שות מחנה חיים· רבי חיים סופר
ז · סימן לט
שלומים אלף לי"נ ה"ה הרב הגאון המפורסם חובר חיבורים מחוכמים כבוד הרב ר' שלמה ג"פ נ"י ראב"ד בק"ק אונגוואהר יע"א. אחד"ש אודיעהו כי בא מכתבו הנעים לידי אשר הראוני אהבתו שמיד שקיבל ספרי על א"ע שם עיניו בו לטובה והציב תשובה ל"ו כמטרה לחץ בהשגות הרבה ומרוב טרדות וביטל תורה אשר הקיפו עלי ובלתי ספק הגיע לאזני הדר"ג נ"י ויהי' לכפרת עונותי צדיק ד' בכל דרכיו לא יכולתי לעיין בשבוע זו ראיתי במכתבו ובחסדי ד' אצדיק דברי כי לדעתי הוא מכוון להלכה גם מבלעדי זכות אשר חיפש הדר"ג נ"י ואסדר השגותיו על דגל האותיות ואשר יתן ד' בפי אשמור לדבר. (א) השיג הדר"ג נ"י בסי' ל"ו וז"ל אולם הטעמים אשר כ' הדר"ג לפענ"ד יש להם לפקפק מ"ש אף דאם שינה שם אביו פסול מ"מ אם הי' לאביו ב' שמות כגון שמואל דן ובגט לא כתב רק שמואל לבד לא הוה שינוי שם משום דעכ"פ הרואה את הגט לא יחלוט שאין האשה מגורשת דהא נמצא בגט שם בעלה וגם שם אביו שמואל א"כ נקל הוא שזאת האשה מגורשת מבעלה אשר הוא באמת יוסף בן שמואל רק יאמר שנשכח בגט לכתוב גם שם שני שהוא דן אבל עכ"פ לא עשה שום שינוי בהשם אשר כותב על אביו לפע"ד תמוה לחדש סברא כזאת בלי שום ראי' והרי לפום מאי דקי"ל דשינה שם אביו ושם אבי' פסול הגט והיינו משום דאנו מפרשים דשם אביו ושם אבי' הוא בכלל שמו ושמה השנוי במשנה וגרע מאם לא כתבו כלל משום דהוה כמזויף מתוכו וא"כ כמו אם הי' למגרש שני שמות ולא כתבו רק שם אחד הי' פסול כמו כן באביו ואם נקל משום דיתלו בשכחה מה לי שמו מה לי שם אביו דכיון שיש לאביו ב' שמות ולא כתבו רק שם א' הר"ז שינוי גמור בעיקר השם ולא שמענו בזה שום קולא וגם משום ספירת דברים איכא דכיון שנכתב בן פלוני ונכתב חצי השם אין כאן ספירת דברים לפום מאי דק"ל שינה שם אביו פסול ולפע"ד ודאי שאין להקל בזה בלי ראי' מוכיחות עכ"ל. נוראות נפלאתי על הדר"ג נ"י במה שכ' וז"ל לפום מאי דקי"ל דשינה שם אביו ושם אבי' פסול הגט והיינו משום דאנו מפרשים דשם אביו ושם אביה הן בכלל שמו ושמה השנוי במשנה עכ"ל דבריו נפלאים בעיני דהלא הזכרת שם האיש המגרש ושם האשה המתגרשת הוא הכח בהכריתות דאל"כ מי כורת ומי הנכרתת ועיין ר"ן פ"ב דגיטין בד"ה וגרסי' תו בגמ' האי גברא דעל לבי כנישתא וז"ל אמר רב יוסף למאי ניחוש לה הא בעינן שמו ושמה שם עירו ושם עירה וליכא לפרש משום דכתיב ספר כריתות ואי אפשר לספירת דברים של כריתות אלא א"כ כתב שמו ושמה שם עירו ושם עירה בודאי דרבנן היא דמדאורייתא לא בעינן אלא שמו ושמה כדי שיהי' נראה שהוא כורת בינו לבינה ובלא"ה לא מקרי כריתות כלל וכי אמר ר"י למאי ניחוש לה בשם עירו ושם עירה לאו דוקא עכ"ל ועיין בגט פשוט סי' קכ"ח סק"י בסוף דבריו הביא חבל נביאים ראשונים שהגט בטל מן התורה אם לא נכתב שם האיש והאשה כי אין זה ספר כריתות אבל אם צריך לכתוב שם האבות של הבעל ואשה יש פלוגתא אי צריך אפי' לכתחלה לכתוב שם האבות של המגרשים הוא דעת בעל העיטור ודעת הרא"ש דלכתחלה יכתב שם האבות רק מהרי"א חושב לפסול ויעיין בגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק מ"ג באריכות באר היטב שאפי' בשינוי ממש בשם אביו כשר ואפי' אם שינוי פסול היינו משום מראית עין בלבד יע"ש. ולפ"ז אפי' אם נאמר אם הי' לבעל ב' שמות למשל אם הבעל הי' נקרא שמואל דן ובגט הי' נכתב רק שמואל הוא בטל מדאורייתא יען כי צריך להיות ניכר שם המגרש ששמו שמואל דן הגם דלא נקרא שינוי במה שלא הוזכר שם השני עכ"פ חסר חצי שמו כי בעל האשה הזאת שמו שמואל דן וצריך להיות מוכח מתוכו ששמואל דן מגרש אשתו אבל בשם אביו דלא פועל על הכריתות ואפי' לא נזכר כלל שם אבות כשר הגט ורק אם הי' שינוי בשם כגון בנידן תשובות הרא"ש פסול דע"י השינוי יבוא מכשול שהרואה יחליט שאב בעל האשה הזאת לא הי' נקרא כן אבל אם כתב שם אחד והשם השני חסר לא יחליט שאין זה הוא ולא גרע מאלו לא הזכיר שם אביו כלל ודוק כי נכון. ואוסף נופך אפי' לפי מה שהעיר הנב"י מהד"ת סי' קמ"ג בד"ה ועוד אני תמה שהרעיש שעכשיו שאין כותבים מקום הדירה א"כ יש חשש שני יוסף בן שמעון שהביא ראי' מסי' י"ז דאם מזכיר שם אביו לא צריך להזכיר שם דירה וה"ה בהיפך בזמן שהי' מזכירין בגט שם דירה לא הי' צריך להזכיר שם אביו אבל בזמן הזה דלא מזכירים שם דירה כל הראשונים מודים דצריך להזכיר שם אביו יע"ש שהפליא על הש"ע מאוד היינו אם לא הזכיר כלל שם אביו אבל בהזכיר עכ"פ שם שמואל א"כ ליכא חשש על שני יוסף בן שמואל ואת"ל דחיישי' דאחד נקרא אביו שמואל ואחד נקרא שמואל דן הרואה הוא אומר מדכתב שמואל בלבד א"כ השני גירש זה אינו דהא כתב שם אשה ואביה ואין חשש כלל שיתרמו כזה ובודאי כשר הגט והוא סברה ישרה בעזה"י. ומה שהתפלא שלא הבאתי ראי' לסברה שאין זה בכלל שינוי אם לא הזכיר רק שם אחד מהשני שמות תמה אני הלא סברה לא צריך קרא כי איך נאמר שינוי אם לא נעשה השתנות חסרון לא נכנס בגדר שינוי עיין רמב"ם הל' יסה"ת פ"ט הל' א' ועיין בבעל העקרים ובסדר המשנה שם ועיין דוגמא בח"מ סי' ש"ס בש"ך ובמחבר סעיף ע' ובסי' ס"א ועיין תוס' גיטין דף ל"ד בד"ה והוא ובלשון הרשב"א ויראה בפירש שאין זה נקרא שינוי ודוק. (ב) גם יצא הדר"ג נ"י להשיג עלי במ"ש שם בד"ה ודע וז"ל ומ"ש עוד הדר"ג נ"י שאם הי' לאבי המגרש שם אחד במקום שהוא דר שם ושם אחר במקום שדר הבן והי' המגרש כותב בגט שם אביו כאשר נקרא במקום דירת האב בכה"ג הבעה"ע והרשב"א מקילים והוא עפ"י דברי תורת גיטין בס"ק י"ג שכ' דבעה"ע והרשב"א ס"ל דבשם אביו לא תיקן ר"ג ונשאר כבראשונה תמהני א"כ דהא אם כתב את השם שיש לו במקו"א שאינו לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה גם קודם התקנה הי' פסול ור"ל שיש כאן טעות סופר ובמקום דירת האב צ"ל הבן אבל לא הי' צריך לדעת בעה"ע והרשב"א אם כ' השם של מקום הכתיבה והנתינה במקו"א רוב הפוסקים מכשירים ואפי' במגרש עצמו עכ"ל. הדבר יפלא הגם שקודם התקנה אפי' הי' פסול אם כתב את השם שיש לו במקום אחר שאינו לא מקום הכתיבה ולא מקום הנתינה היינו בשם עצמו של המגרש אשר לו במקו"א אבל אם כתב שם אשר לאביו במקום אחר שיפסול לא שמענו הלא זה הוא חקירת כל הפוסקים דלא מצינו דיפסול בשינוי שם אביו אפי' אם החליף שמו למשל שם אביו ראובן וכ' שמעון אעפ"כ כשר יען דשינוי שמו של המגרש תנינן ושם שינוי של שם אביו לא תנינן והוא דעת בעל העיטור ודעמיה רק הגאון מליסא החמיר שדווקא אם שינה שכ' שם אביו שביהודא בגליל דעכ"פ באמת הוא שם אביו אבל לכתוב שמעון תחת ראובן גם בעה"ע ודעימי' מודים דפסול ומזה דנתי ק"ו בנידן השאלה דכתב עכ"פ שם שמואל שנודע בין במקום הכתיבה ונתינת הגט דכשר ולא ידעתי שום מבוא להשגת הדר"ג נ"י. (ג) עוד הוסיף הדר"ג נ"י להשיג עלי במ"ש בד"ה וכל זה וכ' וז"ל ומ"ש עוד הדר"ג נ"י דשם אביו שמואל החזיק במקום כתובה ונתינה ושם נח נשתקע שם כיון שהמגרש לא עלה לתורה רק בשם בן שמואל הנה לא נמצא דין נשתקע השם אלא בנשתקע בפני הבעלים אבל לשקוע הבן שם אביו שלא בפניו לא שמענו והמחזיק שם אביו בשקר לא מהני אלא לענין שאם נשאת לא תצא עכ"ל. לא עלה על דעתי שהבן יוכל לפעול שישתקע שם של אביו אני כתבתי וז"ל ומה שלא הזכיר שם נח יען שנשתקע שמו כי הלא המגרש עלה לס"ת רק בשם בן שמואל עכ"ל הכוונה הכי הי' המגרש מתבייש לאמור לקורא שאביו הי' נקרא שמואל נח אלא יען שהי' נשתקע שם נח בחיי אביו שהמגרש שמע תמיד שאביו נקרא בפי כל רק שמואל וכן עלה לתורה רק בשם שמואל על כן עלה הוא ג"כ לס"ת בקריאת שם אביו בשם שמואל לבד ולכן גם בשעה שצוה לכתוב גט לאשתו ושאל לו הרב מה שמו ושם אביו השיב יצחק יעקב בן שמואל ולא הזכיר שאביו נקרא גם נח יען שנשתקע שם נח מאביו גם בעודו חי וע"כ עלה לס"ת בשם אביו שם שמואל לבד יראה הדר"ג נ"י שאני לא אמרתי שהשקיע שם נח מאביו בזה שעלה לס"ת בשם שמואל לבד רק אמרתי שלא הזכיר שם נח יען שנשתקע שמו וראי' לזה שהי' נשתקע שמו כי הלא המגרש עלה לס"ת רק בשם שמואל ואם הי' נקרא אביו בב' שמות בחייו הי' הוא עולה לס"ת בב' שמות של אביו והוספתי שם הגם דנכתב בכתובה שאביו נקרא שמואל נח עכ"פ ידעי' כאן דנשתקע שם אביו וגם ע"א מעיד שגם במקום דירת אביו לא שמע מעולם שהי' נקרא ג"כ נח וכתבתי וז"ל א"כ הוה נשתקע ממש עכ"ל היינו שגם במקום דירת אביו לא הי' נזכר נח זה הוה נשתקע ממש אבל לא שהבן השקיע שם אביו כאשר הבין הדר"ג נ"י והוספתי לחזק הגם שהמגרש הי' מרשים ביאצ"ט טאפעל שם אביו בשם שמואל נח היינו יען שראה שם אביו בכתובה הי' שמו שמואל נח וכתב כן ביא"צ טאפעל הגם שידע בנפשו שכבר נשתקע שם נח רשם שמו נח על היאצ"ט טאפעל אבל עי"ז לא נעשה פרסום בעולם שלא יהי' נחשב נשתקע שמו סוף דבר לא ידעתי מה השיג הדר"ג נ"י. (ד) ראיתי במכתב הדר"ג נ"י שהשיג על מה שכתבתי בד"ה ומה שיש לחקור שאין ע"א נאמן להעיד דהוי שינוי השם דאין דבר שבערוה פחות משני עדים כשירים ומכ"ש אשה אחת אינה נאמנות כתב הדר"ג וז"ל ומ"ש עוד דאין ע"א נאמן לאחר הגירושין על שינוי השם משום דהוה דבר שבערוה כמש"כ בס' תורת גיטין לפענ"ד שאני הכא דאיכא שתי הוכחות גדולות כדברי האשה הכתובה והיאצ"ט טאפעל נראה ודאי דצריכים לחוש לחומרא עכ"ל. נפלאת בעיני איך ראה ומצא דין זה שבמקום שצריך עדים כשירים שנים בדבר שבערוה יהי' ע"א נאמן בצירוף הוכחות ואומדנות הכי הוכחות ואומדנות הוי כח עד כשר ע"פ ב' עדים יקום דבר מפי שנים עדים ולא מפי כתבם ואין לך הוכחה גדולה מזה ולא מהני וכי תימא מכח עדים החתומים על הכתובה לא על שם אביו המה מעידים רק על החתן שמחייב עצמו בכתובה והוא נקרא בשמו יצחק חיים ועיין בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג דעדים לא חתמו על שם אביו כיון דלא נכתב כלל כשר ומכ"ש שלא העידו על שם אביו בכתובה ודוק וכתבתי שם וז"ל ומכ"ש שאשה אינה נאמנית עכ"ל כי מאה נשים רק כע"א יחשב כנודע ואיך תעידה על דבר שבערוה ועיין בא"ע סי' מ"ב ובתומים סי' צ' ומכ"ש שאין היאצ"ט טאפעל אשר כתב המגרש בעצמו לזכרון שידע שהי' לאביו בנעוריו גם שם נח וכתב שיהי' גם אותו שם לזכרון ואולי אין היאצ"ט טאפעל כתב ידו רק אמו צותה לכתוב כן יהי' נחשב כעדים אלף הוכחות כאלה לא מהני אפי' לחומרא בדבר שבערוה שצריך ב' עדים דווקא ודוק. והלום ראיתי שמשיג הדר"ג נ"י עוד על מ"ש ופרט אשה והיא חמותה אשר הוא מה' נשים שאפי' מת בעלך אינה נאמנות ק"ו להעיד שבעלה עלה לתורה בב' שמות וכ' פר"מ נ"י וז"ל אין ענין חמותה לכאן חמותה אמרי' דרוצה לקלקלה שיהי' בעלה שהוא בנה מחויב לגרשה משא"כ בנידן דידן שיהי' איך שיהי' אינה עוד כלתה ומה נפקא לה מינה אם תצטרך חליצה או לא עכ"ל לכאורה יפה העיר והדבר מפורש בב"ש סי' קנ"ח ס"ק ג' שכ' וז"ל וחמותו כאן דהיינו אם יבמה דווקא דהא איירי כאן שמת בעלה א"כ אם חמותה דלאו אם יבמה כשרה להעיד עכ"ל הרי מבואר שאם כבר מת הבעל יכולה חמותה להעיד שמת יבמה להקל וק"ו בנידן זה להחמיר עליה שצריכה חליצה כדברי הדר"ג נ"י. אך יש לחקור דלמא לקלקל אותה להעיד שמת בעלה ותנשא ותעבור על איסור אשת איש אשר תעבור חמותה על לפני עור לא תתן מכשול ועוד דכל המחטיא לרבים נכנס תחתיו לעונש עיין מדרשים ורש"י בתורה הוא דווקא אם הבעל חי שאמרה חמותה זו תאכל כל יגיעו ועמלו עיין יבמות דף קי"ז אז חיישי' שנאה מקלקלת השורה ועברה על לפני עור אבל מת הבעל שהוא בנה ואין פחד שתאכל עמלה לא תעבור על לעלת"מ אבל להחמיר עליה לצער אותה שתצריך חליצה אז אין חמותה נאמן דעדיין נשאר עליה השנאה קדומה לצער אותה ועיין פנ"י בתוס' גיטין דף ב' דע"א נאמן להתיר ולא לאסור דלהתיר יש סברה אין אדם חוטא לעבור על לפני עור ולא לו אבל לאסור דלמא לצעורי קמכווין וה"ה כאן להחמיר אין חמותה נאמן דחיישי' על שנאה קדומה ואמרה לצעורי שתצרך לקבל חליצה. ואעתיק מ"ש בגליון ש"ע א"ע סי' קנ"ז בב"ש ס"ק ב' שכ' וז"ל וכל אותן שנאמנות לומר מת בעלך נאמנות כאן וכתבתי וז"ל משמע מי שאינה נאמנות לומר מת בעלה אינה נאמנות וקשה אם ידעי' דמת בעלה א"כ אין פחד שתאכל עמלה א"כ תהי' חמותה נאמנת לומר זה יבמה שהוא בן מבעלה אבל לא בן ממנה אלא מאשה אחרת ועיין בב"ש סי' קנ"ח ס"ק ג' ואפשר דכל שנאמנת לומר מת בעלה בודאי נאמנות אבל משכחת דאינה נאמנות לומר מת בעלה אבל נאמנות לומר זה יבמה לחלוץ או ליבם אעפ"י שלא נאמנות לומר מת בעלה ודוק ועיין בב"ש סי' י"ז ס"ק י"ג שמפורש יוצא אם מת בעל נאמנות ועיין בב"מ פלפול על דברי ב"ש ומשנה למלך ודוק עכ"ל. נחזור לשורש הדין דלא ידעתי אם חמותה נאמן לאסור לצער אותה בכל זאת יפה העיר אזני בזה והראה לי שמדקדק אחרי הגם שעשיתי זה רק לסניף לחזק הדברים כי העיקר שאשה בודאי אינה נאמנות שאפי' ע"א כשר אינו נאמן ובפרט אם אומר כמדומה לי וכ"ש חמותה שאמרה כמדומה לי והוא ברור בעזה"י. וסוף דבר הכל נשמע שכ' הדר"ג נ"י וז"ל אמנם כן לא ידעתי כל החרדה הזאת למה אפי' אם הי' אביו דר בכאן והי' נקרא לתורה בשם שמואל נח וגם הי' חותם עצמו כן בכל זאת מאחר שבפי העולם לא הי' נקרא רק בשם שמואל לחוד אם כתבו כן בגט כשר משום דשם דשמואל לא גרע מחניכה שהכל קורין אותו בה ועיין בטיב גיטין בלקוטי שמות סעיף ב' וסעיף י"ג וסעיף ל"ד עכ"ל. לא אכחד כי לא חפשתי אז על היתר כי הי' ברור בעיני שדי בהיתרים אשר הזכרתי שם תל"י וכעת אשר הדר"ג נ"י העיר שזה הוא פשוט בעיניו להתיר בו אגלה שהדבר צריך התבוננות רב כאשר אציע בעזה"י יעיין שו"ת עבודת הגרשוני סי' נ"ה שאפי' שינוי שם אבי המגרש כשר כיון שכותבים שם אביו על פיו גם שינוי לא מעכב. והנה הזכרת שם איש המגרש ושם אשה המתגרשת הוא דבר הצריך לשורש הכריתות כמבואר בר"ן ורמב"ן שלולא שנזכר השמות הללו אין כאן ספר כריתות ובית מאיר בסי' קכ"ט הוסף אם לא הוזכרו שמות האיש והאשה הוי כאמירה לגבי קרבן וסתמא פסול שרמז על תוס' בזבחים דאשה לאו לגירושין קיימא יעו"ש אבל שמות אבי המגרש ואבי המתגרשת הוא שיהי' מבורר מי הוא המגרש והמתגרשת למשל אם מגרש שמו יוסף הלא כמה יוסף איכא בשוקא כמבואר בשו"ת הרא"ש כלל מ"ה סי' כ"ז וז"ל המקדש או המגרש טוב להזכיר שם אביהם כדי לברר הדבר אם יש ב' יוסף בן שמעון בעיר עכ"ל וא"כ אם לא הוזכר רק שם המגרש והמתגרשת מי יודע כמה איש ואשתו יש ששמותיהם שווים אבל אם הוזכרו שמות האבות אז לא חיישי' שיש ב' יוסף בן שמעון שיהי' ב' אנשים שווים בשמותיהן ובשמות אבותיהן כמובן. ולפ"ז אני אומר למשל אם יש בעיר א' ששמו שמואל וא' שמואל דן זה נקרא אין שמותיהן שווים הגם שיש ב' אנשים שנקראים שמואל עכ"פ לאחד יש עוד שם דן והשני נקרא רק שמואל לבדו א"כ אין שמותיהן שווין והגם ששכיח שיהי' ב' אנשים בשם שמואל אעפ"כ לא הוה בכלל ב' יוסף בן שמעון הצריך להיות הן שם הבן והן שם האב שווין לגמרי עם השני כמובן. ומעתה בשלומא במגרש עצמו מהני אם העולם לא קורין אותו אלא בשם אחד דלא גרע מחניכה שכל העולם קורין בו דעכ"פ הוה בזה ספר כריתות וגם פועל על שיהי' כתובה לשמה אבל גבי שם האב אשר תכליתו שלא יהי' החשש על ב' יוסף בן שמעון אז חיישי' דלמא יש בעיר אחד ששמו נקרא יוסף בן שמואל וזה נקרא יוסף בן שמואל נח ועכשיו שלא הזכיר שם נח יש ב' יוסף בן שמואל בעיר ואין כאן בירור ולא מוכח כלל ולא מהני בהאב שם א' בתורת חניכה ואם בדורות הראשונים לא הי' שכיח שיהי' לאחד ב' שמות מלידה כאשר האריך בזה בטיב גיטין בהקדמה ובכמה מקומות אבל בדורות הללו הוא שכיח הרבה א"כ לא מהני שם שמואל בתורת חניכה דהרואה אומר יוסף בן שמואל השני גירש ואולי בצירף שם אבי האשה יהי' היכר אבל הלא חכמים רצו היכר מכל הצדדים ויש בזה להעיר על תשו' הרא"ש ובזה יש לסתור דברי בד"ה ואוסף. ונא שהדר"ג נ"י עוסק כעת בסדר השמות כאשר הודיע לי ישים לבו ועינו עלי לטובה לברר חקירה הנ"ל ואת והב בסופה אתן תודה על העבר ואתפלל על העתיד אם ימצא השגות להודיעני השגותיו כי האמת אבקש ואקוה שיגדל תורה ויתרחב הדעת אוהבו הדש"ת: