שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ח · סימן יז
שלומים אלף לאיש אלוף המאור לממשלת התורה החו"ב כבוד מחותני דהרב ר' אלי' שענקעל נ"י בק"ק קוטב. אחד"ש אודיעהו כי אתמול קבלתי מכתבו עם השאלה בבהכ"נ וכתב שנחוץ להשיב וידעתי שאני טרוד גדול ואם לא אשוב מיד פן לא אוכל להשיב עד ימים רבים על כן היום באתי לגלות דעתי לכבודו נ"י שנ"ל שהדין עם בעה"ב אשר מקומו סמוך להארון הקודש. שאלה מעשה שאירע בבהמ"ד אחד שהי' שם אה"ק עם עמודים והיה ממלאים כמעט כל כותל מזרחי עד שלא נשאר כ"א ד' מקומות בצד ימין וד' בצד שמאל וזה הי' זמן הרבה עד שלא נתקלקל האה"ק וההכרח לעשות אה"ק חדש ובא נגיד אחד וקיבל על עצמו שהוא יעשה אה"ק מכיסו באופן שהעמודים אשר הי' באורך הכותל יעמוד לרוחב הבית בתוך חלל הבית בכדי שירויח מקום בכותל מזרחי בכדי שיהי' לו מקום אצל כותל מזרחי וכן עשה והרויח לו מקום אחד בכותל מזרחי וכעת טוען הבעה"ב אשר הי' לו מקום אצל אה"ק בתחילה שגם עכשיו יותן לו מקום אצל אה"ק שהגבאים לא הי' להם רשות למכור זכותו אשר הי' לו בתחילה בראשון אצל אה"ק והגבאים טוענים שאותו מקום שהיה לו בתחילה יהיה לו גם כן עכשיו והמקום אשר הרויחו מחמת אה"ק זה הזכות שייך להם והיה להם כח למכור להנגיד הנ"ל מקום במזרח אשר הרויחו ע"כ בא מעלתו נ"י לשאול הדין עם מי עם הגבאים או עם בעה"ב שהיה לו בתחילה אצל אה"ק. תשובה אבאר בעזה"י כי הדין עם הבעה"ב והוא ישב בראש כי הוא זכותו והגבאים אין בידם ליתן זכותו לאחר כאשר אבאר בעזה"י. וטרם אדבר אקדים חקירה אחת שבהכ"נ או בהמ"ד הוא מוגבל בעצמו בשם קדושה שהוא בית מקדש מעט אין זה כי אם בית אלקים לשמוע רנה ותפלה ועיין בש"ע או"ח סימן קנ"א וסי' קנ"ג וכל איש ואיש הקונה לו מקום בבהכ"נ הוא קונה במעותיו חפץ קדוש שיהי' לו מקום קבוע לתפילתו או אם קונה בבהמ"ד שיהיה לו מקום קבוע לתפילתו וגם לתורתו מקום הרנה שם תהיה תפילה כנודע אבל בודאי אם יאמר שיניח על מקומו סחורתו ומרכלותיו מלבד שעושה איסור שמיקל ראש בקדושת בהכ"נ ובהמ"ד אלא כל אנשי בהכ"נ ובהמ"ד ילחמו כנגדו בזרוע לאמור לו שלא קנית זכות זה להשתמש בו דבר חול כי הגבאים לא היה להם כח למכור המקום להיות אתר הדיוט רק מכרו לו מקום אדמת קודש להשתמש בו קודש ללמוד ולהתפלל ומעולם לא זכית במקום להשתמש בו כאות נפשך דברים שבחול כי מאז שהופרש והוקדש לביהכ"נ או לבית המדרש נעשה המקום קודש ולא היה ביד הגבאים למכור רק זכות קדושה ולא זכות חול והגם שהמקום בבהכ"נ ובבהמ"ד נקרא ממון בעלים היינו כי זכות שימש לקודש הוא עובר לסוחר לכל איש ואיש אשר ידבנו לעשות אל הקודש והוה כמו אם מעשר שני הוא ממון בעלים או קדשים קלים לר"י הוה ממון בעלים היינו שהנאת החפץ לצורך קדושתו הוה בעלים אבל להיות ממון בעלים לדבר המתנגד לעצם קדושתו בודאי לא הוה ממון שלו כי קדושה לא פקעה בכדי ויכול אפילו לאסור חלקו בבהכ"נ של עיר על חבירו עיין נדרים וביו"ד סימן רכ"ד כי לתכלית הנאת קדושה הוה ממון בעלים אבל למכור לתכלית חול מעולם לא זכה בו כי הגבאים לא היה יכולים למכור כח זה והבן. עוד אקדים חקירה כי במקומות בהכ"נ ובהמ"ד לא שייך הידור מצוה ביאור הדברים כי המקום המוגבל בבנינו להיות בהכ"נ ובהמ"ד הוא כולו קדוש בקדושתו אין הבדל אם האדם עומד במזרח או במערב או באיזה צד כי בכל מקום אשר אזכיר שמי אבוא אליך וברכתיך כתיב וכיון שנתיחד המקום בקדושתו בכל מקום מוקטר ומוגש לשמו בתורה ותפילה ואין התורה או התפילה מהודר אם מתפלל למעלה ראש שעומד בצד מזרח ומערב או צפון ודרום רק יוקרא וזולא של המקומות בא מכח הקונים זה יחפץ לקבוע מקום תפילתו להיות פניו אל הקיר בשעת תפילה ומייקר השער לתכלית זה וזה יחפץ להיות עומד נגד פני הכהנים בשעה שמברכים את העם ומייקר המקומות כנגד הארון הקודש וזה יחפץ להיות מקום תפילה שלא יעבר עליו עוברים ושבים בבואם לבהכ"נ ובצאתם מבהכ"נ ועל כן יבקש כל איש ואיש מקום כאות נפשו ומייקר השער אבל שיהיה הפתח הבהכ"נ מול הצד שמתפללים הוא הידור לגוף מעלות קדושת בהכ"נ ומחוייבים כל אנשי בהכ"נ להדר ולרומם בית אלקינו שיהיה נעשה הפתח כדין וכדת בהמ"ק מעט ודו"ק. גם זה אקדים כל הקונה מן הגבאים מקום בבה"כ או בבהמ"ד הוא קונה המקום כפי החשיבות והמעלות אשר מקפידין עליהם בני אדם ובכל העולם כולה יותן יקר וחשיבות על מקום הראשון הסמוך לארון הקודש מימין ואעתיק דברי ספר חסידים סי' תש"ס שכתב וז"ל מימינו אש דת למו מלמד שצריך לצדיקים מקיימי התורה לישב בימין הנכבד ובימין התורה שנאמר אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד וכן בימין הארון אבל בעבור שלום לא יהיה שום צדיק מקפיד אנא ישב כי לא מקומו של אדם מכבדו ואם משימים אותו למטה ואחרים שאינם טובים כמוהו למעלה ממנו אל יקפיד עכ"ל הרי שביאר שיש סגולת הנפש למקיימי תורה לישב בצד ימין של הארון א"כ מי שקנה מקום הראשון אצל הארון הקודש מצד ימין אין קפידתו שלא ישב אדם לפניו אלא תכליתו שהוא יהיה עומד במקום סמוך לארון אשר ראוי' למקיימי תורה מטעם דכתיב אורך ימים בימינה מי שהוא שעומד לימין מקום עמידת ס"ת זוכה לאורך ימים ושנים טובים א"כ קונה מן הגבאים זכות הנ"ל ואין קפידתו על איזה אמה ברוחב בהכ"נ אשר יעמוד רק קפידתו שהוא יעמוד תמיד אצל הארון אבל השני אשר עומד אח"כ הוא קנה רק מקומו שיחפץ לעמוד בצד מזרח ששם יש רווחה לצאת ולבוא וכדומה כי אצלו לא שייך סגולת אריכות ימים כי הוא אינו עומד לימין הס"ת והבן. אך זה ברור כל מי שקנה מקום בבהכ"נ הוא קונה אותה כפי מעלות וחשיבות אשר מקפידין עליהם בני אדם וזכה באותו זכות שתמיד ישאר במעלה או חשיבות אשר קפד עליו למשל אם הפתח של בהכ"נ היה שלא כדין ועכשיו הגבאים עשו אותה כדין וישתנה סדרי המקומות אז צריכין הגבאים לעשות חיובם ליתן לאיש אשר היה לו מקודם מקומו אצל הפתח הבהכ"נ ישב גם עכשיו אצל פתח בהכ"נ והאיש אשר ישב באמצע בהכ"נ ועכשיו נעשה שם פתח ונסתם הפתח הישנה א"כ יותן להאנשים מקומם במקום שנסתם הפתח שיהיה מקומם בתוך בהכ"נ למשל שהיה מתחילה מקומם רחוק מפתח י' ספסלים יותנו להם גם עכשיו מקומם רחוק מפתח י' ספסלים ואם אי אפשר להוציא להם מקומות אחרים חשובים כאשר היה להם מקודם כי זה תלי' לפעמים מצורת אופן הבנין דבהכ"נ צריכין הגבאים לשלם להם עלוי בדמים אבל לא יוכלו למחות שלא יעשה הפתח כדת וכדין כי כולם חייבים להדר ולרומם בית אלקינו ומזלם גרם שהגיע במקומם וישלם להם במעות העילוי והבן. וראיתי לאדמ"ו חת"ס ז"ל באו"ח סי' כ"ט שהביא דברי מג"א סי' ק"נ סק"ה כתב וז"ל נ"ל אם היה הפתח בצד אחד וחרבה הבהכ"נ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינה אין האחרין יכולין למחות אע"פ שהם הרוב ואעפ"י שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם עכ"ל מג"א וכתב אדמ"ו בד"ה ולפ"ז וז"ל מ"ש מג"א ואע"פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין אין הכוונה ע"י אותן הספסלין שהיו מאז חשובים ועתה באו סמוך לפתח וירדו עשר מעלות דיקוב הדין דאי אפשר דגם זה בכלל הנ"ל השתא המקומות עצמם נוטלין מבעליהם דהוה שאינו שלהם מכ"ש השוכנים בסמוך שקנו מעלה שאינו שלהם ונראה שקאי אאינך מקומות שהיו עד עתה סמוך לפתח ועכשיו יתעלו שהם צריכין לשלם עילוי עכ"ל ודבריו נפלאים בעיני הלא המה שלמו בשעת קנין דמים יקרים בעבור שמקומותם בתוך בהכ"נ רחוק מפתח למשל י' ספסלין, א"כ נשאר החיוב על כל בני הקהלה ליתן להם מקומות חשובים כפי ערך דמים שנתנו ואם אפשר יותן המקומות אשר הם סמוך לפתח של עכשיו לאנשים אשר קנו רק המקומות אצל הפתח מי שהיה להם המקומות רחוק מפתח י' ספסלין יותן עכשיו המקומות אשר נעשין ע"י סתימת פתח הראשון ואם לא יהיה חשובים כמו מקומות ראשונים צריכים להעלות להם בדמים וזה הוא יקוב הדין ודוק. ומה שהתפלא אדמ"ו ז"ל בד"ה במג"א כיון שקנה הקרקע מי יוכל לגזול קרקע שלהם מידם אטו אם אין לצבור בהכ"נ יגזלו מיחיד קרקעו יעו"ש מאוד נפלאת בעיני דמיון זה בודאי מי יקח קרקע של איש בעל כרחו הלא הוא ביתו לכל תשמישו לצורך חולין גופו ותשמישיו אבל מקום בבהכ"נ הוא רק לצורך עבודת הקב"ה לרנה ותפילה ולתכלית זה אין הבדל אם יעמוד במזרח או במערב וכדומה וכל העדה מחויב לרומם בית אלקינו לעשות הפתח כדת א"כ יכולין לעשות שם פתח וליתן לו מקום אחר חשוב כמותו או אם אינו חשוב כמקומו הראשון להעלות לו בדמים שלו יהיה שזכה מתחילה במקומו עכ"פ הלא גם הוא מחויב לרומם בית אלקינו ובזה שהי' עומד מתחילה באמצע בהכ"נ לא היה לו הידור מצוה רק זכות דמים הי' לו אם ימכור אותו יקבל מהקונה יותר ומזלו גרם שמגיע ההידור במקומו ועד שכופין אותו בגופו כופין אותו במקומו לעשות שם הפתח כדת וכדין ועיין ברמב"ם פ"א מהל' בית הבחירה הל' י"א ואם לא ניחא ליה לעשות המצוה בממונו כי ההידור מונח על כל הקהל יתנו לו עילוי בדמים ודוק. סוף דבר נראה בעיני פשוט שהאיש אשר זכה לעמוד לימין הארון זכה הזכות בשעת קנין מקומו ואין ביד הגבאים למכור זכותו לאיש אחר בעבור שעשה הארון הקודש החדש אבל במקום השני זכה כי על ידו בא הריוח וד' ירחיב לנו ופרינו בארץ לטובה דברי הדש"ת מחותנו: