שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ח · הקדמה
הקדמת המחבר:
יתברך העוזר וישתבח המושיע הוא הבורא שמים וארץ שרפים
עומדים ממעל לו וחיות הקודש מנשאים כסא כבודו וכל צבא מרום יזמרו וישוררו תקפו תפארתו וגדולתו ובגדולתו משגיח ממכון שבתו ממעמקים על הארץ לעמוד לימין העזוב והרצוץ עוזר דלים ומושיע עזובים סומך חלושים ותומך מדוכאים עיני כל אליו ישברו ובטובו נותן ומשפיע ומשביע לכל חי רצון. ואני הגבר האביון החלוש והמדוכה אחד בתוך רבבי רבבות ישראל אשר אביו ואמו עזבוהו ולא נשאר לו אלא ליתן עיניו ביושב השמים ועליו השלכתי מבטחי מנעורי והוא הגדיל חסדו עלי מעודי עד היום הזה מה אומר ואדבר ואספר מרב טוב אשר גמל עלי אגידה ואדברה עצמו מספר כי צרות רבות סבבוני רעות גדולות הקיפוני כמה וכמה פעמים לא האמנתי בחיי וכרגע באפו חיים ברצונו מן המצר קראתי יה ויענני מה אשיב לד' על כל תגמולוהי עלי ד' הגדלת חסדך עמי אם גם בכל נשימה ונשימה אהללך ובכל רגש ורגש אשכחך ובכל הבטה והבטה אשתוממך אין די עולה על אחת מאלף אשר היטבת עמדי קטנתי מכל החסדים אשר עשית עמדי ולא ידעתי להודות לך רק בזאת שאגיד זרועך לדור לדעת שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך. וחסדי ד' אזכיר שבזכות אבותי ורבותי ז"ל העמיד לי גם עתה מטיבי לכת שעזרוני להיות לאל ידי להוציא לאור ספרי על ח"מ מספר התשובות אחד וחמישים בצירוף יחדיו עם התשובות של הא"ע שנים וחמישים עולים במספר "מחנה" ואצלתי בזה בעזה"י שיהיה המחנה שומר בעדי ובעד ביתי לתת לנו חיים וברכה בעוה"ז ובעוה"ב עד עולם אמן. המנדבים אזכיר לברכה ואלו שמותם הקצין ר' פנחס ווייס נ"י מעיר פוטנאק והקצין ר' זלמן ניימאן נ"י (הוא חתן תמים של אחי הרב המאה"ג הצדיק ר' יעקב שלום ז"ל ד' יברך ביתו וזרעו) מעיר וויען והקצין ר' זלמן לעווינגער נ"י מכפר וואדנא והקצין ר' אלעזר צוקער נ"י מכפר ווארקאן יהיה משכורתם שלימה מעם ד' אלקי ישראל ויברך אותם ואת ביתם ואת כל אשר להם לטובה אמן סלה. ומנשים באהל תברך היא בת אחות אמי האשה הזקנה החשובה מ' פיגלה תי' אלמנת אדם כשר ר' משה ווערענדארפער ז"ל מעיר וויען היא גמלה לי חסד בנעורי וגם עתה עזרה לי יברך ד' אותה שתזכה לשיבה טובה כאות נפשה אמן. ובאתי כהיום לעשות בעזה"י קורת רוח לכל האנשים אשר נדבו לבם לעזור לי להוציא ספרי ח"ש בכלל שלא יאמינו שהניחו כספם וזהבם במקום שאינו עושה פירות חלילה ולא אציג עדות בזה שיש תל"י תחת ידי מכתבים מגדולי תורה וגאוני ארץ אשר כבדוני בהשגות ופלפולים על פסקים שונים מספרי שהוא מופת שנתקבלו דברי וחוטבו בעיניחם (וברצות ד' אקוה להוציא לאור אותן השגות ופלפולים ואת אשר השבתי להם כיד ד' הטובה עלי) כי עדות זה אשורנו ולא עתה רק בחרתי להדפיס מכתב אחד מרב האי גאון המפורסם הגדול ליהודים רבן של וישראל הצדיק שהיה אב"ד דק"ק לעמבערג חרב ר' יוסף שאול ז"ל אשר כתב לי בחורף העבר כאשר שלחתי לו:
ספרי ח"ש על יו"ד וא"ע ואעתיק פתשגן הכתב. ב"ה יום ה' חיי תרל"ה לבוב שלום וברכה וכ"ט לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם צדיק נשגב מ' חיים סופר נ"י אב"ד דק"ק מונקאטש יצ"ו בעה"מ ספרים יקריב היום הגיעני ספריו. ויקרא שמו מחנים. מחנה אלקים הוא זה. בהעברה בעלמא ראיתי איזה דברים והוטב בעיני. ובח' אהע"ז סי' פ' ראיתי קושיא אשר הקשו אותו וגנבו מהגהותיו וגם מספרי שו"מ וברצה"י כאשר יונח לי מעבודתי אראה בדבריו לע"ע רב תודות לו שכבדני בספריו יחי' ד' עמו ויגמור בעדו לטובה כנפשו ונפש הדו"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל אקוה שבעזה"י שהמתנדבים אשר החזיקו לי להוציא לאור ספריי ינוחו דעתם בעדות הזה וישמחו שגנזו את כספם וזהבם כמקום שעושה פירות ויתנו תודה לד' על שנתן להם לב ליתן לכסף מוצא להרחיב התורה ולהגדיל דגל היראה ולחזק הדת בעזה"י. ועתה אליכם למודי ד' אקרא באהבה תנו לי נפשיכם בשאלתי חנוני חנוני להגות בספרי אשר חנן אלקים אותי בעין טובה כי דעו שלמדתי רוב שנותי תורה בעניות וגם מסרתי כל כחות גופי בעדה קיימתי בנפשאי "אדם כי ימות באוהל" הפי' נודע מחכז"ל אין הפה יכול לדבר אשר סבלתי בעד התורה על כן אקוה שד' האיר עיני בתורתו והדורש בצדק ומצא מרגוע לנפשו בעזה"י. אך חלילה לכם לסמוך בהוראה עלי לבדי כי מלבד שהזכרתי מגודל עניות אשר עבר עלי בנעורי וגם ישמור ד' כל איש ואיש מישראל מדאגות ומצרות רבות אשר סבבו אותי ר"ל כמעט אין הבין איך עומד בי רוח ללמוד ולהגות בתורה ולולא ד' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי ואם כן אפוא איך אוכל לקבל על נפשי שלא שגיתי ברואה מבלעדי זאת לו שהיה לי חיים תענוגים ושאננים מעודי לא אגבה לבי לקבל על נשמתי ערבות לדורות כי רק המוסמך ומומחה לרבים אשר כל גדולי עולם משכימים לפתחו יוכל להגביה לבו בדרכי ה' אבל איש כמוני צריך לידע ערכו עליו לכן גם אם תראו בספרי שפסקתי למעשה הוא להוראת שעה ולא שקבעתי חלילה הלכה לדורות. ולפני רבות בשנים נתתי ללבי את דברי מופת הדור שדבר גדול דיבר הנב"י בהקדמת ספרו ח"ר וז"ל טרם אכלה לדבר. אבקש מרב וחבר. עלי לא יסמוך. כי אינינו מוסמך. ובפרט שהרבה תשובות. מילדותי כתובות. ובאתי רק כמזכיר. והקורא יבין ויכיר. ואם הדברים נכוחים. יקבלם כעולת מחים. עכ"ל הזהב וכאשר קרבתי לדפוס ח"ר מספרי נשאתי בלבי ק"ו בעצמי אם הארז בלבנון אדיר ישראל דיבר ככה לעכובא מה יאמר בד אזוב וקבלתי לרשום על הטיטעל בלאט בכל חלקי חיבורי "ספר מחנה חיים" ולא רשמתי שו"ת מחנה חיים ליתן אות שאין אני מדפיס פסקים להורות כספרי שו"ת אלא מדפיס ספרי כחדושי הלכות בהערות וחקירות שלא אחפץ לקבל ערבות עלי ובזה עשיתי שלי וד' יגמור בעדי כל טוב אמן. ואבוא היום בזכות אבותי ה"ה אבי אדמ"ו הצדיק מוה' מרדכי אפרים הנקרא בפי כל ר' פישל סופר ז"ל בן הצדיק ר' זוסמן סופר ז"ל ואמי מורתי הצדקת לאה בת החשוב וירא אלקים מכבד התורה כבוד ר' יהודה לאשברין ז"ל זכרונם לברכה ובזכות רבותי גאוני ארץ ומוסדי דור ה"ה הגאון בעל חת"ם סופר והגאון בעל שערי תורה והגאון בעל אמרי א"ש זכרונם לברכה לפניך מלך מלכי המלכים הקב"ה ברוך הוא וברוך שמו וברוב כריעות וברוב השתחויות אברך ממקור לבבי לשמחה במעונו ברוך אתה ד' למדני חוקיך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה אתן הודאה לך על העבר שהטבת עמדי זה הרבה שנים להוציא לאור ספרי פלס, ומחנה, ומחברת שערי חיים ואומר שבח לאלף על אשר אתה מטיב עמי כהיום לדפוס ספרי הנ"ל על ח"מ ולגמור חלק שני ואתפלל לחסדיך על העתיד שתזכה אותי להפיץ מעיינותי חוצה הן בחריפות והן באגדה כאשר הוא עם לבבי אמן ואמן. וזכור אזכיר שבר גדול אשר קראני על פי ד' שמתו עלי ר"ל חמשה בנות ובן אחד הילדה שרה והילדה ריזל והילדה רבקה מלכה והילדה צירל בלומה וגם בתי הגדולה שהיתה נקראת על שם אמי לאה וגם בני הילד מאיר שלמה זכרונם לפני מכניע לבי לא עליכם עבדי ד' יקרה אתכם כאלה ולא מאלה וגם אותי ישמור ד' מכל צרה יגון ואנחה וישמחני כימות זרעי ומפי זרע זרעי מעתה ועד עולם אמן. ושפתי לא אכלה עד שאני תפלה לד' שיגמור בעדי אלמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים כל דברי תורתיך ולא ימושו תורתיך ומצותיך מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי מעתה ועד עולם אמן. היום יום כי טוב נשא עיו"ט של חג השבועות יום היא"צ של אמי ז"ל תרלה לפ"ק רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה היא זוגתי החכמה והצנועה הרבנית מ' בריינדל תי' אשר היא עזרי מעם ד' וישלם לה פעלה בעוה"ז שתזכה להיות עמי בהצלחה ונזכה יחד לגדל בנינו לתורה ועבודה והצלחה ותהיה משכורתה שלימה מעם ד' צבאות לאחר זקנה ושיבה בעוה"ב. בסיום הדפסה קבלתי מאחי הרב ר' זוסמן נ"י להדפיס זה משמו וז"ל ח"ס או"ח קי"ז מקשה על ריטב"א מתחילה הקשה מנין שנתן מתנות באגב דלמא בחצר ותי' שחצר צריך להיות מתחילה שלו ומחדש סברת הש"ך בסי' ר"ב ואח"כ הק' ממתני' שמטלטלין נקנין באגב ותירץ מתני' מיירי בחצר שאינה משתמרת ופלא מה קשה לו ממתני' הא כבר כתב הסברה שחצר צריך להיות מתחילה שלו ע"ש והנה קשה על ריטב"א וש"ך הרבה גמרות שמצינו גיטה וחצירה באין בב"א כנודע ונראה ב"ה לחדש דבר ידוע הירושלמי פ' האומר במתנה א"א לעשות שליח כי צריך שליחות מבעל ממון והקשה מגט שתעשה שליח קבלה ותי' תורה זכתה לה וכן בעבד עי' קידושין כ"ג גמרי' לה לה מאשה וידוע שא"א שהמזכה יוכל להיות זוכה בעבור המקבל יען שלא יצא מרשות לרשות ואפי' במקח וממכר א"א למוכר לזכות בעבור הלוקח אבל לא העיכוב מצד הלוקח כי הלוקח יוכל לעשות שליח שאחד יזכה בעבורו וגם חצר של זה יוכל לזכות כמבואר בסוגי' ד' מדות כידוע ועי' נתיבות קפ"ז בזה ואומר סברה אחת בשלמא במתנה שא"א למקבל לעשות שליח כי הוא אינה בעל ממון ורק הנותן צריך לעשות שליח א"כ א"א שחצר עם המטלטלין לקנות בב"א כי מקודם לא הי' למקבל שום כח לעשות החצר להיות שליח וגם הנותן לא היה אפשר לזכות ע"י חצרו למקבלו רק אם כבר יצא החצר מרשות הנותן אז יוכל להיות שליח ע"כ צריך להיות החצר מתחילה של מקבל ואח"כ עושה הנותן שליח כמו אם מזכה המתנה ע"י אחר שהוא עושה שליח כי הוא בעל הממון אבל במכירה הי' יוכל הלוקח לעשות שליח וכן חצר של מוכר הי' יכול לעשות שליח לקנות בעבורו מאיש אחר אבל לא מבעל החצר יען שלא יצא מרשותו אבל אין העיכוב מצד הלוקח א"כ כיון שהי' ללוקח כח לעשות שליח מקדמת דנא א"כ שפיר חצר ומטלטלין קנה בב"א כי לא צריך לצאת החצר מתחילה מרשות המוכר אלא קונה בב"א והבן ע"כ שפיר הקשה הריטב"א על מתני' ותי' שא"א בב"א אבל מתני' מיירי במכירה צריך לתרץ מצד חצר שאינה משתמרת אבל בגט התורה זכתה לה לעשות שליח קבלה א"כ יש לה כח לעשות רק הבעל א"א לזכות חצרו וגטו ממנו יען העיכוב מצידו ולא מצידה ע"כ בא בב"א ומיושב הכל ב"ה אבל הש"ך מחדש יותר גם במכירה א"א עי' סי' קל"ח א"כ לא הי' נעלם מהש"ך הריטב"א מה שהשיגו כל אחרונים עליו כידוע. הק' זוסמן סופר ושלא להוציא הנייר חלק אציג פה דבר תורה אשר הציע בני נ"י לפני: עיין בנב"י מהד"ק חא"ח סי' ל"ה שכ' בד"ה והנה מ"ש וז"ל הנה זה פשוט שאיסור נדה חל על איסור א"א משום דהוה איסור מוסיף מגו דאיתוסף איסור נדה לגבי בעלה אמנם כ"ז אם ביאה ראשונה ששכב אצלה הנואף היה בנדתה חל עליו איסור נדה אף שא"א קדים מ"מ הוה איסור מוסיף אבל אם ביאה ראשונה ששכב אצלה הנואף היתה טהורה מנדתה ואז תיכף נאסרה לבעלה משום טומאה ואז אף אם נעשית אח"כ נדה לא חל איסור נדה כלל דאין כאן איסור מוסיף לשום אדם דלכל העולם כבר אסורה משום א"א ולבעלה כבר אסורה משום טומאה עכ"ל ודבריו צע"ג הא מבואר בקדושין דף ע"ז ע"ב דכה"ג שנשא אלמנה גרושה וחללה וזונה לוקה ד' ופריך הגמ' דלמה ילקה משום זונה מאי איסור מוסיף אית בה אמר ר"ח בר רב קטינא הואיל ושם זנות פוסל בישראל וכ' רש"י בד"ה מה איסור מוסיף אית בה וז"ל במה נאסר משום זה שלא נאסרה קודם לכן הואיל ושם זנות פוסל אפי' בישראל כגון אם זינתה תחתיו נאסרת על בעלה ה"נ אע"ג דהאי זנות לאו תחת בעלה הוא מיהו שם זנות אשכחן בי' מוסיף בעלמא עכ"ל ועיין ברמב"ם פי"ז מה' א"ב ה"י וא"כ אף כאן הא לבעלה היתה פ"א מותרת ואיסור נדה היה איסור מוסיף לגבי כ"ע מתוך שנאסרת על בעלה וא"כ מה הוה שנאסרת לבעלה משום טומאה מ"מ מיקרי אח"כ איסור נדה איסור מוסיף יען דשם איסור נדה הוה מוסיף לגבי בעלי' דעלמא וגם לגבי אשה זו מקרי איסור מוסיף לחייב הבועל עלי' משום ב' איסורי' כמו דאמרי' בקדושי' בזונה גבי כה"ג וצע"ג. ובזה אמרתי ליישב קו' א"מ בתשובותיו סי' י"ב שהקשה על הדרישה וב"ח וש"ך שפי' דברי טור ביו"ד סי' רל"ד שכ' אשה שאמרה הנאת תשמישי על כל העולם יפר חלקו ותהא מותרת לו עד שתתגרש ואז אסורה לו והקשה הב"י דהא באוסרת תשמישה עליו אין הבעל צריך להפר לה דהא משועבדת לו ותירצו דהא דאמרי' אם אסרה תשמישה דאין הבעל צריך להפר לה הוא דווקא אם אסרו על הבעל לחוד אבל אם אסרה תשמישה על כל העולם אז הוה כולל מיגו דחייל על כל העולם חייל נמי על הבעל יעו"ש והקשה הא"מ לפי דברי תוס' נדרים דף צ' חייל הקונם בנטולה אני מן היהודים משום כולל יען דלבעל היא מותרת יעו"ש וא"כ מאי כולל הוה כאן דלבעל נאסרה משום כולל דמגו דחל על כל העולם ועל כל העולם גופי' אינו חל אם להבעל אינו מותרת וא"כ אין כאן שום כולל יעו"ש ולדעתי העני' נראה דלעולם הוה איסור קונם תשמישי על כל העולם או איסור כולל או איסור מוסיף (עיין תוי"ט בנדרים ובשה"מ) לגבי אחרים מתוך שנאסרה לבעל שהיתה מותרת נאסרה ג"כ עליהם והוה כמו איסור נדה ואיסור זנות והגם שבנידן דלבעל ג"כ אסורה מ"מ מיקרי איסור הנ"ל איסור כולל או מוסיף דהא שם זה מקרי כולל או מוסיף בעלמא וא"כ שפיר יכול לחול האיסור קונמת על אחרים וממילא חידשו כיון דחל האיסור על האחרים שהיתה מותרת נאסרה ג"כ על בעלה מכח כולל ודוק. דברי בנך הנאמן יעקב שלום סופר: