אור ברסלב
שות מחנה חיים ז › סימן עג

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ז · סימן עג

סימן עב

בש"ע יו"ד סי' רל"ד סעיף ל' וז"ל אין יכולין לעשות שליח לא להקמה ולא להפרה עכ"ל ונתקשה בשו"ת רע"א סי' מ"ז הלא מבואר בב"י דהטעם דכתב הרא"ש הלכה כר' יאשי' לחומרא דר"י מחמיר דלא מהני שליחות (ועיין בט"ז ס"ק ל') וזה תינח דלא מהני הפרה אבל לענין הקמה דהוה ר' יאשי' לקולא במאי דס"ל דהקמת שליח לא מהני והי' ראוי' לפסוק כר' יונתן לחומרא דמהני הקמת השליח ולא הבעל להפר והוא צע"ג. ונראה לתרץ בעזה"י דגמרי' בחולין דף י"א דאוקמי מילתא על חזקתו מנגע ומשם ילפי' לכל התורה כולה וא"כ בשעה שנדרה האשה זכה הבעל בכח הפרה אם ביום שמוע יניא יוכל להפר נדרה חוץ אם הקים נדרה שוב נפסק מהבעל כח הפרה על נדר הזה וא"כ אם יש ספק אם יוכל לעשות שליח להקם נדריה אז נולד בהקמת השליח ספק אם נפסק זכות הבעל אשר יוכל להפר נדרי אשתו ע"י שהקים השליח דהא יש שליחות בהקמה או לא נפסק זכות הבעל אשר הי' לו היום כח להפר נדרי אשתו דהא לא מהני שליחות להקמת הנדר ואמרי' אוקי הבעל על חזקתו שהי' לו זכות שיכול להפר ועדיין לא פסק זכות זה וממילא יכול להפר ודוק. ועלה בדעתי לסתור תירוץ זה דהא כלל דהחכם עוקר נדר מעיקרו אבל הבעל רק מיגז גייז משעת הפרה והלאה וא"כ נימא אשה זו בחזקת נדר קאי דלו יהי' שמהני הפרת הבעל הוא רק גייז הנדר ויש ספק אם מהני הקמה אשר הקים הבעל ע"י השליח ואוקים אותה בחזקת איסור הנדר שחל עליה בודאי וספק אם פקע הנדר ע"י הפרת הבעל אחר שהקים ע"י השליח והוה חזקת איסור כנגד חזקת זכות של הבעל ויהי' ספק דאורייתא לחומרא ודוק. אמנם נראה לי לחדש בעזה"י דיש כאן חזקת איש זר דבודאי קודם שעשה הבעל ששמו ראובן שליח לשמעון להקם נדרי אשתו לא הי' לשמעון כח להקם נדר אשת ראובן דרק לבעל נתן הקב"ה להפר או להקם נדרי אשתו מטעם דכל הנודרת על דעת בעלה נדרה ולו יהי' שהוא גזה"כ עכ"פ הקמת איש זר לא פועל מאומה רק אם יש שליחות להקמה אז נעשה השליח כמשלח נחשב שמעון השליח כמו ראובן המשלח שהוא בעל האשה וא"כ כיון דאיכא ספק אי יש שליחות על הקמה נשאר שמעון השליח בחזקתו הקודם שהוא איש זר ואין בכוחו לקיים נדר אשת חבירו וא"כ יש כנגד חזקת איסור של הנדר שני חזקות זכות הבעל שהי' לו כח להפר וחזקת שמעון איש זר שלא הי' לו כח להקים נדר אשת חבירו ולכך מקילין שהבעל יוכל להפר ודוק. ואין להשיב הלא שני חזקות חזקת זכות הבעל וחזקת זר של השליח איתרע דהא הבעל אמר לשמעון להקם נדרי אשתו ושמעון קיבל להיות שלוחו וגם דבר לה להקים נדריה וחזקת איסור של הנדר לא איתרע וא"כ טוב חזקה שלה להיות כשני חזקות דאיתרע עיין תוס' כתובות כ"ג בד"ה תרווייהו יעו"ש. אחר העיון זה אינו תוס' חדשו רק אם האיש הי' ראוי' לעשות קדושין וגם כסף קידושין הי' פרוטה ראוי' לפעול קידושין רק יש ספק אם נפלו הקידושין בד' אמות שלו או בד' אמות שלה אז חדשו תוס' דאיתרע חזקת קמייתא דהא עשה עכ"פ מעשה שהי' ראוי' לפעול הקידושין אבל אם ספק אם לקח שוה פרוטה או אם לקח איסור הנאה ולא ידענו אם הי' מעשה אשר על ידו יוכל להיות קידושין זה לא נקרא חזקה דאיתרע דהא על זה אנו דנין אם הי' באפשרות לחדש הקידושין הארכתי בזה בספרי שו"ת מחנה חיים וא"כ כאן דיש ספק בעיקר כח שליחות אם יוכל הבעל לעשות שליח על הקמה ואם השליח יוכל להיות כבעל להקם נדרי אשתו א"כ נשאר שני החזקות בתקפם דבעל לא אבד זכות כח הפרתו והשליח הוא איש זר שלא יוכל להקם נדרי אשת חבירו ומה שדיבר הוא פטומי מילי בעלמא ודוק. אך כפי מה שחידש המ"ל בפ"ב מהל' טומאת צרעת הל' א' דחזקה מהני רק בספק דמציאות אבל בספק איך גמר הקב"ה למשה בדינא לא שייך אוקי על החזקה דהא המעשה נעשה והדין לא ישתנה מחמת חזקת איש שנימא יען שגברא הי' טהור לא יהי' זה נגע דפח"ח וה"ה כאן הלא עשה שליח לקיים נדרה והשליח הי' מקים לה וכל הספק אי מהני השליחות (ועיין במ"ל פ"ו מהל' עדות הל' ז'). שוב התבוננתי דכאן אנו דנין אם יוכל לעשות שליח אז אמירת השליח נקרא הקמת הבעל ואי לא מהני שליחות א"כ לא נעשה פעולת הקמה כלל דאיש זר הקים דהוה פטומי מילי בעלמא ולא דמי לדברי המ"ל דשם יש עכ"פ נגע בעולם והספק אם הוא טמא או טהור או אכל ובעל וספק בדין אם הי' היתר או איסור אבל כאן מכח חזקת זכות הבעל ומכח חזקת איש זר יש ספק אם נעשה מעשה הקמה כלל ויש לחזקה שייכות למציאות ודוק ומצאתי שאדמ"ו בשערי תורה ח"ב כלל ד' האריך שמהרי"ק ופר"ח חולקו על כלל של המ"ל ובנידן הזה דיש ספק אם הוה מעשה כלל ובפרט הכא דהוה ספק אם אבד זכותו להפר נדרי אשתו יש בודאי שייכות עם החזקה נראה גם המ"ל מודה ודוק:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה