם באביו ואמו אינו מחוייב ללוותם יותר משארי מתים בערכם כל חד כדיני' אם קרי ותני או לא:

סימן ג' בהמבואר בש"ע בשנים שהיו שונאים זל"ז אין לקוברם זה אצל זה אם גם בקברי אבותיו. או בשני ת"ח גדולים. שייך ג"כ דין זה: סימן ד' ע"ד שציוה רב גדול א' להניח ח"ת הכתובים שלו (שכבר נדפסו) בתוך קברו ושכחו לעשות זאת בשעת קבורתו אם יש לפתוח קברו אח"כ להניחם שמה. או להניחם רק סמוך לראשו בעת העמדת המצבה תחת המצבת אבן:

סימן י"ב ע"ד מתים שנקברו בשדה חוצות בעת המגפה בארונות סגורים ואח"כ פינום לביה"ח מקום קברות אבותיהם ומשפחתם. אם צריכין הקרובים להתאבל באותו יום כיון שלא נראו עצמותיהם רק הארונות סגורים כמות שהן יובילום ממקום קבורתם לביה"ח. וע"ד איזה מהם שנקברו אז בכפר בגנות ששייך להם לישראל אי יאות לפנותם בתוך ארונות הסגורים שנקברו אז בגנות להביאם לקברי ישראל היינו לביה"ח של ישראל העירה: סימן כ"ו במי שנשא אשה על אשתו (שנשתטית ר"ל) עפ"י היתר ק"ר כדת ואח"כ מתה הראשונה הנשתטית אם צריך להתאבל עלי':

כ"ז במ"ש בתשו' תשורת ש"י שלא לקרות שם על א' שנפטר לעולמו טרם שנקבר:

כ"ח בענין ניתוח וניוול המתים ר"ל שעושים הרופאים. אם יש חיוב להשתדל לבטל ממש. תעתועים האלו:

הערה. עיי' בפנים חדשים מקרוב באו רעשה ארץ מהנבלה אשר עשו בווארשא חברת רמאים קראו בשמותם עלי אדמות גמ"ח של אמת' כלומר של שקר) באשה א' כשירה שמסרוה להרופאים יהודים לנתחה לגמרי ושלא להביאה לקבורה ועשו מעשי תועבות קולם כאוב (שהיא הנפטרת מוחלת) וכיוצא בהבליהם עשו הכופרים הארורים. ובטענתם כי זולת זה לא יתנו הקליני"ק די סיפוקם של אברים ובשר מתים ללמד רופאים יהודים, ואמרתי (וכן יאמרו באמת כל המאמינים בה' ובתורתו) כי זהו (הטעם) קשה מן הראשונות (הניול) ומי התיר לסייע ידי עוברי עבירה לגדל ולחנך רופאים היהודים הכופרים (הנודעים רובם ככולם מחללי שבת בזדון ועיי' בדברינו בשו"ת מנח"א חלק א' (סי' ע"ד), ודי בזה. ולהשומע ינעם:

סימן נ"ג. ע"ד יהודים הרוגי מלחמה שנקברו בפ"ע הרחק קצת מהרוגי נכרים ולבושיהם. וגם בלי קבר לכ"א רק מאענגגראב. אם יש לפנותן ולקוברן כ"א בקברי ישראל:

סי' נ"ד. ע"ד הירושלמי קדשים שנדפס כעת ורבו המערערים שהוא מזוייף. כנודע

אהע"ז:

סימן י"א. בענין מומרת דמזכה לה גט לגבי חדרגמ"ה וגם חילוק בענין דברי התוס' בע"ז דף כ"א דהמכשיל חבירו באיסור דרבנן אם עובר בלפ"ע דאורייתא:

סימן ע"ה ע"ד מי שמסרה אשתו אותו בערכאותיהם אם יש להתיר לו לישא אחרת. בק"ר מג' מדינות:

סימן נ"א. ע"ד היתר לבעל שנשתטית אשתו ונתנה לבית המשוגעים בקיע"ב וחשבו שמתה שם. וע"ד איך לחשוב הג' מדינות בעת חילוק המדינות והמלכיות:

סימן נ"ב. ע"ד עיר גראסווארדיין איך לכתוב בגיטין:

ל"ג. ע"ד אם לכתוב בגיטין בק' אונגוואר שם אחשהאראד ששמו עלי' הטשענע"ן ועי"ז הורגל שם זה בפי רבים כעת בימינו:

סימן ע"ז. ע"ד ששם אבי המגורשת ישראל שמואל הכהן ונקרא בפי העולם ישראלק"א כהן בלא ה"א בתחילת תיבת כהן וכתבו כן בהגט:

סימן מ"ט. ע"ד א' ששמו אדאלף רק ששם העריסה הי' אברהם ולא נקרא כלל בשם אברהם כי במקומו אין קורין כלל בשם לס"ת. האיך לכתוב בג"פ: סימן ס"ח. בדברי הש"ס יבמות ל"ב ע"א באיסור אחות אשה לגבי יבם אם יש בזה היתר כרוך ומתהפך:

סימן ס"ו. ע"ד קו' השואל בספק טומאה ברה"י דגמרינן מסוטה:

חו"מ:

סימן ט. למה דפסקינן בש"ע חו"מ סי' רס"ז דהמוצא תפילין שישום דמיהן מיד אם שייך זה גם בתפילין יקרים מסופר מומחה וצדיק גדול מפורסם וכיוצא:

סימן י"ט. ע"ד אשה שציותה בצוואתה שבנה ובנותי' יירשו את תכשיטי' גם בחיי בעלה והבעל כתב הצוואה בכתב ידו ונעשה בהסכמתו. אם צריך הבעל אח"כ ליתן תכשיטי' לבנה ובנותי' כפי צוואתה כשמתה בחייו:

סימן ע'. ע"ד שהביא בס' תולדות אדם שהגאון ר"ז מווילנא זצ"ל השאילו לו ספר ונקרע ובלו העלים מחמת רוב לימודו בו בו אם זהו הוי כמו שנתקלקל ונאבד מחמת מלאכה שפטור מלשלם:

סימן ס"א. תשו' לתרץ דברי החות יאיר שכתב דצעב"ח ל"ש באדם גם למ"ד צעב"ח דאו'. והקשו מד' הש"ס בב"מ לענין טעינה ופריקה. - ובענין תפילין דשמושא רבא. ובענין השושנים שנטעו על הקברות דאיכא איסור בזה. ושם נדפס תשו' בענין זה ניכתי"י שם שלמה מאאזמו"ר הגה"ק זי"ע מפה"ק:

סימן נ' ע"ד החקירה במי שדנוהו למיתה בסנהדרין ואח"כ נשחטה אם יש לקיים בו המשפט גם בהיותו שוטה:

מ"ח בענין שנתערבו נשרפים באנשי ע'יר הנדחת וע"ד התוס' בסנהדרין דף נ' ע"א: תיקון טעות הדפוס בדף הקדום ע"ב (במפתחות) סי' י"ז תשו' בענין שלכדה"נ "מאאמו"ר צ"ל מאאזמו"ר שם עמוד ד':

סימן כ"ח (במפתחות) בענין ניחוח וניוול וכו' לבטל ממש" צ"ל מעשה תעתועים האלו:

שאלות ותשובות מנחת אלעזר:

תוכן העניינים

שות מנחת אלעזר חד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה